נחל ירקון חדש: צמחי מים ובועות אוויר יכניסו חיים לנחל העכור
הדגה ובעלי הכנף מחכים בקוצר רוח. אם פרויקט שיקום נחל הירקון באיזור הוד השרון יושלם לפי התוכניות, נזכה למפגש נדיר של טבע, תיירות ונוף. זאת בזכות טיהור של מי קולחין שיוזרמו לנחל לאחר שיעברו כמה מנגנוני טיהור ויגיעו לרמה של מים באיכות של מי השקייה חקלאית ואף באיכות טובה מכך
נחל הדר ושביל האופניים. המים המטוהרים יהפכו לאגם בלב הפארק צילום: משה אביעזר
שדרוג מתקן הטיהור צפוי להסתיים בפברואר השנה. אז יעברו המים שלושה שלבים של טיהור: הוצאת חנקן וחמצן מהמים, סינון בחול, וחיטוי במערכות UV . אחרי שתניח רשות נחל הירקון קו שיוביל את המים המטוהרים ברמה של ועדת ענבר (וועדת תקינה לאיכות מי הקולחים) להזרמת קולחין מטוהרים לנחלים, יעברו המים טיהור נוסף, בשיטה שנקראת אחו לח (wet-lands)- טיהור מי קולחין בעזרת צמחי מים. בפרויקט האחו לח משתתפות רשות נחל הירקון, עיריית הוד השרון, המשרד להגנת הסביבה, וקרן קיימת לישראל שגייסה את התרומות מיהודי אוסטרליה. עלות הפרויקט 25 מיליון שקל והוא אמור להסתיים עד סוף שנת 2009.
השיטה המבוססת על שיקום על ידי צמחים תופסת תאוצה עולמית בעשורים האחרונים, כשאופן הביצוע שונה על פי נתוני המקום. אם באירופה השיטה המקובלת היא שיטת הזרימה התת מצעית, שבה אין מים גלויים כלל, בארצות הברית פנו יותר לכיוון הזרימה הגלויה, שיטה פחות יעילה ליחידת שטח, אך פשוטה וזולה יותר בגלל היעדר שיקולים הידראוליים. בשיטה זו מכוסים שטחים נרחבים המטהרים שפכי ערים גדולות כמו פלורידה ,קליפורניה ואריזונה. התופעה העומדת בבסיסה היא יכולתם של צמחי המים, הגדלים בסביבה רוויה, להעביר חמצן אל מערכת השורשים, ולהפריש גם חומרים אחרים, שיחד, יוצרים בית גידול אופטימלי למיקרואורגניזמים המסוגלים לפרק ולצרוך מזהמים שונים.
מדינת ישראל אינה עתירה בשטח כמו אריזונה, שם מתרחש טיהור טבעי בבריכות רדודות. "בגלל השטח המצומצם", אומר דרור בן-יואב, יועץ התשתיות של עיריית הוד השרון, "אנחנו ממריצים את התהליך, בתחתית הבריכות ייפרסו צינורות אוויר שידחסו את האוויר לכיוון השורשים של הצמחים. במקביל, הבריכה תוצף במים שיחלחלו בין שורשי הצמחים כלפי מטה וייפגשו עם בועות האוויר. וכך, על ידי מערכת אירובית ואנאירובית עם החדרת חמצן מאולץ, תיערך פעולה ביולוגית של הרחקות שאריות החנקן שנשארו במים לאחר הטיפול השלישוני שעברו במכון". כל הצמחים שייעשה בהם שימוש באגן הירוק של הירקון לקוחים מרשימה שהציגה רשות הטבע והגנים וכולם שייכים לאזור הירקון.
כליה ירוקה
לאחר הטיהור תחל הזרמת מים מהאחו לח בהוד השרון, דרך נחל הדר העובר בתוך העיר, ומשם לנחל הירקון. "כמו שהכליות משמשות פילטר של הדם בגוף, האחו לח יזרים לירקון מים צלולים כמי שתייה", אומר בן-יואב. במקביל, הוקם סכר עם תחנת שאיבה על נחל קנה, צפונית למתקן הטיהור של כפר סבא והוד השרון. משם יישאבו המים למתקן וכך תימנע הגעת שפכים לירקון דרך נחל קנה. "אנחנו בעצם סוגרים את המעגל האקולוגי שהיה בפוטנציאל לזהם את הירקון", מסביר בן-יואב.
הדמיית מחשב: פארק אחו-לח בהוד השרון הדמייה: עיריית הוד השרון
ולא רק הירקון ירוויח, ליד האחו לח עתיד לקום פארק לאומי עם בריכות ירוקות ועם אגם מים מתוקים בשטח של 30 דונם שיאפשר דייג ושייט. מראהו החדש של הנחל עתיד לזמן דגים ובעלי כנף רבים, כשמשני צידי נחל הדר יוכלו ליהנות התושבים משבילי אופניים ומשבילי הליכה.
לבן-יואב אין ספק שהאחו לח נחוץ ויכול לשמש כלי יעיל לפתרון לזיהום הנחלים ש"יהפוך את ישראל לארץ פלגי המים". אולם גם לגבי הפרויקט בהוד השרון, הוא חושש כי לחלום יש סיכוי להגמר בהתעוררות מול נחל ירקון מזוהם. "מתעוררים בי הפחד והחשש שנציבות המים תחמוד את המים האלו, בגלל הבעיה במשק המים, למטרות חקלאיות ולא תאפשר להזרים אותם לירקון".
כך עשתה רשות המים בנתניה כשהזרימה את המים המטוהרים של נתניה להשקייה חקלאית- מים שהיו מיועדים לשיקום נחל אלכסנדר. בן-יואב מעריך ש"הולך להיות כאן מאבק כי כל העיריות הקשורות בנחל והארגונים הסביבתיים מחכים ליום בו נזרים את המים לירקון".
ברשות המים מנסים להרגיע את פחדיו של בן-יואב .
"לרשות המים אינטרס ברור בשיקום נחלים", אומר אורי שור, דובר רשות המים ומוסיף כי "הניצול של המים המטוהרים שיזרמו בירקון להשקייה חקלאית, יהיה אך ורק במורד נחל הירקון, כך שלא יפגע בנחל עצמו". לגבי הניצול של המים המטוהרים בנתניה, אומר שור כי המים המטוהרים של המתקן בנתניה מלכתחילה היו מיועדים לחקלאות.
במשרד להגנת הסביבה אומרים כי "אם פיילוט האחו לח שנערך מזה שלוש שנים בנחל אלכסנדר יצליח, ישקול המשרד להעתיק את השיטה ולהטמיעה במקומות נוספים, כאשר גודל הפרויקטים ותקצובם הינה נגזרת של תוכנית המים לנחל, היוצאת עם אישור רשות המים לתוכנית".
נא להמתין לטעינת התגובות
