מיניות בתוך יחסי כוח היא בעייתית, בעיקר כי יש יותר מידי פרצות בחוק שמאפשרות לבכירים לנצל את כוחם ונשים צעירות.

אין שום סיבה שזה יהיה מותר. רוצים להיות ביחד? בבקשה, שאחד מכם יתפטר או שתחכו שיחסי הכוח יסתיימו.

זה כל כך נכון וכל כך כואב.
מסכימה עם כל מילה!!! יחסי הכוח הם הבעיה וכל פיתרון אכן הינו בבחינת רטייה על פרונקל. גם אני 'שורדת' יחסי כוח אלימים אשר החלו ממשיכה לכוח=סטטוס והמשיכו באלימות כלכלית אשר התבטאה באלימות מינית ונפשית.מאמבק ביחסי הכוח הינו המאבק האמיתי, או כפי שאמרה מקינון: 'להפוך את השוויוניות לארוטית הוא המאבק האמיתי'.ענת

אנשים בימינו שבויים במושג האהבה כפי שיוצג על-ידי סופרים במאות ה-18 וה-19,אם כי פחות מהקשר האמיץ שהיה באמצע המאה העשרים בין אנשים, ובעיקר נשים, למושג האהבה של סופרים אלו - אז היו נשים מסוגלות להתחיל במלחמת עולם עם מי שהיה טוען שסופרים אלו מגזימים, ואהבה אינה בהכרח התמסרות גוף ונפש לאדם אחר כדי לחיות לעד ביחד עם ילדים פרי האהבה.בעשרים השנים האחרונות,נשים יוצאות מהאובססיה של אהבת-עד-כלות הרומנטית ומבינות שאהבה היא משהו יותר ארצי וחומרי ולובשת צורות שונות - וגם אהבה בין אשה חלשה לגבר חזק,רדודה או עצומה,היא לגיטימית.

לקח לי שנים ארוכות לזהות את כמיהתי לקבלה ואהבה מ-''בעל הסמכות'' ויחד עם זאת, רצוני העז לשמור על זכותי הבסיסית לבחור.
רק היום אני מבינה מה זה שיוויון אמיתי בין גבר לאישה ביחסים שבינו לבינה וקשה לי לראות קשר כזה מתקיים, כשצד אחד נמצא במקום של כוח ושליטה על הצד השני. גם אם במסווה של מרצה וסטודנט/ית וכו'.
הגיע הזמן לקחת אחריות גם אם היא לא כל-כך מהנה לעיתים.בסופו של דבר זה תמיד משתלם!
תודה לך דורית, על מי שאת!

כל כך ברורה, מסבירה כל כך טוב את ההבדל שלכאורה ניראה ענק אך במציאות הוא כל כך דק, עד שרבים ולצערי גם רבות נולות בו ונחצים הגבולות, גבולות בעפ' רוב בסופו של יום הנשים הן אלו שנפגעות.
אני מאוד מקווה שהמתנגדים למינהם יירדו לסוף דעתך ויצליחו גם הם לעשות את ההבחנה שהצגת בבהירות וחכמה רבה.