הוא "משלנו"
אילו טאורוס הייתה חברה של עליזה אולמרט, היו כבר מזמן שוחטים אותה. אבל ברק חסין. ברק הרי בצד של שלטון החוק
העניין הוא שברק עשוי מאותם החומרים שמהם עשויים עוד פוליטיקאים מהז'אנר שלו. הוא עשה לביתו. וזו זכותו. אלא שמשפחת ברק רצתה עוד.
לפי חשיפה של רביב דרוקר, אשתו של אהוד, נילי פריאל, הקימה חברה שהיא הביטוי העליון והמאוס ביותר של קשרי הון ושלטון. החברה נזקקה לאישור מיוחד. היא פעלה ללא אישור. ברור שזה גרוע הרבה יותר גרוע מהמעידה המוסרית, המטופשת, של חיים רמון. הרבה הרבה יותר. ייתכן גם שזה גרוע יותר מאותה חברה שרשומה על שם בתו של אביגדור ליברמן, עניין שמבטיח תיק פתוח לליברמן לשני העשורים הקרובים.
מכאן ואילך השאלה היא רק איך מתייחסים לברק. האם פותחים במסע ציד, כפי שציידינו יודעים, או שמא פותחים במסע לגימוד הפרשה? האם שולחים את מירי גולן או מישהו מהקליבר הזה, כדי לסחוט ראיות ולשבש הליכים? האם פותחים במאמצים חובקי עולם כדי להגיע להרשעה? התשובה כבר ידועה. להקת "שלטון החוק" שותקת. ברק הוא לא רמון. הוא "משלנו".
ברק התייצב לצד מזוז ולדור בעניין ועדת חקירה בפרשת רמון. עכשיו שניהם נאלמו דום. אין שום הוכחה למשהו מושחת. אבל לזעוק שזה מסריח. כך גם השופטים בדימוס שעוברים ממיקרופון למיקרופון במסגרת המסע להפללת פרידמן. כך גם כל מקהלת הפוליטיקאים מהעבודה. אלה שזכורים לנו מהפזמון "למה אתם שותקים?", שהופנה אל בכירי קדימה, על רקע מעללי אולמרט. אז היכן אתם אופיר פינס ושלי יחימוביץ' ואיתן כבל? למה אתם שותקים?
מרגלית ושביט, שפיתחו שנאה קלינית לאהוד אולמרט, הפכו לראשי המגמדים. כן, צריך לגנות, זה לא בסדר, הם שילמו מס שפתיים, אבל נא לא להגזים. זה אולי לא מוסרי, הם פמפמו בתוכניתם
מה היו עושים כל חסידי ברק, ממזוז עד מרגלית, אם לא היה מדובר בחברה של משפחת ברק, אלא בחברה של משפחת אולמרט? מה זה אומר לאנשי ציבור שרוצים להביע עמדה ביקורתית בנושאי חוק ומשפט? אין ספק שברק ידע באיזה צד להתייצב. שום חקירה לא תיפתח. הוא לא ליברמן. בוודאי לא אולמרט. הוא "משלנו".
בפעם הבאה שפרידמן יטען שכדור הארץ עגול, אהוד ברק יהיה שם כדי לטעון שזו מזימה של כוחות החושך. לא רק שזה משתלם. בכנס הקרוב של התנועה לאיכות השלטון הוא גם יזכה בפרס אביר איכות השלטון. מרגלית, שביט ופינס יהיו שם כדי להזיל דמעה.
לאחרונה טען אנגוס רוברטסון, חבר פרלמנט בריטי, ש"תוחלת החיים של הגברים במזרח גלזגו נמוכה יותר מתוחלת החיים ברצועת עזה". הדברים עוררו סערה. לא יכול להיות, הגיבו רבים. שקרן, דמגוג וסלפן, אמרו יריביו. גלזגו היא העיר הגדולה ביותר בסקוטלנד, והשלישית בגודלה בבריטניה כולה. כך שהטענה של רוברטסון נשמעה קצת הזויה. ובכלל, התיאוריה הזאת "בגלזגו גרוע יותר מאשר בעזה", יכולה גם להיאמר באופן קצת שונה: "בעזה החיים טובים יותר מאשר בגלזגו". ואז זה מתחיל להישמע כמו תעמולה ציונית.
שלא נדע. עוד יתברר שהיהודים האלה, בפלסטיין, לא רק שהם לא שוחטים את הפלסטינים אלא שהם מטפחים שם חיים בכלל לא רעים. והפלסטינים בכלל צריכים להודות לישראל. ואנה אנו באים, בבריטניה, לאחר שנים שבהן שכנענו את עצמנו, בעזרת ברוני תעשיית השקר, שישראל היא מפלצת.
עבדכם הנאמן, כחובב נתונים והשוואות, התחיל בבדיקות. העיתון לא אישר לי נסיעה לגלזגו (לא שביקשתי), וטלפונים שהרצתי לרוברטסון ולאחרים הובילו לתוצאות חלקיות. אלא שאז הגיעה הישועה.
עוד אני טורח על טבלאות ומספרים, התברר ש"צ'אנל 4" הבריטי, הידוע באיכותו, דווקא הרים את הכפפה. נו, אין מה לעשות. הם קצת יותר קרובים לגלזגו. והאנגלית שלהם משובחת. ובכן, סורפרייז-סורפרייז. רוברטסון צדק. תוחלת החיים של גברים בגלזגו בכלל היא 70.5 שנה, ובאיזור הכולל את מזרח גלזגו 69.3 שנה. לעומת זאת, תוחלת החיים של גברים בעזה היא 71.01 שנה. בעזה חיים יותר. מי היה מאמין.
אפשר להניח שהנתונים הללו לא ממש ישמחו את הבריטים שקוראים לעצמם "פעילי זכויות אדם", שהגיעו למסע חנופה בקרב פושעי החמאס. הנתונים הללו לא ישמחו גם את שאר חברי מסדר שנאת ישראל, שכבר שנים מפיצים סיפורי זוועה על הג'נוסייד ההמוני שמבצעת ישראל.
עוד משהו: בשנת 1967 עמדה תוחלת החיים בעזה על 48 שנה. הכיבוש הישראלי הזניק אותה תוך פחות משנות דור ל-72 שנה. ויש עוד נתונים מדהימים, שעוד יפורסמו. סוף הכיבוש משנה את כיוון העקומה. זה לא אומר שכיבוש הוא תענוג. זה רק אומר משהו על תעשיית השקר. אלא שעובדות, כידוע, אף פעם לא בלבלו אנטישמים. הן לא יבלבלו גם את האנטי-ציונים.
נא להמתין לטעינת התגובות
