עכשיו אני מבין למה העלי בייבי שאני קונה בסופר מאד מלוחים ....

תעביר את מי הקולחין במכון הטיהור דרך מסננות (ממברנות) ואז לא תמליח את אקויפר מי התהום שמימלא יומלחו בעתיד בגלל עליית מפלס הים לאורך הדורות(לצערי).
-אין עוד מלבדו.

הנה מה שאומר/מציע מהנדס השירות אצלנו:
1. המלח דרוש כדי לרכך את המים - לסלק מהם אבנית מומסת המפריעה לפעולה טובה של ניקוי הכלים.
2.האבנית המומסת ובעיקר מלחי הסידן והמגנזיום מפריעים לפעולתם של חומרי הניקוי ובנוסף משאירים כתמים על הכלים.
3. המלח משמש לשחרור האבנית ש''נספגה'' במכשיר מחליף האיונים שבכל מדיח כלים.
4. פתרון מיידי הוא לייצר את הטבליות מאשלגן כלוריד במקום מ-נתרן כלוריד (מלח שולחני). האשלגן גורם הרבה פחות נזק מהנתרן.
5. פתרון טוב יותר לטווח הארוך הוא שהממשלה, ספקית המים שלנו, תסלק סוף-סוף את כמויות האבנית העצומות שיש לנו במי השתייה.
סילוק האבנית יקטין מאוד את צריכת חומרי הניקוי בכלל, משום שדי יהיה בכמות חומר ניקוי קטנה מאוד כדי לנקות. אין אבנית - אין מלח!
6. לצערנו, ממשלות ישראל לדורותיהן מטילות את כל ההוצאה של ניקוי המים על הצרכן ובכך מוסיפות למיסוי סמוי על האזרח.
7. עוד על סילוק אבנית אפשר לקרוא כאן:
http://www.hametaher.co.il/content/view/23/57/
נתרן אשלגני, כפי שכבר הוצע כאן. האשלגן אינו

אני גם כן אעבור לשטיפה ידנית עוד כמה שנים - בלי נדר.

לא משנה אם הסועד אוכל במסעדה וכליו מודחים במדיח או שהוא סועד בביתו וכליו מודחים במדיח.
נכון שמספר המסעדות שעברו להדחה ממוכנת עלה, אבל בד בבד עלה גם שעור משקי הבית מחזיקי המדיחים, כך שבכל מקרה ההמלחה היתה מתרחשת, עם או בלי המסעדות.
הרי מספר הסועדים הכללי ליום אינו מושפע מהמקום בו סועדים.
מי שלא עשה כאן את עבודתו - כרגיל - הם משרדי הממשלה שצריכים היו לאכוף על יצרני אבקות ההדחה ומלחי ההדחה את הפחתת החומרים המזיקים.