יומן אימוץ: שחר של יום חדש
לאחר ניסיון כואב עם החתולה גראנולה, חוזר משה ובוחר לאמץ חתול חדש. "הפעם זה חייב להצליח", התחייב. יומן אימוץ – פרק שלישי. הגרגור הגואל
פרופיל
החתול שחר, חבר חדש בבית צילום: משה אביעזר
אבל נזכרתי ברגעים היפים שלי ושל גראנולה ובדבריה של סברינה שסיפרה לי על כמה חתולים אחרים שמחכים לבית. והבנתי שאין דרך אחרת. עשיתי קצת שיעורי בית כדי להבין יותר למה גראנולה התנהגה כפי שהתנהגה, איפה אני טעיתי ואיך אפשר לתקן.
גראנולה לא הייתה בתו של השטן, החיפזון שלי להסיק מסקנות היה בנו הסורר. כן, כן צריך לבכות על חתול ננטש, אבל אם אציל חבר אחר, אולי אצא זכאי בעיני עצמי. מי יודע? אולי אפילו גראנולה תסלח לי יום אחד. בחגים כולם סולחים יותר. עליתי על הרכב ונסעתי לסברינה כדי לפגוש חבר חדש.
סברינה פתחה את הדלת. היא עוד מאמינה בי למרות שנכשלתי פעם אחת. ירדנו ביחד למרתף. למזלי גראנולה הייתה בחדר אחר ונחסך לי המפגש הטעון עם הגרושה. חתול חסר רגל ועם תפרים לאורך הבטן התחכך בי מרגע שנכנסתי לחדר עד שהתעייף.
צ'ופי הגורה התנהגה כמו חברה טובה של גראנולה, ואפילו לא הסתכלה לעברי, ניסיתי לתת לה את הסבר ה"ניסינו אבל זה לא הסתדר", אך היא לא רצתה להקשיב. חתולה שחזרה מניתוח ישבה ליד ארגז הצרכים ועוד אחד בשם שמש, שנפל גם הוא קורבן לבעלים לא מנוסים שעשו טעויות, ישב מאחורי החלון, מלא בצלקות של אהבה נכזבת.
אבל אחד ללא שם, שחור עם רגליים לבנות החל מתחכך בי כאילו הספקנו לשבת בעבר לאיזה בירה או שתיים. ליטפתי אותו והוא הניח את ראשו על הרגל שלי. ואז הוא הקפיץ את היד שלי עם ראשו בתנועות נגיחה שלא היו מביישות את מראדונה. הבחורצ'יק הזה לא נוטר לי טינה על גראנולה. "הפעם זה חייב להצליח", אמרתי לסברינה, "חייב להיות לסיפור הזה סוף טוב". על השם התייעצתי עם הבת של סברינה. היא אישרה לי לקרוא לו שחר. עלינו על הרכב ויצאנו למסע.
מחנה אימונים
כל הדרך זימר לי שחר שירים עם נגיעה של מזרחית. החתול חזן מדופלם. אני החזרתי לו בקולות עידוד, כי אם לא יספרו לו שיש לו כשרון, הוא לא יידע על כך לעולם. ימימה, החתולה של השכנה, קיבלה אותנו ליד הכניסה וליוותה אותנו עד הדלת. "אל תדאג", אמרה ימימה לשחר, "פה בפלורנטין יש הרבה עכברים". שחר עבר לשירי חתונות.
החתול שחר צילום: משה אביעזר
חכם מטעויות העבר, שמתי בחדר השירותים את כל מה ששחר צריך כדי להסתגל למסגרת החדשה. אי אפשר לשלוח שחקן לאירופה לפני שנותנים לו לעבוד קצת עם מאמן כושר. זה לא מקצועי. מחנה האימונים כולל כמה מתקנים חשובים: ארגז צרכים שטוף ומלא חול מתגבש, צלוחית אוכל, קערה עם מים, מתקן גירוד, שלושה עכברים, ובית קטן שבניתי לו, עם מיטה נעימה ומדליית זהב
שקיבלתי באליפות בתי הספר בכדורסל בכיתה ו'. שיידע שלקחנו אליפות.
התא נפתח ושחר יצא ממנו בסטייל של דוגמנים. "קטן עלי מחנה האימונים שלך", אמר בביטחון, ואני לא נשארתי חייב: "עוד לא ראית את החכה עם העכבר בקצה". פינקתי אותו בטונה טרייה ויצאנו לדרך. הפעם הפסד לא בא בחשבון. אני ושחר, בתוך השירותים, התחלנו להתכונן לאירופה.
נא להמתין לטעינת התגובות
