העם לא היה בכיכר
ערב הזיכרון ה-13 לרצח רבין מנה רק 70 אלף איש – כולם ממחנה השמאל, האשכנזי, האליטיסטי והתל אביבי. השאר, פוליטיקאים ימניים וזמרים מזרחיים, פשוט לא הוזמנו
פרופיל יצחק רבין
במחנה השמאלני, האשכנזי, החילוני, הצפוני, העשיר והתל אביבי התמוגגו מנחת לנוכח המספר הדל של עצובי הכיכר. ולא ברור למה. אחרי הכול, 70 אלף הוא לא ביטוי של עוצמה. לא של עוצמה מספרית ולא של עוצמת כאב ושיברון לב. 70 אלף הוא ביטוי של דלות, ביטוי של התבדלות, ביטוי של התנשאות, ביטוי של אליטיזם, ביטוי של אטימות. ותוסיפו לזאת את העובדה כי כל מה שהיה שם אלה רק קולות של מלחמת אחים, תוך מפגן מכוער של פוליטיקה זולה של המחנה המתקדם, ותבינו מדוע העם לא היה שם. וכי למה העם יהיה במקום שבו הנסיכות רואה בו כת משת"פים של יגאל עמיר, עדר של מצורעים וכת של אזרחים פסולי בכי וכאב?
וכמה חבל שדווקא הערוץ הממלכתי נתן במה לפוליטיקה הנמוכה שהייתה שם. צאו וראו כמה נגעים היו בערב שהיה אמור להיות כולו מפגן של כאב, ולצידו מפגן של פיוס לאומי.
מנהיגות הימין לא הוזמנה. המנהיגות הדתית לא נקראה. אנשי הרוח והספר מהמחנה הלאומי נשארו מחוץ לגדר וגם האמנים המזרחיים הוצאו מחוץ למעגל הקונצנזוס. הלא הכל יודעים ששימי תבורי, קובי פרץ, קובי אפללו וציון גולן לא מתאימים לערב בכי תמרורים לאומי שכזה. והרי זה גלוי וידוע לכל כי בערבי זיכרון שכאלו יכולים לקחת חלק רק ענקי הזמר הישראלי מהמחנה המתקדם והנאור: אפרת גוש ואביב גפן.
לא היו לרבין חברים אחרים?
פוליטיקה זולה הייתה שם. את נתניהו לא הזמינו, כי הוא לא "אחד משלנו". אבל אולי תועיל המשפחה להסביר לנו מה היה צורך להזמין את ציפי לבני? מתוקף מה? מהו מעמדה? האם הוזמנה הגברת לבני רק כדי לנאום נאום בחירות זול עד לזרא?
אבל תהליך המיאוס של ההמונים מההתבדלות האליטיסטית לא החל בערב הזיכרון הזה. הוא החל כמה ימים קודם. להזכירכם, המשפחה ערכה טקס התייחדות על קברו של רבין בחלקת גדולי האומה. ומי הוזמן לשם? רק החברים של יצחק, כולם מאורי הדור. פואד, ברק, פרופסור שטרנהל. וכי מה, לרבין ז"ל לא היו חברים אחרים?
עצוב ומרגיז.
ייתכן שנצר אחד מהמשפחה, יובל רבין, מבין שטקסי הזיכרון של הנרצח מובילים לגיהינום חברתי נורא ולשסעים עמוקים משהיו. הוא מביע בקולי קולות את הרעיון לתת לגיטימציה מוסרית ופוליטית למנהיגות הלאומית–הימנית. לא שהוא עצמו, כחלק מהמשפחה, מהנסיכות ומהמחנה הנאור, לא יכול היה לפעול שהדברים יהיו אחרת כבר לפני שנים. ולמרות כך, מגיע שנקוד לו קידה על האומץ.
ביום הזיכרון ה-14 לרצח המתועב יהיו הדברים אחרת. העם יהיה שם. צריך להיות אופטימיים. נסיכות משפחת רבין לא תאפשר בזיון דומה בשנה הבאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
