בין יחסי כח ליחסי מין
כל אלה שממהרים לגנות את התקנה האוסרת על יחסים אינטימיים בין מרצים לבין סטודנטיות, לא מבינים כי לא את הסקס יש להגביל - כי אם את אותם יחסי כח
אין זה מקרה כי הופיעה במוסף "הארץ" לפני כשבוע כתבה ארוכה, פרי עטה של אביבה לורי, שמתארת ומדגישה את אותם סיפורים הקרויים אהבה, בין בכירים באקדמיה לבין סטודנטיות. חלקם המשיכו מתוכם אל תוך מוסד הנישואים, הוכחה ניצחת לכאורה כי היו במקרים אלה הסכמה ובחירה. מתוך אותם דברים שנאמרו שם על ידי אנשים ונשים, שתיארו בדבקות איך נוצרה אהבה מקסימה של בכיר אל כפופה, אני רוצה להציע לצלול לדקה לא ארוכה לנבכי הנפש, שקלטה את הבלבול בין כוח ומשיכה מינית לבכיר לבין אופציה של משיכה ארוטית מסיטואציה של גובה עיניים, הדדית.
אין כאן כדי להאשים אף אחת שהפנימה ופועלת על פי חוקיה הארוטיים של חברה. אין בכך כדי להטיל חשד לפתחן של אלו שחשו כמיהה לקבל אישור מבכיר שאותן בחר. אין בכך כדי לסמן מטרה להציב מחסום למה שהנפש והגוף שלנו למד. יש כאן בקשה לעצור רגע, לנסות לקרוא את ההבדל בין משיכה ארוטית שנובעת מיחסי כוח לבין יחסי מין ומשיכה למי שבגובה הסמלי-מוחשי שלנו נמצאת או נמצא. זוהי הזמנה להתחיל ולזהות מה מקורה של אותה דרישה פמיניסטית של נשים למשטר יחסי כוח, ואת ההזדמנות שמשטור כזה ייתן לאהבה וסקס אחר, מענג, פתוח, גמיש, מורחב, משתנה ולא מוגבל בתוך סד מוכר.
כל אלה שאצים לגנות את התקנה שדורשות פמיניסטיות רבות, לפיה יש לאסור על יחסים אינטימיים בין מרצים ומרצות לבין סטודנטיות, בחורים כבחורות, טוענים כי זו תביעה שתרוקן מיחסים אלו את החיבה, האינטימיות והקרבה. אלו טוענים כי תביעתן של פמיניסטיות היא למשטר מין ואהבה. אל מולם אנו מבהירות ואומרות, לא את הסקס חלילה אנו רוצות להגביל ולאסור, כי את אותם יחסי כוח, שחייבים להיות מוסדרים עד דק, כי בחברה הקיימת יש בלבול בין כניעה לכיבוש לבין הסכמה, בין משיכה ארוטית אל השולט לבין אהבה גמישה ומהנה.
שלא בכדי את המשטור, באמצעות תקנות וחוקים, אנו רוצים להטיל לפתחם של בכירים. אלו, גם אם מתרגמים את מהלכם כלפי תלמידות ותלמידים כחיזור, קרבה, הערכה ,משיכה, לא מבינים פעמים כה רבות כי מעמדתם הגבוהה הם מקבלים בתמורה כניעה וכמיהה, אולי אף הערצה, אך לא הסכמה או אהבה. אין טעם להיכנס לנבכי נפשם של אלו שבראש הסולם אשר בוחרים לשלב אל עולמם, לרוב לא רק פעם אחת, נשים שמעמדן הברור מולם כפוף על פי כל פרשנות, תרגום או עמדה. את נפשם ומהלכם של אלו יש להמשיך ולחקור, ולו כדי לנסות לנסח לעצמנו מערך ערכי-גופני-נפשי-חברתי חדש, בו לא הכוח הוא זה שמושך אותנו, ואם כן, שלפחות נדע לעצור אותו בזמן ולא לכנות אותו אהבה.
יש לחזור, להסביר, לתאר ולהבהיר כי במרחב חברתי זה או אחר, בו יש היררכיה, יש בכירים ויש כאלה שנתונים ונתונות למרותם, יש אופציה שתיווצר משיכה וכמיהה לקבל אישור והכרה מהגבוה בסולם. בחברה שמסמנת כלפי הנשים כי ניצול לרעה של יחסי כח יכול להיות בסך הכל חיזור אוהב ומיני, גם אנחנו לעתים נופלות לאותו בור, מרגישות מוחמאות רגע אחד ולאחר מכן מוצאות עצמנו סבוכות אל מעגל של כח, שמתנהל על ידו.
או אז אנו חשות אשמה ובושה, הרי הסכמנו לכאורה לקבל מנחות ממי שעתה כבר איננו רוצות בקרבתו. זו דינמיקה שבקצה
על מנת שנוכל ליצור עבורנו עולם מתרחב ומענג, כדי שנוכל לתת לנו סקס מתפרץ ומהנה, עבור כל אלו שמבקשות לעצמן גמישות, בחירה, מין ומיניות שאינה כלואה, אין אלא להדוף את אותן האשמות או תיאורים מדאיגים, שהופיעו בין השאר גם באותה כתבה של מוסף הארץ ומצד עוד אי אלו נשים-אנשים. למשטר את הכוח אנו רוצות כדי להפסיק את משטורו של הסקס, למשטר את מהלכם את בכירים כדי שנוכל לפתח משיכה הדדית ולא כלפי כובש מנומס או אחר, להגביל את מרחב שלטונו של זה שמעל כדי שנוכל לתת לנו סקס מהמם נטול גבולות אנכיים וצרים, להסיר את אותו סד אישי-חברתי שהוגדר ונבנה על ידו כדי שגופנו יוכל ליהנות עם מי שבגובה עיננו מתקיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
