מי אכל את הפנסיה שלי?

לכולנו יש חלק במשבר הכלכלי, אבל האשם העיקרי הוא מי שפתח את הדלתות ושלח את העדר אל השווקים

רפי מן | 20/11/2008 4:58 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשנת ‭,2000‬ אחרי סיור במפעלי היי טק מתקדמים בקנדה, נכנסתי לסניף הבנק ליד הבית. בדיוק השתחרר לנו סכום כסף לא גדול מתוכנית חיסכון, ואחרי כל החידושים והפלאות שראיתי בקנדה החלטתי שזה הזמן, בפעם הראשונה בחיי, לחרוג מן המסגרות השמרניות ולשים קצת כסף במניות.

שכני אלכס, שהיה אז מנהל הסניף, היה מוכן ומזומן למלא את בקשתי, המליץ לי על השקעה או שתיים, אבל ברגע האחרון הוסיף: "אתה יודע, מניות יכולות גם לרדת‭."‬ כמובן, הנהנתי. אבל היו אלה ימי בועת ההיי טק, והעתיד נראה מבטיח: תקשורת, מחשבים, סטארט אפים. כולם חגגו, וגם המניות.

ההמשך ידוע. הבועה התפוצצה בסוף אותה שנה. מדד התל טק פתח בצלילה. הכסף ננגס בהתמדה. עקבתי אחריו בייאוש, ומדי פעם נזכרתי באזהרה של אלכס. אבל התנחמתי שלא היה מדובר בכסף גדול, ובוודאי לא בפנסיה ובקופות הגמל.

ואז הופיע ביבי. הוא עמד ליד הלוח הלבן ושרטט בידו השמאלית, בחצים מהירים ובטוחים, את מפת הגלובליזציה, שבה הון ועובדים עוברים במהירות ממדינה למדינה. ישראל, הטעים, חייבת לעלות גם היא על הרכבת העולמית: הפרטה, רפורמה, שוק ההון.

נתניהו עמד מאחורי שתי הרפורמות שבגללן אנחנו פותחים כל יום ביד רועדת את המעטפות המגיעות מקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. הראשונה, ב-2003,‬ הגדילה באופן משמעותי את הנתח שקרנות הפנסיה יכולות להשקיע בשוק ההון.

כוונותיו של נתניהו היו טובות, אבל כבר אז היו מי שהזהירו. "צעדי הממשלה‭,"‬ התריע במפורש דוח של מרכז אדווה בנובמבר ‭,2003‬ "יגדילו את הסכומים המושקעים בשוק ההון ויערערו את ביטחונם של העובדים לעת פרישה מהעבודה".
כל הסכרים נפרצו

ב-2005 היכה הגל השני: ועדת בכר שמינה נתניהו. מי יכול היה להתנגד להפרדת קופות הגמל מן הבנקים? הבטיחו לנו באוצר "שוק הון תחרותי, יעיל וגלובלי, שיתמוך בפעילות הריאלית במשק‭."‬ גם תחרותי, גם יעיל, אפילו גלובלי.

יודע צדיק נפש בהמתו, ונתניהו ואנשי האוצר הכירו את כולנו. במצגת של האוצר הבטיחו לא רק יעילות וגלובליות, אלא הוסיפו שהרפורמה תסייע ל"השאת רווחיו של הציבור‭."‬ השאה? בדקתי במילון. העלאה, הרמה. מי לא רוצה בכך?

זה היה אותו רגע מכונן שבו משכה הממשלה את ידיה והפקירה את

החסכונות שלנו לטווח הקצר ולטווח הארוך לאותה יד נעלמה של השוק החופשי, ולא פחות מכך לחמדנותם של בני האדם.

באמריקה חילקו הלוואות לבתים לכל דורש כאילו אין מחר, וכולם חטפו, ואצלנו נפרצו כל הסכרים. לא שהבנקים היו תמיד שקולים וזהירים, אבל באווירה החדשה רק פראייר לא קפץ על הקרנות שהבטיחו הרים וגבעות.

האם לא עברנו לקרן השתלמות שמבטיחה תשואת שיא, כאילו הבורסה תנסוק לנצח ואנחנו נתמוגג כל רבעון מן הרווחים התופחים? יודעי דבר שקלו ובחנו, אבל רוב הציבור לא התעניין, לא עקב או לא הבין את האותיות הקטנות.

כולנו אשמים

האמת, מתי בדקתם איפה מושקעים הכספים של תמר, שקמה, עוצמה וגדיש, וכל הקרנות שאתם מעבירים אליהם בהוראות קבע כספים מדי חודש? ראיתם, ממש כמוני, רק את הרווחים, את התשואה.

אז מי אשם? כולנו, כמובן. אבל יותר מכל מי שפתח את הדלתות, פירק את המנעולים ושלח את העדר אל השווקים. והכל בשם האתוס הליברלי והחלום הגלובלי, מבלי לחשוב לא על העתיד ולא על האחריות של הממשלה.

אילו הייתי קופירייטר באחת המפלגות החרדות משובו של נתניהו לשלטון הייתי מציף את המדינה בסטיקר "האיש שאכל לנו את הפנסיה". נכון, גם אנחנו לא חפים מפשע, אבל אנחנו לא מבקשים לנהל שוב את המדינה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רפי מן

צילום: .

חוקר תקשורת, מרצה לעיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

לכל הטורים של רפי מן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים