המדיחים ממליחים את מי התהום
המסעדות עוברות משטיפת כלים ידנית למדיחי כלים. כמויות המלחים הגדולות שהמכונות צורכות מזהמות את המים שלנו
בכירים במשרד להגנת הסביבה ערכו לאחרונה סיורים במסעדות, ומה שגילו אימת את חששותיהם: בגלל המצב הפוליטי, שלא מאפשר העסקת עובדים מהשטחים, והפריחה הכלכלית, מסעדות רבות המירו בשנים האחרונות את שטיפת הכלים הידנית במדיחים גדולים, המוזנים בכמויות עצומות של טבליות ומלחים.
גם במכוני טיהור השפכים לא מסוגלים לפרק לחלוטין את אותם מלחים, ולכן מי הקולחין המטוהרים המשמשים להשקיית גידולים חקלאיים סובלים ממליחות גבוהה, מה שמשפיע על מי התהום. על פי הערכה ראשונית, המסעדות אחראיות להזרמתן של כמה טונות מלחים למי השפכים מדי שנה.
לא לקחו בחשבון את מדיחי הכלים
לפני כעשור אובחנה התופעה לראשונה. בדיקה מקיפה שערך אז המשרד להגנת הסביבה הביאה למסקנה שאחד ממקורות המליחות במים הוא השימוש הנרחב שנעשה במשקי הבית באבקות כביסה המכילות ריכוזים גבוהים של נתרן ובורון, שניחן בהשפעה רעילה על מרבית הגידולים החקלאיים.
הבורון זרם מהברזים הביתיים אל מכוני טיהור השפכים, ומי הקולחין המטוהרים שהגיעו אל החקלאים סבלו ממליחות רבה. כדי להתמודד עם הבעיה נוסח תקן חדש ומחמיר לאבקות כביסה, שמחייב את היצרנים להפחית את ריכוזי הבורון בעשרות אחוזים. המהלך הצליח, ובמשך כמה שנים נרשמה ירידה משמעותית בריכוזי הבורון בשפכים.
אלא שבתקופה האחרונה התעורר החשש במכוני הטיהור ובמשרד להגנת הסביבה מעלייה מחודשת ברמת המליחות של השפכים. אחת
הסיבות: המצב אמנם השתפר מאוד בכל הנוגע לאבקות כביסה, אבל כששינו את התקן לאבקות הכביסה לא לקחו בחשבון את מדיחי הכלים. לפני שש שנים רק ב-30אחוז ממשקי הבית בישראל היו מדיחי כלים, היום הכמות כמעט הוכפלה, והם הפכו לגורם משמעותי בהמלחת השפכים. גם בגלל הטבליות המכילות מלחים, כמו בורון ונתרן, וגם משום שישראלים רבים נוהגים להוסיף כמויות גדולות של מלח למחליף היונים, כדי למנוע היווצרות של אבנית.
במשרד מתכננים כעת את הצעדים הבאים: עריכת סקר יסודי שימפה את הבעיה ואת הפתרונות האפשריים, בהם הגבלת השימוש במלחים כתנאי למתן רשיון עסק. בינתיים ישמחו מאוד במשרד אם המסעדנים יירתמו לטובת העניין, ויצמצמו באופן וולונטרי את כמויות המלח שבהן הם עושים שימוש.
נא להמתין לטעינת התגובות
