מה באמת חושבים בליכוד על מו"מ?

איך נראה בעיני בכירי הליכוד ההסכם האפשרי עם הפלסטינים, והאם בסתר לבם הם יודעים שאהוד אולמרט צודק בחזון שהוא משרטט?

נדב איל | 12/11/2008 9:47 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אהוד אולמרט חזר שלשום, באירועים לזכר יצחק רבין, על החזון הפוליטי החדש שלו בדבר הסכם שמבוסס על קווי 1967. הוא ספג ועוד יספוג הרבה עקיצות והתקפות על הנאום הזה; מימין יתקפו אותו על מהות דבריו, ומשמאל יתהו למה רק עכשיו גילה את האור. אבל יש אומץ בדבריו; האומץ של מי שמוכן להודות ששינה את דעתו האידיאולוגית ב-180 מעלות. זה לא קורה הרבה בפוליטיקה שלנו.

בימים האלה מציינים בשמאל חמש שנים ליוזמת ז'נבה, שהציגה מתווה של הסדר קבע המקובל על אישים פוליטיים, ישראלים ופלסטינים. יוזמת ז'נבה סבלה מכמה בעיות, ובראשן הוויתור על הריבונות בהר הבית והסכמה משתמעת לחזרה סמלית של פליטים לתחומי ישראל. ובכלל, בעיצומם של ימי האינתיפאדה הקודרים נראתה היוזמה כמעט הזויה.

חמש שנים אחר כך, ולפי כל הפרסומים ודברי אולמרט, ההסכם המתגבש עם הפלסטינים ייראה כמעט זהה. אפשר לצפות ולקוות שיימצא פתרון להר הבית שלא יכלול ויתור ישראלי על ריבונות, והסכם שישלול לחלוטין חזרת פליטים לישראל. אבל לבד מכך, קווי הגבול, גושי ההתיישבות, הדרישה להכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ובעיקר התפיסה היסודית שהסכסוך יכול לבוא לסיום עוד בדורנו על בסיס פשרה טריטוריאלית שמבוססת על קווי 67' - כל אלה התקבלו על ידי רוב במערכת הפוליטית.

אבל לא על ידי הליכוד. קשה מאוד להוציא תשובה מליכודניק
בכיר איך אמור להיגמר הסכסוך, לשיטתו. הבכירים לא מודים בצורך בפשרה על בסיס קווי 1967, כי אז אין הבדל משמעותי בינם ובין קדימה או העבודה. בשיחות סגורות אומרים רבים מאוד מהם שברור להם שאם יהיה הסכם, הוא ידמה מאוד למתווה המשא ומתן שמנהל עכשיו אולמרט, לשיחות טאבה ב-2001, או אפילו ליוזמת ז'נבה. הבעיה היא שהשיחות האלה נשארות במזנון הכנסת.

התוצאה היא שיח פוליטי מזויף שמדי פעם נחשפת בו "הארה", כאשר אחד מהמנהיגים מתפצל מדבוקת הבכירים המונוליטית ואומר לפתע ש"צריך לצאת מעזה" (רוני מילוא בתחילת שנות התשעים) או ש"הכיבוש רע" (שרון לפני ההתנתקות). לכן , נגזר גורלו של הימין הישראלי לחיות מחדש את אכזבותיו ממנהיגים שחווים הארה: ההארה של בגין, של שרון ושל אולמרט.

אפשר להעריך שנימה דקה של פשרה כבר חלחלה אל בעלי ההארה לפני שנים רבות. יש, אמנם, אידיאולוגים נוקשים כמו בני בגין שייתכן שגם אם ייקוב הדין את ההר לא יוותרו על ההתנחלות יצהר שבפאתי שכם. אבל רובם של בכירי הליכוד הם פרגמטיים במיטב המסורת של מפלגתם. האם ייתכן שהם מבטאים עמדות נוקשות רק כדי לשרוד פוליטית? האם הם אומרים דברים שאינם מאמינים בהם רק כדי להיבחר בפריימריז, או להתבדל מהעבודה או מקדימה, בזמן שהם יודעים בסתר לבם שאולמרט אמר את האמת השבוע על קברו של רבין? זה פשוט לא יעלה על הדעת.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

נדב איל

צילום: אלי דסה

עורך חדשות החוץ של ערוץ 10. לשעבר כתב באירופה. כתב שטחים וכתב מדיני ופוליטי

לכל הטורים של נדב איל

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים