נחל תאנים: זיהום מצד אחד, כוונות שיקום מצד שני
נפתלי זר אביב ועמיחי חזקיהו מניצני עוז רוצים להחיות את נחל תאנים, הסמוך לטול כרם. אך, התושבים הפלסטינים מצידו השני של הנחל מזרימים אליו שפכים אסורים. בינתיים, רק הקו ירוק
נפתלי זר אביב (39) ועמיחי חזקיהו (42), ראו ימים טובים יותר בנחל תאנים. בשנות ה-70 , מספר חזקיהו, האגם שנשאר מלא מים מחודשי הגשם עד מאי, "היה אגם בו היינו שוחים ביחד עם תושבי קלנסווה. מול נוף הכלניות והרקפות הייתה חברות אמיתית בנינו לבנם".
"בימים אלו", מוסיף חזקיהו, "יש התחלה של ביוב בחלק המזרחי של הנחל ואין לי צל של ספק שזה מגיע מהשטחים". הפתרון, לדבריו של זר אביב, הוא מתקן לטיהור שפכים ליד אירתח ופרעון. "גם הם ירוויחו מזה, כשיהיה טיפול מסודר בשפכים, זה ישנה את איכות החיים של התושבים שם". בשיקום נחל אלכסנדר עליו מבוסס הפרויקט של נחל תאנים, היה מצב דומה של זיהום שפכים שהגיעו משכם וטול כרם דרך נחל שכם.
זר אביב וחזקיהו מקווים שבדומה למקרה של נחל אלכסנדר בו הייתה הידברות בין הצדדים בתיווך גרמני, בנוגע לפתרון לבעיית השפכים, תהיה הידברות דומה לגבי נחל תאנים. אולם בצד התקווה יש חשש שחוסר מודעות סביבתית מעבר לקו הירוק אינה מקדמת הידברות שכזאת. "אפשר לראות בלילות איך הם שורפים ניילונים, ואיך מטייבה מגיעים שפכים לכביש שש", טוען זר אביב.
מנהל המחלקה לאיכות הסביבה במועצת לב השרון, ציון דוד, חושש גם הוא אך מאמין כי תושבי הכפר הערבי קלנסווה הנמצא בתחום הקו הירוק כן יידעו לשמור על השבילים והמסלולים לאורך הנחל. "אני רואה אותם צועדים בדרכים ליד היישובים שלנו, אם יהיה כאן פרויקט יפה, גם הם ייהנו ממנו", אומר דוד. לגבי החשש מההתנהגות הסביבתית של התושבים מעבר לקו הירוק, אומר דוד, כי "יש חשש מההשפעות שיכולות להיות לה על פרויקטים סביבתיים בלב השרון, אבל זה לא ימנע מאיתנו לתכנן פרויקטים שכאלה".
אם מסקנות הדוח שפורסם השבוע אכן ייושמו, וארגונים הפועלים מעבר לקו הירוק יתווכו בין ישראל לפלסטינים בנושא השפכים שזורמים בנחלי יהודה ושומרון, יוכלו זר אביב וחזקיהו להקים בעזרת התקציבים הנכונים מיזם שינצל את הפוטנציאל הטבעי הגלום בנחל לכל אורכו עד כביש שש.
בצד השני של הנחל אומרים כי הסביבה אינה נמצאת בראש מעייניהם. חאלד (37) תושב טול כרם, טוען כי קיימת עלייה מסוימת במודעות לאיכות הסביבה בעיר, אך עדיין אינה נמצאת גבוה בסדר העדיפויות.
לגבי פרויקט של שבילים שאולי גם ירוויחו ממנו מעבר לקו הירוק, טוען חאלד כי המציאות החיים של תושבי העיר בכלל לא מאפשרת לחשוב על כך. "לפני כביש שש יש לי גדרות ובמחסום לא נותנים לי להעביר פלאייר. איך אני בדיוק איהנה משבילי אופניים בנחל הזה?"
נא להמתין לטעינת התגובות
