כל פקודה?
הצהרתו של הרב רפי פרץ כי תלמידיו יבצעו כל פקודה היא מגוחכת ומעידה על עיוורון מוסרי. האם יש למלא כל פקודה גם כשהיא נפשעת רק משום ש"נשלחת לשם על ידי המדינה"? שושי גרינפלד מתנגדת
לדבריו, במכינה מתבצע "תהליך ארוך ועמוק של בניית אמון ואחריות של הנוער שלנו, בערכים שהכותרת שלהם היא מדינת ישראל" - הוא משתבח בעובדה כי במהלך הגירוש ועקירת הישובים בגוש קטיף היו לרב-המחנך: 450 תלמידים ששירתו בצה"ל. 200 מתוכם קצינים, ולא היה אף אחד שסירב פקודה!".
הרב רפי פרץ. צילום: דודו גרינשפן
הוא ממשיך ומצהיר כי לא רק בעבר, אלא אף בעתיד אם תתקבל פקודה שכזו "החיילים ימלאו אותה". הוא מטעים ברוב חדווה כי "הציונות הדתית רואה ערך, שליחות, כבוד וזכות ליטול סוף סוף חלק בעול הממלכתי, כשווה בין שווים".
עד כאן הציטוטים מהגיגיו של פרץ, החושף פתולוגיה עמוקה ונוראית של רבים מרבני הציונות הדתית ובניו שמצהירים שיצייתו בעיוורון לכל פקודה. כאשר ראשי הגירוש אמרו כי השתמשו ברבנים ובאישי ציבור בביצוע הגירוש, אין ספק כי התכוונו גם לפרץ.
את הגירוש הנורא מגוש קטיף, כמו גם את הלינץ' שהתחולל בעמונה, ראה כל עם ישראל בשידור חי. היו שם מגינים ומחריבים, מכים ומתגוננים. היו שם רשעים, והיו שם טובים וישרים. אי אפשר לברוח מזה, כולנו ראינו את ניפוץ הגולגלות המתוכנן היטב. אך רפי פרץ מתעלם מכל אלה. אותו מעניין רק דבר אחד, ביצוע הפקודה הנוראה. הגירוש הוא רק דוגמא לפשעים שהשלטון מבצע באזרחים. באחד המבצעים האחרונים בעזה יושב ד"ר גיא בכור בערוץ הראשון ומסביר כי בשעה שחיילי צה"ל נלחמים בחמאס מועבר כסף ממדינת ישראל שמגיע ישירות לאותם מחבלים.
החוק והביצוע האוטומטי של הפקודות היו ונותרו מפלטם של גדולי הפושעים בכל הזמנים. האם יש למלא כל פקודה גם כשהיא נפשעת רק משום ש"נשלחת לשם על ידי המדינה"? לאדם יש זכות בחירה, זה הדבר המבדיל אותנו מחיות השדה. פרץ ותלמידיו צריכים להבין את הסיטואציה הנוראה, ולסרב ליטול בה חלק.
"הוצאתו של אדם ממקום מגוריו, והעברתו הכפויה למקום אחר פוגעת קשות בכבודו, בחירותו ובקניינו", קבע אהרון ברק. "ביתו של אדם אינו רק קורת גג לראשו, אלא גם אמצעי למיקומו הפיזי והחברתי של אדם, של חייו הפרטיים ויחסיו החברתיים. מספר זכויות אדם בסיסיות נפגעות בשל עקירתו הלא רצונית של אדם מביתו והעברתו למקום אחר, גם אם העברה זו אינה כרוכה בחצייתו של גבול מדיני". היישום - רק לגבי ערבים.
מגוחכת עוד יותר היא צייתנותו העיוורת של פרץ, לעומת הגיגייהם של אותם שהוא סוגד להם. עמוס עוז קרא לפוצץ גשרים ולסירוב במקרה של גירוש ערבים. משה נגבי, פרשן "קול ישראל" קרא לסירוב פקודה משמאל, ואמר שמלחמת אזרחים
לא תפחיד אותו, ומה עם מני מזוז שגילה הבנה כלפי הסרבנים?
התרפסות לפני שליטי ותועמלני השמאל, הקוראים בעצמם לשבירת הכלים ולסרבנות כשזה נוגד את צו מצפונם, עשויה להוביל את פרץ ותלמידיו רחוק. הם מחפשים בדיוק אותו. "ימני להשכיר", המציית להם בעיוורון.
יתכן שיזמינו אותו להיות הרב הצבאי הראשי, אולי הוא ייבחר להיות עוקר הקברים של הגירוש הבא. אבל מה הוא מקריב על מזבח האמת שלו? התורה מזהירה להבדיל בין נביא אמת ונביא שקר. וודאי שיש להבחין גם בין רבני אמת, ובין רבני שקר.
הכותבת היא במאית סרטים ותסריטאית.
נא להמתין לטעינת התגובות
