פרפרים או מפונים? מרשם לבלאגן בדרך להקמת היישוב בחבל לכיש
בחודשים האחרונים התגבשה חזית ירוקה, כביכול, נגד ההחלטה להקים למפוני גוש קטיף את היישוב מרשם בחבל לכיש. אבל בדיקת nrgמעריב מעלה את החשש שלחילוקי הדעות המקצועיים מתלווים לא מעט שיקולים פוליטיים. תוכניות הבנייה כבר עברו עשרות אישורים ושונו כדי להגן על הסביבה, חלק גדול מהשטח המיועד בנוי ממילא ואפילו בתוך הגופים שעתרו נגד הבנייה אין תמימות דעים
לפני ארבעה חודשים אף קיבלה התוכנית משנה תוקף, לאחר שהופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. אבל בינתיים הטרקטורים לא עולים על הקרקע, והתושבים עומדים מנגד ורואים איך גם הפעם מחלוקות פוליטיות מאיימות על החלום שלהם לזכות מחדש בבית של ממש.
הסיבה העיקרית לעיכוב נעוצה בלא פחות מ-15 עררים שהוגשו למועצה הארצית לתכנון ולבנייה בירושלים, בעד ונגד הקמת היישוב מרשם (ששמו צפוי להשתנות בהמשך לשם נטע) שבחבל לכיש, ואמורים לדון בהם הבוקר (ג'). מאחורי הבקשות האלה עומדות שתי קבוצות מנוגדות: אחת שתומכת בהקמת היישוב, ומבקשת לערער על החלטת הוועדה המחוזית לצמצם את היקף יחידות הדיור ולבנות אותן בשלבים. ואילו הקבוצה האחרת מורכבת מנציגי ארגונים ירוקים בעיקר, ומתנגדת בתוקף להקמת היישוב.
הנימוק העיקרי של הקבוצה האחרונה מתמקד בטענה שהקמת היישוב תפגע ברצף שטחים פתוחים ובגומחות אקולוגיות. אלא שבדיקת nrgמעריב חושפת לא מעט סימני שאלה ומחלוקות סביב הטענות הירוקות, ומעלה לא מעט תלונות משני הצדדים על חדירת מניעים פוליטיים למערכת השיקולים המקצועית.
ההחלטה על הקמת היישוב מרשם במיקומו הנוכחי לא התקבלה בחטף. למעשה מדובר בתהליך שנמשך כבר כמעט 25 שנה, ועבר תהליכים מעמיקים וקפדניים של אישור ובדיקה מטעם אינספור גורמים, ובהם גופים האמונים על איכות הסביבה. ההחלטה הראשונית על הקמת היישוב התקבלה עוד הרבה לפני שמישהו דמיין את פינוי רצועת עזה, בשנת 1983, כשנתנה הממשלה תוקף להחלטת ועדת השרים לענייני התיישבות להקים מספר יישובים חקלאיים תעשייתיים שיתופיים ובהם בית מרסים, הוא מרשם.
בשנת 1998 שוב התקבלה החלטת ממשלה על הקמת היאחזות נח"ל מרשם. בשנת 2003 אותר מקום חדש ליישוב, אבל בפברואר 2004 קבעה ועדת משנה נפתית כי "מאחר שהיישוב מתוכנן בשטח פתוח ורגיש ובמרחב הביוספרי, התוכנית תלווה בתסקיר השפעה על הסביבה לרבות בדיקת חלופות". כעבור כשנה אכן הוגש תסקיר איכות הסביבה, ובסוף 2005 אישרה הוועדה המחוזית את אחת החלופות שהוצעו למיקום היישוב.
מאחר שדעתם של נציגי איכות הסביבה עדיין לא נחה, הוגש הנושא לבדיקה מחודשת ובסיומו אושרה חלופה אחרת, שנתפסה ידידותית יותר לסביבה. בהמשך אישרה הוועדה המחוזית את אותה חלופה, וכעבור כחודש קיבלה הוועדה הארצית אישורים על המיקום החדש, הן מהוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) במשרד להגנת הסביבה, והן מהוועדה לשמירה על השטחים החקלאיים והשטח הפתוח (ולחקש"פ).
