אריה דרעי לוועדת הבחירות: קצרו את תקופת הקלון
9 שנים לאחר שהורשע בקבלת שוחד ושעות מעטות לאחר שהכריז כי יתמודד על ראשות העיר ירושלים, פנה בצהריים השר לשעבר, אריה דרעי, ליו"ר ועדת הבחירות בבקשה לקצר את תקופת הקלון שהוטל עליו. אם בקשתו תידחה שוקל דרעי לפנות לנשיא המדינה
"התלבטתי, והתייעצתי עם הרבנים שלי ועם עורכי דין", הסביר בבוקר דרעי בראיון לגלי צה"ל. "ההחלטה היא שאני מתמודד, ושאני הולך במסלול המשפטי". ואכן כעבור מספר שעות הגישו עורכי דינו של דרעי מכתב ליו"ר ועדת הבחירות. עורכי הדין מבקשים מהשופט ריבלין לקבוע כי תמה תקופת הקלון שהוטלה עליו בעקבות הרשעתו, כדי שיוכל להתמודד על תפקיד ראש העיר ירושלים.
ועדת הבחירות המרכזית מסרה כי פנייתו של דרעי התקבלה, והיא הועברה לידי השופט אליעזר ריבלין. באשר לאפשרות שוועדת הבחירות לא תאפשר לו להתמודד על ראשות העיר אמר דרעי כי הוא ישקול לפנות לנשיא המדינה, שמעון פרס, בבקשה דומה.
דרעי הורשע בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ובגינן נגזר עליו עונש מאסר של 3 שנים, אותו סיים לרצות ביולי 2002.
הסוגיה המשפטית התעוררה בעקבות שינוי החוק. עד לפני שנה קבע חוק הבחירות לרשויות המקומיות כי תקופת הקלון היא חמש שנים מאז סיום ריצוי העונש, ולפני כשנה הוארכה התקופה לשבע שנים. לכן מבקש דרעי לקבוע כי הוא סיים את תקופת הקלון, וכי לא ניתן להחיל עליו את שינוי החוק רטרואקטיבית.
פרקליטו של דרעי, עו"ד צבי אגמון, שלח בשמו של מרשו מכתב לשופט ריבלין. במכתב הוא טוען כי על פי חוק הרשויות המקומיות, לא זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר כראש רשות מקומית "מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל".
עו"ד אגמון כותב כי "מרשי, לשעבר איש ציבור, שר בממשלות ישראל, סיים לרצות עונש מאסר בפועל של יותר משלושה חודשים, ביום 3.7.2002, כך שאם תמנינה שבע השנים כפי שכתוב באיסור ממועד שבו סיים לרצות את עונשו, לא יכול להתמודד בבחירות הקרובות לעיריית ירושלים. אלא שלטעמנו
פרקליטו של דרעי הוסיף כי "הזכות לבחור ולהיבחר הינה אחת מזכויות היסוד של הפרט, זכות המוכרת הן בדין, הן בהלכה הפסוקה. ביום שהוטל על מרשי עונש המאסר בפועל בחודש אפריל 1999, כמו יצאה בת קול והודיעה לו כי בנוסף לעונש המאסר שהוטל עליו בגזר הדין, אוסר עליו הדין מלהעמיד עצמו לבחירות, ולעניינינו לבחירות לראש רשות, וזאת לתקופה של שששנים מתום ריצוי המאסר בפועל.
"לפיכך הוא אומר, יש לראות את תקופת האיסור הקבועה בחוק, משום אקט עונשי נוסף במכלול העונשים שהוטלו על דרעי".
עוד בטרם פנה דרעי לוועדת הבחירות המרכזית, פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וליו"ר ועדת הבחירות בטענה כי דרעי מנוע מלהציג מועמדותו בבחירות הקרובות ברשויות המקומיות. בתנועה ביקשו למנוע מצב בו מקרה דרעי ייצור תקדים שיוביל לפתיחת השערים הציבוריים בפני מי שלא יכול לעשות כן לפי החוק.
"העבירות בהן הורשע והנסיבות בהן בוצעו", מבהירים בתנועה, "אינן מותירות מקום לכל ספק - הן נושאות עימן קלון כבד". לאור זאת קראה התנועה ליו"ר הוועדה השופט ריבלין וליועץ המשפטי מזוז לדחות את בקשתו של דרעי מכל וכל.
מתנגד נוסף למועמדותו של דרעי, חבר מועצת העיר ירושלים סער נתנאל מסיעת ירושלים של כולם, אמר בתגובה להודעתו של דרעי כי אם מועמדותו של דרעי תאושר על ידי ועדת הבחירות, או אם נשיא המדינה ייקצר את תקופת הקלון שדרעי נושא, בכוונתו לעתור לבג"ץ.
"לא ייתכן שיעשו צחוק מהחוק ויקצרו את תקופת הקלון, במיוחד עבור דרעי", אמר נתנאל. "מעבר לבעיה המשפטית יש כאן בעיה אתית מוסרית חמורה, שאדם שהורשע בעבירות פליליות יהיה ראש עירייה בבירה".
נא להמתין לטעינת התגובות
