מקור לדאגה: התנגשות בלתי נמנעת בין החקלאים לעגורים
חקלאי עמק החולה יצאו השבוע למבצע גירוש עשרות אלפי העגורים שאוכלים להם את היבול, כי נמאס להם. כל כך נמאס להם שהם ירו בתותחי גז וברובים כדי לגרש אותם. ואפילו השמיעו להם מוזיקה אלקטרונית, בזמן שהחיות פרפרו באוויר בסבלן. "זו היתה אינתיפאדה בבעלי חיים", סיפר מנכ"ל אגמון החולה. אבל החקלאים לא מתכוונים לעצור: "נמשיך בפעולות"
- תיק שקנאי
- ממלאים את השמיים
- הנה מוטלות גופותינו
- עגורים בשירות החקלאות
- נמשך מאבק החקלאים בשקנאים
הברחת ציפורים בעמק החולה צילום: החברה להגנת הטבע
ההמולה הפרה את האיזון בשמורה השלווה לרוב: חזירים יצאו מהסבך, נוטריות הסתובבו על הכביש בחוסר אונים ועגורים התעופפו בבהלה בשמים, מנועים מלנחות על הקרקע. "זה היה בעיקר ניסיון להטריד את התיירים-לכל רכב של מבקרים נצמד טנדר, שניגן מוזיקה רועשת והפעיל סירנות עד סוף המסלול של המתיירים באזור", אמר סמרנו והוסיף: "החקלאים ניסו להוכיח שבעלי עסקי התיירות באזור מרוויחים על חשבונם. אנשים מהארץ ומהעולם שבאו לראות ציפורים וליהנות מהגליל ועוד בתקופה כזאת של מיתון-עזבו. היתה כאן קבוצה של פינלנדים שפשוט נטשה את המקום בכעס והודיעה לי שתפיץ בפינלנד איך שומרים על הטבע בישראל. זה נזק שאי אפשר להעריך".
האירוע הגיע לסופו רק כשהמשטרה התערבה. השוטרים עצרו חמישה מהחקלאים ועיכבו אותם לחקירה בחשד שפרצו למתחם בטרקטור ונסעו בשטח באופן שסיכן את מאות המבקרים, שטיילו באותה עת באתר. בימים הקרובים צפויים להיחקר גורמים נוספים שהיו מעורבים בתקרית הצורמת, שכל הגורמים מציינים שהיתה בלתי נמנעת.
עליית מדרגה
בשל מיקומה של ישראל על השבר הסורי-אפריקאי היא מהווה נקודת מעבר במסלול הנדידה של העגורים, שנמתח בין אירופה-משם ממריאים העגורים-ליבשת אפריקה החמה. עד שנות התשעים נהגו העגורים לשהות בישראל ימים אחדים ולהמשיך בדרכם, אולם המעבר מגידולי כותנה באזור לגידולי בוטנים, חומוס, חמניות ותירס העמיד בפניהם פיתוי ששינה את תוכניותיהם. העגורים התחילו לנהור לאזור ולהישאר על אדמת הקודש זמן ארוך מהרגיל.
עגורים בעמק החולה צילום: אלכס רוזקובסקי
האירוע של יום שני מסמן עליית מדרגה במאבק ארוך השנים בין החקלאים ובין בעלי עסקי התיירות באזור, שנהנים מהאטרקציה המעופפת, שמצליחה להזרים המוני מבקרים לאזור. בשנים הראשונות להגעת העגורים והישארותם ספגו חקלאי האזור נזק עצום והוציאו מיליוני שקלים בניסיון לגרש את בעלי הכנף המטרידים, אך לא הצליחו למנוע את התופעה.
בצר להם החלו החקלאים לירות בעגורים שהתקרבו לשדותיהם, פעולה שעוררה את חמתם של אנשי החברה להגנת הטבע. בנסיבות אלה התפתח "פרויקט האכלת העגורים"-פרויקט משותף של קק"ל, החברה להגנת הטבע, מרכז הצפרות הישראלי, חקלאי עמק החולה, מועצה אזורית גליל עליון ורשות הטבע והגנים כמו גם תורמים נוספים ומשרדי ממשלה. מטרת הפרויקט היתה למנוע את נזקי העגורים לשדות ולהשאיר אוכלוסייה של עגורים בעמק החולה, שתקבל מזון באופן מבוקר בשטח חקלאי המיועד לכך ותהווה אטרקציה תיירותיות למבקרים באזור.
