הבנייה בפלורנטין: סיבוב נוסף במאבק בין התושבים לעירייה
המאבק בין העירייה לתושבי פלורנטין עובר לבית המשפט. לאחר שנים של הידברות, לתושבים נמאס מהאוזניים הערלות של העירייה ויגישו החודש עתירה להפסקת עבודות הבנייה בשכונה. המתנגדים טוענים: הצפיפות בשכונה תחמיר, הרכבים שייכנסו לשכונה יגבירו את הזיהום, והרחוב ייראה כמו סמטה חשוכה בין בניינים גבוהים. עיריית תל אביב: אינטרס העירייה הינו חברתי וסביבתי בלבד ומבוסס על תוכניות שגובשו יחד עם התושבים
אבל, בעיקר הם מאשימים את עיריית תל אביב שקיימה איתם דיונים שמטרתם לטאטא את בקשותיהם מתחת לשטיח. לאחר שהתייאשו משיחות סרק עם העירייה פונים התושבים לנתיב המשפטי בעתירה שתוגש החודש לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בעיריית תל אביב טוענים כי התוכנית לקחה בחשבון היבטים סביבתיים ומדגישים כי גובשה בשיתוף התושבים.
הקבוצה מתנגדת לשתי תוכניות בינוי ערים, שמגדירות מרחב פיזי חדש במתחם החרש והאומן ובמתחם הרחובות אבארבאנל ואילת בשכונה. מימוש התוכניות האלה, לטענת המתנגדים, היא חלק משיטה בה העירייה מאשרת תוכניות בנייה שמייצרות שכונה ללא אופי. ליאת איזקוב, אדריכלית תושבת השכונה, ואחת ממנהיגות המאבק בשנתיים האחרונות, מתארת איך פועלת השיטה: "במקום שהעירייה תחשוב על תכנון כולל, שיתחשב בכל המרכיבים שצריך לשמר או שצריך לשנות בשכונה, היא פשוט מאשרת תוכניות פרטניות של יזמים ובעלי קרקעות שמבקשים לבנות בחלקות מסוימות".
אזיקוב חושבת כי "התהליך מתנהל בשיטת הסלאמי. הם כל פעם לוקחים חלק אחר בשכונה ופשוט משנים אותו מבלי לחשוב על ההשלכות. שינוי זה לא בהכרח דבר רע ויש דברים שצריך לשנות. השאלה היא איך עושים את זה". חברי
"נכון שלכאורה התוכנית מספקת שני דונמים וחצי של שטחים פתוחים בשכונה, אבל השטחים האלה כוללים כבישים ומדרכות, גינות לא נגישות, או רווח בין הבניינים הגבוהים שרוצים לבנות כאן, איך זה בדיוק משרת את התושבים?שואלת אזיקוב ועונה, "זה פוגע בהם".
אזיקוב מוסיפה גם ש"הצפיפות בשכונה שהיא גם כך הגבוהה בתל אביב רק תחמיר, הרכבים הרבים שייכנסו לשכונה יגבירו את הזיהום, והרחוב ייראה כמו סמטה חשוכה בין בניינים גבוהים".
התושבים לא רק התנגדו לתוכניות אלא גם הכינו תכנית אב אלטרנטיבית שתספק פתרונות לבעיות של השכונה וניסו לנהל עד לפני כשנה משא ומתן עם עיריית תל אביב. הילה הראל, תושבת השכונה ב 11 השנים האחרונות ופעילה כבר שנה בקבוצה, מעידה כי "אין שום הידברות. התחושה שנותנים לנו בעירייה היא שאנחנו קטנוניים ונודניקים, אשר מפריעים להם לפתח את השכונה שלנו. הם נפגשים איתך כדי להשתיק אותך. למעשה כל הסיפורים שהעירייה מספרת לנו הם מס שפתיים, הם לא התחשבו בשום דבר שהיה לנו להגיד".
לאחר שהמשא ומתן בין אנשי המאבק לבין העירייה עלה על שרטון נותר רק לפנות להליך משפטי. עמותת אדם טבע ודין תגיש החודש עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במטרה להקפיא את תוכניות הבנייה של העירייה בשכונה ולעצור את המנוף, שכבר ניצב מעל רחוב אבארבאנל, ומחכה לשעת השין כדי להפוך את פלורנטין למשהו אחר.
בשנים האחרונות מלווה ותומכת במאבק מיטל להבי, ראש רשימת מרצ וחברת מועצת העיר. ההישגים, כגון הקפאות תוכניות בנייה או שיקום חלקים מרחובות השכונה, אינם מספקים לטענתה, אבל עדיין שווים את כל המאמצים שנקטו קבוצות שונות.
להבי חושבת כי הסיבה שהעירייה לא מקדמת את התוכניות כפי שהוצגו על ידי המתנגדים קשורה לרווחים כלכליים. להבי טוענת כי "העירייה מרוויחה מהיטלי ההשבחה, אגרות הבנייה ומס הארנונה ככל שבונים יותר. לעומת זאת, השקעה בשטחים ירוקים למשל, תחייב השקעה קבועה בתחזוקה שוטפת של המקום".
בהתכנסות אנשי המאבק בשכונה, הסבירה להבי את חשיבות המאבק בפלורנטין לתל אביב כולה. להבי הסבירה ש"פלורנטין היא סמן למגמה בכל תל אביב. אם התהליך הזה של הכנסת בעלי הון והוצאת הון אנושי יימשך, אף אחד לא יירצה יותר לגור בעיר הזאת. היא תהיה עיר זמנית. אסור לקחת מפלורנטין את הקסם שלה"
עיריית תל אביב מסרה בתגובה כי "אינטרס העירייה בתכניות הינו חברתי וסביבתי בלבד. שתי התכניות, מבוססות באופן מלא על תכנית האב שהוכנה ביוזמת התושבים ויחד אתם בשנת 2000 ועל תכנית המדיניות למערב פלורנטין שנגזרה ממנה".
עוד הוסיפה העירייה כי "התכניות מציעות לראשונה שטחים ירוקים בפלורנטין: כחמישה דונמים גינות ומדרחוב ועוד 2,000 מ"ר בנויים לשימושים ציבוריים" העירייה הדגישה כי התכניות מיועדות למשפחות ממעמד ביניים וצעירים ולכן הבניה בגובה בינוני כמו ברחובות הרחבים בשכונה ותהיה תוספת גינות.
נא להמתין לטעינת התגובות
