מעבר לקו הירוק: זיהום קשה בנחלי יהודה ושומרון
שפכי ביוב של שני מיליון תושבים ביהודה ושומרון, אינם עוברים טיפול הסרת מזהמים בגלל קונפליקטים ומגבלות כלכליות. השפכים עלולים לחדור לאקוויפר ירקון תנינים שמספק את מי השתייה לישראל ולרשות הפלסטינית. דוח של רשות הטבע והגנים קובע כי יש צורך מיידי בהעברת משאבים לטובת הקמת תשתיות ותפעולן, לצד הגדלת הפיקוח והבקרה על הנחלים

נחל קידרון סמוך לכביש 90 צילום: רשות הטבע והגנים
על פי הדוח, שכלל איסוף דגימות מי הנחלים באזור, שפכים של כשני מיליון תושבים ביהודה ושומרון, אינם עוברים טיפול להסרת מזהמים בגלל קונפליקטים ומגבלות כלכליות. כתוצאה מכך, כ-58 מיליון מטרים מעוקבים של ביוב מסולקים לבורות ספיגה או מוזרמים כביוב גולמי לנחלים, כאשר הזרימות המשמעותיות ביותר הן בנחל חברון, נחל קידרון, נחל שכם ונחל מודיעים.
זרימות אלו מהוות פוטנציאל זיהום גבוה למי התהום באקוויפר ירקון תנינים, שהם מי השתייה של ישראלים ופלסטינים כאחד.
ממצאי הדוח חושפים כי קיים פער בין זיהום
הנחלים בשטח שמעבר לקו הירוק לבין זיהומם בשטח הישראלי, שם חלה התקדמות גדולה בנושא הטיפול בשפכים, אך בשני התחומים יש זרימה של שפכים ללא טיפול ראוי. השפכים מגיעים מהערים חברון, בית לחם, רמאללה, שכם וג'נין וגם מאריאל וממזרח ירושלים.
הנתונים מעלים צורך מיידי לפעול בשיתוף כל הרשויות למציאת פתרון לזיהום בצורת חיבור הישובים למתקני טיפול בשפכים קיימים או לחילופין הקמת מתקני טיהור חדשים.
כחלק מהצעדים למיגור מפגע הזרמת השפכים לנחלים באזור יהודה ושומרון, אישרה מדינת ישראל במרוצת השנה האחרונה השקעות במיזמים שונים, בסכום כולל של למעלה מ-100 מיליון שקל.
עם השלמתו של הדוח, החלו הרשויות בגיבוש תוכנית עבודה סדורה, על מנת להמשיך בצעדי מיגור המפגעים הסביבתיים. בשבועות הקרובים יוצגו ממצאי הדוח למדינות הזרות ולארגונים הבינלאומיים הפועלים באזור לשם רתימתם למיזמים קצרי וארוכי טווח.