פתיתים מהעורף בחורף
המדריך המשפחתי המלא לימי המלחמה שבאו עלינו לטובה. או שלא
"הימנעו מלהגיד לילדים מילים מסובכות שהם לא תמיד מבינים את משמעותן. מהו המצב שמדברים עליו? הסבירו להם בנחת מהו גראד, ותציעו להם את שגרת השלווה במציאות המפחידה. אל תסבכו אותם בהסברים מורכבים על העם הפלסטיני והתאימו את ההסבר לגילם ולרמת הבנתם".
(עוז, אתר פיקוד העורף)
או-קיי, ילדודס, מה שאנחנו רואים עכשיו בטלוויזיה זה חושך. המון חושך. האישה הקטנה שמתחת לחושך מדברת בשפת הסימנים, וגם אבא לא מבין כמה תנועות צריך לעשות בשביל המילה חושך. יש שמה חושך בגלל שבעזה לא אוהבים אור. פה ושם אנחנו רואים מדורות קטנות שבהן כנראה שכנינו עושים על האש ומספרים סיפורים יפים אחד לשני.
והנה, ילדים, יש הפסקת פרסומות באמצע החושך. והנה, אתם רואים, אלה כל מיני אלופים שמסבירים לנו במילים פשוטות על המלחמה שרק הם יודעים את הפרטים והמטרות שלה. פרטים הם דברים קטנים שלא חושבים עליהם במלחמות, כמו למשל החיים של בני האדם וכמה ילדים קטנים כמוכם מתו בגלל שהם הפריעו לצבא שלנו להילחם באויב. מטרות זה מה שאנחנו רוצים להשיג במלחמה הצודקת והאמיצה הזאת. ראש הממשלה אמר: "לשבור את הרוח של החמאס". תדעו לכם שאבא היה לוחם קרבי בצבא, אבל אף פעם לא יצא לו לשבור רוח, ככה שאני ממש לא יכול להסביר לכם את זה.
בהתחלת הערב ראינו את האלוף בן-גל, אחר כך את פואד, אחר כך את רן פקר, את רון בן-ישי שמוציאים אותו מהבוידעם רק במלחמות, וכשמגיע האלוף יוסי פלד, זה סימן שנגמרו להם כל האלופים. ומי זה החמוד הזה עם השפם? לא, לא, לא, תנסו להתרכז. טוב, אני אעזור לכם קצת, בגלל המצב: לאיש החמוד עם השפם קוראים עמיר פרץ והוא אומר: "למדנו משגיאות המלחמה שעברה". כמובן שהוא שכח להגיד שהוא היה השגיאה העיקרית במלחמה שעברה. לזה התכוונתי כשאמרתי לכם שהפרטים לא חשובים במלחמות.
"מרחב מוגן וסגור מלחיץ מעצם טבעו, אין צורך להוסיף עליו גם צפייה בלתי פוסקת בשידורי החדשות בטלוויזיה. העדיפו את הרדיו שממנו לא ניבטות תמונות. אל תאפשרו לילדים צעירים לצפות לבד בטלוויזיה, כדי שלא ייבהלו. שבו איתם והסבירו להם את הדברים המפחידים".
(עוז, אתר פיקוד העורף)
אולי נכבה קצת את הטלוויזיה. בואו נשמע רדיו. מזמן לא שמענו רדיו, ילדים. זה הקול של שר הביטחון שמביא לנו ביטחון, אהוד ברק. הוא אומר שהחיילים יצאו למבצע קרקעי בעזה, וזה אומר שעכשיו החיילים נכנסו לעיר המעפנית ההיא ועכשיו גם נראה את מי אנחנו הורגים, וזה לא נעים. עכשיו אומרים שיש לנו כמה פצועים ואחד. . . אנחנו שנינו מאותו הכפר, שיר יפה, הוא מספר על שני חיילים שאחד מהם. . . טוב , בואו נחזור לטלוויזיה, לפי הלוח צריכה להיות שם תוכנית מגניבה עכשיו.
כוסאמק, תסלחו לי ילדים, כוסאוחתק! תסלחו לי ילדים שאני מקלל, וטוב שאמא לא שומעת את זה. פשוט עכשיו הייתה צריכה להיות התוכנית המצחיקה הזאת של ליאור שליין, אבל הם ממשיכים לשדר את החושך! אחח איך אני מת לצחוק קצת ולראות את אורנה בנאי המדהימונת ואת גורי אלפי המוטרף, להשתחרר קצת מהחושך. אני רק מאוד מקווה שהם לא לקחו עוד פעם את הגפן הזה שמביא רק דיכאון לעם.
