החור השחור של הסביבה
הפוליטיקאים שלנו יודעים הכל על הפלסטינים ועל איראן, אבל נסו לשאול אותם על המשבר האקלימי, על המיחזור או על מצב החופים
המגעים התפוצצו סופית כשסדרי העדיפויות התקציביים בתחום התחבורה עלו על שולחן הדיונים. לבני התכוונה להגביר את קצב סלילת הכבישים כדי להתיר את סבך הפקקים שישראל תקועה בו. ברק חשב שהתקציב צריך לעבור תפנית דרמטית לכיוון פיתוח הרכבת, התחבורה הציבורית ושבילי האופניים. עם פערים כאלה בתפיסות העולם, איך יוכלו לשבת ליד שולחן אחד בממשלה?
אם לא ביליתם את רוב חייכם על כוכב אחר, מנותקים ממחזה האבסורד המכונה הפוליטיקה הישראלית, כבר הבנתם בשלב הזה שמדובר בבדיחה. רק שהבדיחה הזאת היא על חשבוננו: אם לבני, ברק, אלי ישי ושאר הנושאים ונותנים בצמרת הפוליטית החליפו ביניהם מילה בנושאים סביבתיים בדרך להקמת הממשלה החדשה, אני מוכן לבלוע חבילה של כובעים ירוקים.
סוגיות פעוטות כגון משבר המים והאנרגיה, תרומתה הנדיבה של ישראל להתחממות כדור הארץ, המבוי הסתום בכבישים, הפיגור המביך של ישראל בתחום המיחזור ואפילו סכנת נפילתם של אחרוני החופים הפתוחים בידי יזמי נדל"ן - כל אלה לא מעניינים את המנהיגים שלנו, לא נחשבים בעיניהם לנושאים לאומיים בוערים, ונדמה שלא מוגזם לקבוע שלרובם פשוט אין מושג במה מדובר.
הציבור הישראלי והמגזר העסקי מדברים הרבה על איכות הסביבה, ופה ושם עושים - גם אם לא מספיק. המנהיגים הבכירים אפילו לא טורחים לדבר עליה.
המציאות מחייבת היערכות דחופה לנוכח משבר האקלים
ערב ההכרעה בפריימריז בקדימה שלחתי למטה של לבני שאלון סביבתי. שאלתי, בין השאר, מה עמדתה ביחס להקמת תחנת הכח הפחמית באשקלון, מהלך בעל השלכות מרחיקות לכת על הבריאות, הכלכלה והסביבה.
התשובה, לזכותה ייאמר, נוסחה בצניעות לא אופיינית לפוליטיקאים ישראלים: "בטרם אגבש עמדה חד משמעית, אלמד את הנושא ואת המשמעויות של ההצעה ושל החלופות לה".
יפה שלבני רוצה ללמוד בטרם תשיב, אבל היא לא הייתה מעזה לחתום על תשובה כזאת בשום תחום מרכזי אחר בחיינו. תשאלו אותה על הפלסטינים, על איראן, וכמובן על אהוד (ברק או אולמרט), ותקבלו
תשובה מוכנה ושליטה מרשימה בחומר.
העובדה שלבני לא טרחה להתעמק בסוגיית התחנה באשקלון, שקודמה תחת ממשלה בה כיהנה כשרה בכירה, מעידה על כך שהמערכת הפוליטית בישראל תקועה כמה עשורים מאחור, מאחורי הנעשה ברוב המדינות הנאורות, ומאחורי המציאות שמחייבת היערכות דחופה לנוכח משבר האקלים וההתחממות הגלובלית.
בשלטון המקומי זז משהו בשנים האחרונות, וב-11 בנובמבר תהיה לציבור הזדמנות להאיץ את התהליך. אבל בלי שינוי תודעתי יסודי ברמת הפוליטיקה הארצית, ישראל תהפוך במהירות לכבשה הסביבתית השחורה של קהילת המדינות המפותחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
