מאופרי הנפש בשעת מלחמה
יש לכל אחד זכות למחות ולצרוח את מה בראש שלו, אבל לא יכול להיות שהשמאל "הרגיש והמיוסר" לא יכבד את זכותם של תושבי הדרום לקצת שקט
ביום שני התפרסמה במעריב מודעה אדומה ויקרה מפז. נוסח המודעה התייחס לדברים שכתב בטור שלו יהונתן גפן. וכך כתב גפן: "...טוב, ילדים חמודים, נדמה לי שקצת נמאסתם עלי וגם פיקוד העורף יכול ללכת להזדיין מצידי".
עודד טירה השיב במודעת רבע עמוד בצבע אדום צועק:
יהונתן הקטן,
נמאסת ואתה יכול ללכת להזדיין מצידי.
מצטער שאני נאלץ לרדת לרמה שלך.
עודד טירה, וילדים מרטיבים ביישובי הדרום"
עודד טירה, למי שלא מכיר, היה עד לפני זמן יו"ר התאחדות התעשיינים, תת-אלוף במילואים, איש מוערך ומלח הארץ.
לא ייאמן באיזה חופשיות מסתובבים עוכרי הארץ הזאת ומקבלים חופש עיתונות מלא. לא ייאמן שאלפי אנשים לא ישנים בלילות כי כל עיסוקם הוא להגן בחירוף נפש על החיים שלנו כאן בארץ, והנציגות הבכירה של השמאל המצויר שולח להם משפטי חרפה כאלה.
אני מתבייש ומתכווץ ומפסיק להיות קורא של אנשים שמאבדים את עצמם לדעת, רק כדי להישאר גבוהים ומורמים מעם.
מאז ומתמיד בכל מה שקשור לפטריוטיות יהונתן גפן מחדד את משפטיו ופוצע מכל הבא ליד. התיעוב שהוא מגלה כלפי האנשים שחיים כאן והדרך שבה הם מתנהלים זו מן חתיכת פוזה של פליט שחי בניו-יורק כמה שנים, ומנסה להביא תובנות מעורבות של חיים רב תרבותיים.
אין לו כוח להתעסק עם הפוליטרוקיות הארץ ישראלית, נשבר לו הזין מהמלחמות ומזה שאנחנו לא מפסיקים להרוג ילדים בעזה, קשה לו נורא עם הבכי של ילדי שדרות ונתיבות. הוא עייף מלשמוע את משפטי החרדה, זה נורא מפריע לשקט היצירתי שלו בתל אביב.
ופתאום השמאל השפוי צריך למצוא מחסה, כי ליהונתן גפן הייתה פריצת דיסק של תיעוב.
בסדר, עכשיו נשמע שוב על העבר הצבאי המפותל שלו ועל הנעליים האדומות ועל סיפורי הגבורה שהסבתא שלו היתה מוחאת להם כף. די, נשבר מהפינוק ומהרוע הזה, נשבר מחוסר האחריות ומהמיליטנטיות המזויפת הזאת.
ובהמשך ישיר למשפטי הנפץ של גפן, ביום ראשון הייתי עד להפגנה הזויה בשדרות בן ציון בתל אביב. ממש מתחת לבית שלי, חבורת שמאלנים שכתבה על השלטים שלה אהוד ברק רוצח, וציפי ליבני בוגדת, ואולמרט הטבח. והטבחים
לטייס.
חבורה של מאופרי נפש, תקשיבו טוב: יש עשרות אלפי חיילים שמחרפים את נפשם כדי שאתם תוכלו לעמוד בשדרה פנויים מכל אחריות ולצווח כמו תרנגולות משפטים נוראיים.
לא מוותר לכם גם אם יש לכם את זכות הצעקה. לא מוכן להתפשר עם הפאקינג דמוקרטיה הזאת, שכדי לקיים אותה יש אלפי משפחות שכולות ואתם בלי בושה עומדים עטופים בבגדים הודיים ומסומנים בנקודות אדומות על המצח,
על איזה כיבוש אתם מדברים? מתי הסתכלתם פעם אחרונה על מפת הארץ הזאת ועל טווחי הטילים וקאסמים והגראדים שעפים פה על ימין ועל שמאל? מתי מישהו מכם ישב ישיבה מזרחית מתמסרת במרכז שדרות והתפלל שלא ייפול פה טיל על איזה גן או בית מגורים? מעבר למוסיקת העולם שאתם כל כך קשובים אליה, מתי שמעתם סאונד של קאסם מתעופף, מתי?
איזה מדליק ואיזה ברור להפגין בשדרות בין ציון. איזה פצצות לגבות זה להחזיק שלט נפיץ ביד ולדבר על מוסר שהשמים מלמעלה מוגנים. איזה הורס ומפיל זה לעשות תנועות עם הידיים של שלום ואחווה ומוסר, כשמסביב שומרים עליכם ים שוטרים.
יש פה מלחמה על הראש, ויש פה נפגעים, ויש פה מערכת שלמה שעובדת סביב השעון בלנסות ולמגר את ההפקרות הזאת - שכל אחד יורה מתי שבא לו על היישובים בנגב.
תגידו לי, מה לא ברור פה ומה לא מוסרי? לעומת אלה בצד השני שיורים בלי הכרה ומרעידים חבל ארץ כבר שמונה שנים, מגנים על גופם בילדים ובאנשים חפים מפשע, על איזה מוסר אתם מדברים? על איזה רצח? מה בדיוק מחריד את הנפש העדינה שלכם קיבינימט?
אני איש שחי במרכז ולא פעם מתחבר עמוק לאופן שבו השמאל המתון חושב ומתנהל, ולמען הגילוי הנאות לבחירות הקרובות אני מפיק למרצ את הסרטים לטלוויזיה ולאינטרנט, גם כי זאת פרנסה וגם כי אני חי בשלום עם רוב הדברים שמרצ מייצגת. ואני זועם וקוצף על יהונתן גפן ועל כל מיני מורדי מוסר שמנסים למצב אותי בצד השחור של החברה.
בסדר, יש לכל אחד זכות למחות ולהקיא ולצרוח ולעשות מה בראש שלו, ואנחנו הרי מדינה ששומרת על דמוקרטיה של דיבורים ומעשים. מה זאת אומרת, ועוד איך שומרת, הכל בסדר ותקין עד זוב דם. אבל לא יכול להיות שהשמאל הכל כך רגיש והכל כך פגוע והכל כך מיוסר הזה לא יכבד את הזכות הכי אלמנטרית של מיליון אנשים, לחיות באיזה חתיכת שקט אחרי שמונה שנים שהם אוכלים מרורים.
שבת שלום,
אייל גפן
נא להמתין לטעינת התגובות