זה כבר כמה שנים שבתחילת חודש אוקטובר, עם הגעת ראשוני העגורים לעמק, נפתחת תחנת האכלה
מסודרת בשדה הסמוך לאגמון החולה, שמאפשרת למבקרים ולחובבי הצפרות להגיע ולצפות בעגורים מקרוב. אלא שהשנה הודיעו חקלאי האזור כי אין בכוונתם להמשיך להאכיל את העגורים הרבים, משום שהתקציבים למימון לפרויקט אינם מועברים כנדרש, ומחיר המזון התייקר אף הוא. החקלאים אמרו כי הערכת החברה להגנת הטבע, שלפיה תקציב של מיליון שקל מספיק למימון הפרויקט, מוטעית, ודרוש תקציב כפול.
כתוצאה משיבושים בהתנהלות פרויקט ההאכלה, שבו העגורים לחפש את מזונם בשדות המעובדים. בתגובה לפלישה הזהירו החקלאים את הגורמים המעורבים שכדי לסלק את העופות מהאזור ישתמשו בכל האמצעים העומדים לרשותם.
לטענת החקלאים, העמק לא שימש בעבר כמקום שהות קבוע לעגורים, אלא היווה תחנת מעבר בלבד. כיום, טוענים החקלאים, גורמים להם להישאר רק כדי להמשיך לקיים את האטרקציה התיירותית באגמון. לכך מתווסף הפיתוח של האגמון כאתר תיירות שמשנה לטענת החקלאים את פני החקלאות באזור, ומעודד יותר ויותר עגורים להישאר באזור במשך החורף.
פרובוקציה מטורפת
כל הצדדים המעורבים מודים שהפרויקט יצר בעיה. "לפני תחילת הפרויקט היו נזקים של עגורים בשדות והיו כעשרת אלפים עגורים בחורף", אמרה אחראית עופות להקניים ברשות הטבע והגנים, יפעת ארצי. "מאז שהתחיל פרויקט העגורים מספרם טיפס ל-25 אלף וכרגע אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה", מוסיף סמרנו.
עגורים במרחבי החולה צילום: גל איתן
החקלאים מאשימים את הגופים המעורבים בפרויקט ואומרים כי הוא מונע רק מאינטרסים כלכליים של תיירות, ושלא מקובל עליהם כי במצב כלכלי קשה ובצורת כמו אלה שתקפו השנה, הם ייאלצו לשאת בנטל ולהחזיק את המדינה על גבם.
"החקלאים של עמק החולה מרוויחים מצוין וזוכים להרבה תמיכה מהמדינה. הם מנהלים מלחמה תקשורתית שמאחוריה גוף כלכלי עם הרבה כסף. אלה לא החקלאים מהפריפריה", אומר מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, דן אלון. בתגובה להאשמות של החקלאים הוסיף אלון כי לא יעלה על הדעת שהם יפגעו בציפורים שאפילו לא נמצאות בשדות החקלאיים, בשל המצב שאותו החקלאים בעצמם יצרו עם הפסקת פרויקט העגורים.
לדברי אלון, החקלאים מעוניינים רק לצמצם את השתתפותם במימון הפרויקט, ומנסים להרוויח מהסיטואציה. "החקלאים אומרים שצריך סכום גדול מאוד לפרויקט, כי לטענתם יש להם הוצאות שאינן רשומות. אם אנחנו לא יודעים עליהן איפה הן רשומות?", אמר אלון שרואה באירועי יום שני "פרובוקציה מטורפת", שנועדה רק לפגוע בתיירות. "החקלאים רוצים להביא את כולם לשולחן הדיונים עם מסר: אם לא תשלמו נפריע", אמר והמשיך אלון: "צר לי שזה בא מאנשים שאני מעריך ושקיימתי איתם יחד פרויקט שנים רבות. בעיקר צר על מה שנראה לי כבצע כסף-אלה שאומרים שאין להם כסף מוציאים סכומי עתק על פרובוקציות".
נא להמתין לטעינת התגובות