בפברואר 2007 קיבלה ממשלתו של אהוד אולמרט החלטה להקים צוות לגיבוש תוכנית לפיתוח ההתיישבות במזרח לכיש. מאחורי ההחלטה עמדה הכוונה לגבש פתרונות קבע לתושבי גוש קטיף, ועם זאת לחזק ולעבות את גוש ההתיישבות במזרח לכיש, שאמור לכלול שבעה יישובים: שלושה קיימים (אמציה, שקף ושומריה) וארבעה מתוכננים (חרוב, חזן, מרשם וכרמית). רק בסוף השנה שעברה התקבלו לראשונה מספר התנגדויות להחלטת הממשלה. ועדת ההתנגדויות דחתה את כולן, ומינתה ועדת משנה שביצעה מספר
אבל העובדה שהליך אישור היישוב נמשך כבר קרוב לשלושה עשורים, ועבר אינספור תיקונים כדי למנוע ככל האפשר את הפגיעה בסביבה, היא לא הסיבה היחידה שהטענות הירוקות הנוכחיות מקוממות את המתיישבים המיועדים. לטענתם, מרבית הטענות הירוקות שנויות במחלוקת בקרב המומחים, וחלקן אף הופרך לחלוטין.
כך למשל, באחד העררים שהגישה החברה להגנת הטבע נטען כי הקמת היישוב החדש תפגע בפיתוח היישובים הקיימים. אלא שאף אחד מנציגי היישובים הקיימים לא הגיש ערר נגד הקמת היישובים החדשים, ורובם אף תומכים לחלוטין ברעיון. במכתב שכתב גדי צור, מנהל מחוז דרום במשרד השיכון והבינוי, אף נטען כי ההפך הוא הנכון: "עיבוי התיישבות כפרית באמצעות תוספת יישובים תורמת לחיזוק המרחב כולו. תוספת היישובים מגוונת את אופי האוכלוסייה במרחב, ומגדילה את אפשרויות הבחירה ואת השימוש בשירותים ציבוריים, כגון חינוך, תרבות, דת ופנאי".
טענה אחרת של הירוקים היתה עקרונית יותר: אין הצדקה להקים יישוב חדש לכל קהילה של מפוני הגוש. אלא שגם כאן המציאות מעט שונה. מרצועת עזה פונו בסך הכל 23 יישובים, שרובם השתלבו במקומות קיימים או באתרים צמודים ליישובים. רק חמישה יישובים חדשים אמורים לקום לטובת המפונים, ובהם מרשם.
ערר אחר, בנושא פגיעה ברצף שטחים פתוחים, באקולוגיה ובערכי טבע, הגישו החברה להגנת הטבע וחבר הכנסת דב חנין. בערר נטען כי מרשם ימוקם בלב אזור לא מיושב ורגיש ביותר לפיתוח בחבל לכיש.
עוד נטען כי היישוב מתוכנן רק בתוך רצועה צרה, שגבולה המזרחי הוא כביש 358 וגדר ההפרדה, וגבולה המערבי הוא דרך הפטרולים הסלולה. באשר לדאגה לגורלם של מיני בעלי חיים שונים, כתב צור: "מיפוי תפוצת המינים הנדירים וערכי הטבע שהוזכרו בעררים השונים מראים כי מרחב התפוצה שלהם רחב ומשמעותי".
סיור שערך אתמול nrgמעריב באזור בלוויית עופר גזית, מרכז היישוב שומריה, מחזק את מרבית הטענות של צור: השטח המיועד להקמת היישוב סמוך מאוד לגדר ההפרדה ויגרע, אם בכלל, מעט מאוד מרצף השטח, שכבר צומצם ממילא בגדר ההפרדה ובכביש 358 שנוסף לאחרונה. נוסף על כך, האזור המיועד רחוק מלהיות כיום שטח פתוח והוא כולל, מלבד הגדר, הכביש והכפרים הפלשתיניים, גם מחצבות שהוקמו לסלילת הכביש. למעשה, באזור המיועד קיימת צמחייה מועטה וגם פריחת הכלניות המדוברת מתמקדת באזורים צפוניים יותר.
פערי העמדות לא חוצצים רק בין המתיישבים המיועדים לבין אנשי המקצוע. מתברר שגם בקרב המומחים בתחום אין תמימות דעים באשר לטענה שמרשם יפגע בסביבה שבה יוקם. כך למשל, פרופ' אלי שטרן מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון ושם ידוע מאוד בארץ בתחום הביוספרה, טען בדוח שחיבר לוועדה המחוזית כי הוא מברך על התוכנית, ורק בהמשך שינה את דעתו.
זאת ועוד: אחד הגורמים הבולטים שערערו על ההחלטה להקים את היישוב היה האגודה הגיאוגרפית הישראלית, גוף שלעמדתו נודעת חשיבות רבה בעיני מקבלי ההחלטות. את הערר מטעם האגודה הגיש פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, אך היא הוגשה בשם המועצה כולה ובנייר מכתבים רשמי שלה. אלא שלא כל החברים באגודה מחזיקים בעמדה הזו, וחלקם הופתעו מאוד לגלות כי צורפו לערר.
