רוצחים תחת השפעה
לפחות 4 הורים שרצחו את ילדיהם בישראל היו נתונים תחת השפעת תרופות אנטי דיכאוניות
כך מרינה דוידוביץ', שהייתה נתונה להשפעה תרופתית כשהטביעה ב-1992 את שתי בנותיה באמבטיה; כך אלי פימשטיין, שרצח ב-2002 את בתו הודיה וטען אחר כך בבית המשפט כי עשה את זה בהשפעת תרופות פסיכיאטריות מסוג סרוקסט.
כך אולגה בוריסוב, שהטביעה את בנה אלון בחוף בת ים, וכפי שציין בעלה בראיון טלוויזיה שנערך עמו, הייתה נתונה להשפעת תרופות פסיכיאטריות אנטי דיכאוניות. כשנשאל אם הוא מאשים מישהו בטרגדיה השיב האב שאינו מאשים אף אחד, אך הזכיר את השפעת התרופות עליה כגורם אפשרי.
כך, מסתבר עכשיו, גם רגינה קרוצ'קוב, החשודה שהטביעה למוות בשבוע שעבר את בנה מיכאל בגיגית. הסנגור הציבורי שמונה להגן עליה, עו"ד אבי כהן, מסר כי רגינה השתמשה בכדורים נגד דיכאון שניתנו לאמא שלה אשר התגוררה עמה.
עד כאן העובדות, ועכשיו לפירושן. המושג "השפעה תרופתית" אולי אינו מובן דיו ולכן מוטב להשתמש במושג ברור יותר: "שיכרות". ממש כפי שאלכוהול מביא לשיכרות מסוג מסוים שרובנו מכירים, כך התרופות הפסיכיאטריות מחוללות לעתים שיכרון מסוג אחר במי שנוטל אותן. מדובר בסוג של מרץ דיכאוני מוטרף, שעלול בנסיבות מסוימות להניע אדם לבצע מעשה זוועה דווקא בהשפעת תרופות המוגדרות כ"אנטי דיכאוניות".
ב-2001 פורסמה במוסף סופשבוע במעריב כתבתו של בעז גאון על הפסיכיאטר האנגלי הבכיר, ד"ר דייוויד היילי, שניהל מלחמת חורמה נגד חברות התרופות המשווקות תרופות אנטי דיכאוניות. בעקבות עדות המומחה שלו בבית משפט בוויאומינג בארצות הברית, הוטל על יצרנית התרופות לשלם פיצוי בסך 6.4 מיליון דולר למשפחות שנפגעו בגין תרופה אנטי דיכאונית, ובית המשפט קבע כי גרמה לאדם לרצוח את אשתו, בתו ונכדתו בטרם התאבד.
מומחה אחר
אנחנו, לעומת זאת, חייבים לשאול את עצמנו איך למלט את עצמנו מהשפעת התרופות הללו, או לפחות להכיר בסיכון שטמון בהן. בעוד הדיכאון משבית אדם מפעולה ומונע ממנו לזוז, תרופות אנטי דיכאוניות עלולות לחולל במקרים מסוימים סוג של מרץ מסוכן מאד, מסתבר.
רצח ילדים בידי הוריהם הוא רק פן אחד, זוועתי במיוחד, של הסיכון הזה. ומי יודע כמה עוד מעשי התאבדות ותקיפות אלימות כרוכים בכך. אלא שמערך שלם של חוקים ותקנות העוסקים בסודיות הרפואית ובהגנת הפרטיות מונע דיון פומבי עליהם ואף קבלת מידע אמין על כך.
זה נכון לגבי תרופות פסיכיאטריות, כפי שזה נכון לגבי הסיכונים שבנטילת תרופות אחרות. כך יוצא שהטענה שתרופות חוללו מוות היא כמעט בלתי ניתנת להוכחה. לא נותר לנו לסמוך אלא על עצמנו ועל האינטואיציה שלנו.
