הנאום שהמנהיגים שלנו לא נאמו
אנחנו בחרנו בשלום, הפלסטינים בחרו בהשמדה. זה המצב בעזה, ולא נשלים איתו יותר
אנחנו בחרנו בשלום. הם בחרו בהשמדה. אנחנו בחרנו בפיוס. הם בחרו בשנאה. כבר שנים רבות מצויים מאות אלפי אזרחים בישראל בחרדה מתמדת. יצאנו מהרצועה גם כדי לאפשר לפלסטינים לבחור במסלול אחר ולפתח את חייהם. יצאנו כדי להעניק להם ולנו הזדמנות לסוג אחר של יחסים. יצאנו כדי שלא יהיו עוד טילים. אבל במל קום משטר שדואג לאוכלוסייה, קמה בגבולה הדרול מי של ישראל ישות נאצית-איסלאמיסטית שהמטרה העליונה שלה היא השמדת ישראל.
היא עושה זאת באמצעות פגיעה באזרחים, בחינוך לשנאה ובכפייה של משטר אימים על מאות אלפי פלסטינים, משטר שהוא שילוב של שלטון הטאליבן וגרמניה הנאצית.
רצינו להבליג. הסכמנו, ואולי טעינו בכך, לכל סוג אפשרי של הפסקת אש. שהרי אין לנו כל עניין בפל גיעה בתושבי הרצועה. אבל הנכונות שלנו פורל שה כחולשה. הרצון הכן שלנו ברגיעה פורש כמתן היתר להמשך האלימות וההסתה. כל רגע, כל דקה, כל שעה של הפסקת אש נוצלו על ידי משטר הטרור לצורך הכנה לעימות. במקום לעסוק ברווחה לתושבי הרצועה, בחר שלטון הטרור לפתח תעשייה של ייצור טילים, שמהווים סכנה לעוד ועוד חלקים בישראל.
אל נא תאמרו: הם בסגר, הם במצור. עשרות משאיות אספקה מישראל עברו מדי יום לרצועה. עשרות מנהרות מחקו לחלוטין את הגבול בינה למצרים. אבל כל המעברים הללו לא נוצלו לצורך שיפור החיים. להפך. גם הדלק שסיפקה ישראל, גם חומרי הבנייה, גם מנהרות ההברחה, הופנו לכיוון אחד: הקמת בונקרי תחמושת מתחת לבתי אזרחים וייצור עוד ועוד טילים. וכל זה בעידוד, בחסות ובסיוע של איראן, מדינה שנשיאה מצהיר על מטרה דומה: חיסול ישראל.
ישראל הוכיחה את רצונה הטוב. ישראל הושיטה ומול שיטה יד לשלום. ישראל יצאה מרצועת עזה. ישל ראל המשיכה לספק לתושבי הרצועה את כל מחסורם. ישראל הסכימה שוב ושוב לכל הפסקת אש. אבל שלטון הטרור הוכיח שאין לו שום עניין בהבלגה. שלטון הטרור רוצה מלחמה. וכמו גרמניה הנאצית, מדי פעם משחרר אותו שלטון הצעות שלום מזויפות, שמשמעותן אחת: חיסול ישראל. כך, למשל, ההצעה ל"נסיגה לקווי67' תמורת הודנה" מותנית בהפיכת ישראל למדינה פלסטינית, באמצעות זכות השיבה.
ייתכן שאחז בנו עיוורון. הרצון לשקט ולפיוס עיוור את עינינו. הרי השלטון ברצועה מצוי בידי תנועה שמצעה הגלוי והרשמי מעודד שנאת יהודים, מלחמה ללא קץ, עד לפתרון הסופי של השמדת מדינת
ישראל והיהודים.
הרי המצע הגלוי והידוע הזה מבוסס על הפרוטוקולים של זקני ציון. הרי המצע הגלוי הזה מאשים את היהודים, באשר הם יהודים, בכל צרות העולם. אז כנראה טעינו. לקינו בעיוורון. במקום להשמיד את שלטון האימים הזה מיד עם הקמתו, רצינו לקוות שהוא ישנה את דרכיו.