כך למשל, לידי nrgמעריב הגיע מייל שנשלח לאחרונה לפייטלסון מפרופ' שאול קרקובר, דיקן קמפוס אילת של אוניברסיטת בן?גוריון וחבר באגודה, ובו הוא מוחה על החלטה זו: "זכור לי שבתקופתי כנשיא האגודה התנהלו דיונים בקשר לפרוצדורה הנדרשת להגשת התנגדויות בשם האגודה", כתב פרופ' קרקובר, "לא זכור לי ולא ראיתי בתקנון שהנושא הוכרע בצורה כזו או אחרת".
מכתב נוסף שנשלח לפייטלסון הוא מפרופ' יוסי כץ מאוניברסיטת בר-אילן, גם הוא חבר באגודה: "אני מצטרף למכתבו של פרופ' קרקובר ופונה אליך למשוך את מכתבך למועצה הארצית. פנייתך למועצה הארצית בשם האגודה מציגה מצג שווא, כאילו העניין נידון במועצת האגודה והיא מתנגדת להקמת מרשם. לא כך הם פני הדברים".
פייטלסון טען אתמול בתגובה כי קיבל את אישורו של נשיא האגודה ראסם חאמיסי להגיש את הערעור. חאמיסי אמנם אישר את הדברים, אך הבהיר כי הערר אכן לא משקף את דעת כל חברי האגודה: "אנחנו עוד צריכים לדון בזה", אמר . במקביל, לא מעט גיאוגרפים אחרים מחזיקים בעמדות מנוגדות והפוכות לחלוטין. בין היתר נשלחו למועצה הארצית מכתבים מלא פחות מ-110 פרופסורים ודוקטורים ממוסדות אקדמיים שונים ומבתי חולים, השותפים לעמדה ההפוכה, וטוענים כי לא צפויה כל פגיעה.
אפילו מנהל המכון להגנת הצומח ד"ר יפת בן יפת הביע תמיכה בהקמת היישוב, וכך גם השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, שהותקף בתגובה על ידי הארגונים הירוקים, בטענה שעמדתו מעורבת בשיקולים פוליטיים.
והמתיישבים עצמם? הם כבר עייפים מהמאבק הבלתי פוסק, אבל לא מתכוונים לוותר. עופר גזית, מרכז היישוב שומריה, סיפר אתמול בייאוש: "הלכנו עם כל מה שביקשו מאיתנו. עברנו ארבעה מיקומים עד שהגענו לנוכחי. אין פה עצים, אין כלניות, אנחנו לא מפריעים למעבר בעלי חיים, אין הפרעה ביוספרית או אפילו הפרעה לאוויר. אנחנו פשוט לא נוותר במאבק הזה. נמצה את כל ההליכים האפשריים כדי לממש את ההחלטות. יש פה רוח של יישוב שרוצה להמשיך". מפונה אחר אמר אתמול בציניות: "לפרפרים ולעצים הם דואגים, אבל מה עם בני האדם שמחפשים כבר שלוש שנים בית? מי ידאג לנו?"
מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה לדברים: "הקמת היישוב מרשם תגרום פגיעה בשטחים פתוחים, בערכי טבע חשובים ונדירים, ונזק נופי ואקולוגי חמור למרחב מזרח לכיש. הקמת היישוב על התשתיות הנלוות הנדרשות לו, כגון כבישים, חשמל, ביוב ומים, תפגע קשות ברצף הפתוח של המרחב ובייחודו הנופי והנדיר של השטח כמרחב פתוח.
"החברה להגנת הטבע סבורה כי קיימים פתרונות דיור נאותים ובהיקף מספק בתחומי היישובים הקיימים וכהרחבה להם, בלי שתיגרם פגיעה מיותרת ובלתי הפיכה במרחב טבעי ייחודי זה. היישוב החדש חרוב יכול לתת מענה הולם לכל המתיישבים המיועדים למרשם. החברה להגנת הטבע הובילה במהלך השנתיים האחרונות את הקריאה הציבורית למניעת הקמת היישוב ולשימור האזור".
"לקריאה זו הצטרפו אלפים מתושבי האזור, תיירנים, חובבי טבע, מדענים ואזרחים מכל רחבי הארץ. נוסף על כך, יותר מ- 12 אלף אזרחים חתמו על עצומה נגד הקמתו. גם כל 12 הזוכים באות מפעל חיים בתחום הגנה על הסביבה התנגדו לתוכנית, ופרסמו השבוע קריאה ציבורית דחופה לחברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה לדחות את התוכנית".
נא להמתין לטעינת התגובות