תגידו לי ילדים, איך הם רוצים שאנחנו לא נראה לכם דברים מפחידים כשהם מבטלים לנו תוכניות מצחיקות, די עם החושך הזה! בואו נראה מה יש בערוץ הנשיונל ג'יאוגרפיק. הופלה, שידור מחזורי על אסונות טבע, אכלנו אותה בגדול, נחזור לטלוויזיה שלנו. . . לאיש הגדול הזה קוראים רוני דניאל והוא מפחיד גם את אבא. תעשו לי טובה, אל תסתכלו עליו יותר מדי כי יהיו לכם חלומות רעים.
30 רקטות נפלו עד כה בשעות האחרונות. רקטות זה, כמו שאתם משחקים עם אבא בים בקיץ, רק שהרקטות האלה הן יותר גדולות ומתפוצצות באוויר. הופלה, אני רואה שהרקטות החמודות האלה מגיעות לבאר שבע. טוב, מישהו צריך להגיע לשם לא?
"תהיו רגישים לרגשותיו של הילד - פחד, בלבול, תסכול, כעס. אפשרו לו לבטא את חששותיו ואל תבטלו את הדברים ב'הכל שטויות' או'לכאן הטילים לא יגיעו'. הבהירו לילד שמותר לו לפחד ולכעוס, הסבירו לו מה אפשר לעשות כדי להפחית את הסכנה, כמו למשל להישמע להוראות פיקוד העורף".
(עוז, אתר פיקוד העורף)
ילדים, מישהו פה רוצה להביע את חששותיו? יופי. באמת שאין מה לחשוש ולאמא מתחיל כאב ראש. למרות שאסור לי להגיד לכם את זה, תהיו בטוחים שלכאן הטילים לא יגיעו. אני מתכוון לדירה שלנו ברחוב ליסין, אבל זה לא אומר שאסור לכם לפחד ולכעוס. סיבות לא חסר. אני מה זה מת לצאת קצת ולדפוק איזה כוסית על הבר, אבל אמרו לי מפיקוד העורף שאסור להשאיר
אתם שואלים איך אנחנו יכולים לתרום לאנשים המסכנים בדרום? אז הנה, מבקשים מאיתנו לאמץ משפחה מאיזור המצוקה מהדרום? למה שלא נעשה את זה? במלחמה האחרונה אירחנו משפחה מהצפון ועד היום הם לא חזרו. עכשיו נאמץ משפחה מהדרום, וככה נכיר את הארץ בלי כל הפיקניקים האלה שאמא ואבא ממש סובלים מהם.
"התמודדות עם הרטבת לילה בקרב הילדים: אחת התגובות הגופניות הנפוצות למצב לחץ נפשי בקרב ילדים היא הרטבת לילה. הרטבת לילה מעוררת בילדים אי נעימות ומבוכה רבה. . .".
(עוז, אתר פיקוד העורף)
טוב, ילדים חמודים, נדמה לי שקצת נמאסתם עליי, וגם פיקוד העורף יכול ללכת להזדיין מצדי. מעניין אם גם בעזה יש עורף, ואם גם שם מרטיבים או רק נשרפים. אם אתם בלחץ נפשי, תטפלו בזה בעצמכם. ילד, אתה בן 34 ואחותך בת 36, ואני לא הולך להתעסק עכשיו עם ההרטבות לילה שלכם, יש לי מספיק על הראש. אני הייתי מההתחלה נגד המלחמה הזאת, ואם בא לכם להרטיב תעשו את זה בבתים שלכם, לא פה. נכון, אנחנו במרכז הארץ אבל זה שלא נפל עלינו בית קומות באשדוד, זה לא אומר שלא נולדנו נפגעי חרדה. כל פסיכולוג יגיד לכם שהרטבת לילה היא דמעות שיוצאות ממקום אחר.
וכן, מותר לבכות ולהרטיב גם בחיפה ובתל אביב.
לילה טוב ילדים.
שאלות? הערות? שלחו SMS ליהונתן גפן עם המילה תגובה למספר 9995
נא להמתין לטעינת התגובות