הגענו לנקודה שבה אי אפשר להמשיך כך יותר. האיום על חייהם של אזרחי ישראל הופך לבלתי נסבל. אין שום מדינה בעולם שהייתה מבליגה לנוכח עשרות טילים, מדי שבוע, שמשוגרים אל עבר אוכלוסייה אזרחית.
אנחנו יודעים שעימות יגרום לפגיעה בחפים מפשע. כאשר ישות טרוריסטית וגזענית בונה תשתיות לחימה בתוככי אוכלוסייה אזרחית-העימות
אבל אין שום ספק שלנוכח המשטר השולט ברצועה, ולנוכח הקמת אמצעי מלחמה בריכוזי אוכלוסייה אזרחית-יש לישראל הרבה יותר הצדקות. האיום איננו על ישראל. קיומו של משטר כזה מהווה סכנה לעולם החופשי כולו. הוא מדרבן גורמים בעלי אידיאולוגיה דומה בלונדון ובביירות ובבגדד ובפריז. ויש רק לתמוה על כך שיש גורמים שלא למדו שום דבר, לא שכחו שום דבר, והם מושיטים יד תומכת שרק מגדילה את תיאבון המפלצת.
ולמרות זאת, אנחנו עדיין מקווים שיש דרך אחרת. אין שום אפשרות להשלים עם קיומו של שלטון בעל מצע גזעני ואנטישמי. שלטון כזה חייב להתפרק התפרקות מוחלטת מכל נשק התקפי. אין לנו עניין בעימות. ישראל תתמוך בכל הסדר שיפרק את משטר הטרור ואת תעשיית הטילים, ויוביל לשיקום הרצועה.
ישראל לא תסכים, כפי ששום מדינה לא תסכים, לקיומה של ישות נאצית המשגרת אליה טילים. אשר על כן, אנו מכריזים בזאת שבמשך שבוע ימים לא נגיב על פרובוקציות. בשבוע הזה נדרשים הגורמים ששולטים ברצועה להסכים ללא תנאי:
א. לפירוק מוחלט של אמצעי הירי נגד ישראל;
ב. לביטול המצע הנאצי של החמאס הקורא להשמדת ישראל;
ג. על הפסקה מוחלטת של תעמולת ההסתה האנטישמית.
בתמורה, נסכים לשיתוף פעולה, למאמץ משותף לפיתוח כלכלי ולבניית יחסי שכנות, כשלב ביניים להשגת הסדר כולל בין ישראל לפלסטינים. אם זה לא יקרה, ישראל תנקוט כל דרך כדי לפרק את שלטון הטרור, ולממש את זכות אזרחיה לחיים בשלווה.
עד כאן הנאום שלא היה. לא ראש הממשלה, לא שרת החוץ, לא שר הביטחון-איש מהם לא מצא לנכון להבהיר לעולם שהישות שקמה על גבול ישראל היא ישות נאצית. איש מהם לא הבהיר שהאידיאולוגיה של החמאס היא סרטן שמאיים להתפשט גם בעולם.
איש מהם לא מצא לנכון לדבר על הצורך בחיסול משטר החמאס. חיסול. לא פשרה. איש מהם לא הבהיר ש"הצעות השלום" של החמאס הן הצעות לחיסול ישראל (באמצעות זכות השיבה). הם רק גמגמו. והם בעיקר גילו רפיסות. בגלל הרפיסות הזאת מספקת ישראל לרצועה את המלט לבונקרים ואת הדלק למפעלי הרקטות. ובגלל הרפיסות הזאת "ספינות שלום" ממשיכות ל"שבור-מצור" שאף פעם לא היה.
בגלל הרפיסות הזאת נציבת זכויות האדם של אירופה יצאה השבוע להגנת החמאס. בגלל הרפיסות הזאת אף מנהיג ישראלי לא הבהיר שמדובר בשלטון שאימץ את התורה הנאצית. בגלל הרפיסות הזאת יש יותר אישים באירופה, כולל החתן הטרי של פרס נובל לשלום, שקורא ל"הידברות עם החמאס". קשה להבין איך גורמים מסוימים במערב חוזרים אל מסלול הפייסנות. קשה הרבה יותר להבין את ישראל בוחרת ברפיסות, שסוללת את דרכו של המערב אל עבר הפייסנות.
נא להמתין לטעינת התגובות
