שידורי המהפכה
בעוד שנה מהיום הטלוויזיה שלכם לא תהיה אותה הטלוויזיה. אם הכל ילך על פי תוכנית משרד האוצר, פרסומות מנג'סות יקטעו את העונה השביעית של "24" ואת החמישית של "עקרות בית נואשות", המנוי לכבלים וללוויין יעלה לנו פחות, ואת רשת, קשת וערוץ 10 תחליף קבוצה שלמה של בעלי רישיונות. מי ירוויח, מי יפסיד, מי מחייך בסיפוק ומי כבר מצחצח חרבות? מורה נבוכים
האוצר גיבש במסגרת הכנותיו לחוק ההסדרים שינוי דרמתי במסך, והממשלה קיבלה את עמדתו. בטלוויזיה שהאוצר רוצה לצפות בה, קוטעים מקבצי פרסומות את השידורים גם בכבלים ובלוויין. אם תשאלו את אנשי האוצר, הרעיון צרכני בעיקרו, ומשמעו הכנסה נוספת להוט וליס שאמורה להוזיל את עלות המנוי. במקביל אמור הרעיון לתקן עיוות, כביכול, בשוק הישראלי ולתת מקום למפרסמים בינוניים וקטנים שלא מוצאים מקום בין שטראוס לסלקום באמצע "הישרדות" ו"כוכב נולד".
האוצר, שפצח בשוונג צרכני נחוש כאילו עומד בראשו השר גדעון רייכר, גם רוצה להוזיל את חבילת הבסיס שלנו. על פי התוכנית היא תכלול כעשרה ערוצים לכל היותר, ותעלה הרבה פחות. על כל ערוץ שנרצה לראות, נשלם. עוד ביוזמת האוצר, מעבר של הערוצים המסחריים משיטת זיכיונות לרישיונות.
כשבערוצים 2 ו-10 יעברו לשדר ברישיון, הם לא יצטרכו לעמוד עוד למכרז, כל עוד הם יעמדו
בתנאים שיגדיר להם החוק, ויוכלו להחזיק ברישיון עד סוף הימים. הרגולציה שתחול עליהם תעודן, ומחויבויותיהם יוגדרו ויופחתו. מדובר במעין פיצוי על הכנסת פרסומות לכבלים וללוויין, שאמור להמתיק בעבור הזכייניות המרירות את הגלולה. מצד שני, רישיון עשוי להיות מוענק לכל מי שישלם מספיק כסף ויעמוד בשורת קריטריונים נדרשים.
אז איך ייראה המסך שלנו כנראה כבר במהלך 2010? בעיקר הרבה יותר מסחרי. אמנם זה תלוי בעיקר באופן שבו תנסח ועדת השר אטיאס את מסקנותיה, אבל אין ספק שנרגיש בהבדל, והוא יהיה מעיק יותר מסתם הפסקות פרסומות באמצע סדרה. היצירה המקורית בכבלים, שהביאה לנו פנינים כמו "בטיפול", לא תוכל כנראה לעשות זאת יותר. מפרסמים
גם החבילה הצרה לא בהכרח תהיה אופטימלית. אולי נשלם בעבורה פחות, אבל עולם שלם של תוכן, שהיום טבעי לנו, ייחסם באחת. ערוץ הספורט וערוץ הילדים, למשל, היום חלק בלתי נפרד מעולמנו, ייצאו כנראה מחבילת הבסיס, וברגע שפחות אנשים יקנו אותם, הכבלים והלוויין ישקיעו בהם בהתאם. משרד האוצר אולי עושה את עבודתו. הוא מבין באחוזים ובמדדים. אבל את הקונטרה הערכית צריכים להביא כל האחרים, ובראשם שר התקשורת. בעלי האינטרסים בשוק כבר מפשילים שרוולים.
"הפרסום אצלנו היה צריך להתחיל כבר אתמול," אומר בכיר ביס, ולא מותיר מקום לספק: בחברת הלוויין רוצים פרסומות. "אנחנו המדינה היחידה בעולם המערבי בלי פרסומות בכבלים ובלוויין, וזה פוגע בנו," אומר הבכיר. "אנחנו מעריכים שנרוויח מזה, עם הוט, כ-150 מיליון שקל בשנה, ואנחנו מברכים על כך." אך כששואלים את יס על הצרת חבילת הבסיס, הטון משתנה. "צריך לחכות לפחות שנתיים ולראות קודם כול איך תשפיע החבילה הטרסטוריאלית," אומר הבכיר, ומתכוון לחבילת בסיס אחרת לגמרי, שכבר אושרה על ידי הכנסת, שבמסגרתה יהיה אפשר לקנות ממיר באופן חד פעמי ולראות את חמשת ערוצי הבסיס בלבד, גם בלי מנוי לכבלים או ללוויין.
בניגוד לחברת הלוויין, בהוט מהססים לעלות על עגלת הפרסום. אולי כי מבינים שם את הבעייתיות שבהסתמכות על הכנסה שמגיעה ממפרסמים, ואולי כי מקווים על הדרך להשיג ממשרד התקשורת עוד כמה סוכריות, כמו למשל הקלה במחויבויות. "אנחנו נגד החלטות פזיזות," אומר בכיר בחברה. "אנחנו אומרים, בואו תעשו בדיקה מדוקדקת. יש פה שתי חברות ששתיהן בהפסדים שמגיעים לשבעה מיליארד שקל עד כה. צריך לבנות תוכנית מלאה, לא בחאפריות. אולי פרסומות יפגעו ביצירה הישראלית (שתצטרך פתאום למשוך מפרסמים - ל"א) והכול יהפוך לריאליטי? אנחנו רוצים ועדה שתבחן את כל מרכיבי השוק. גם את הפרסומות וגם את החבילה הצרה".
נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, הייתה הראשונה שנופפה ברעיון המעבר לרישיונות כבר לפני כמה חודשים. כמי שהגוף שבראשו היא עומדת אחראי על ירידה כמעט טורדנית לחייהם של הזכיינים, היא הבינה שכדי להתעסק במה שבאמת חשוב - ההשקעה בתוכן איכותי - צריך לרענן את הרגולציה ובעיקר לרדת לרשת, קשת ול־10 מהגב. באשר לפרסומות, דאבוש החליטה השבוע על יציאה למלחמה. כמי ששומעת יום וליל על המצוקות הכלכליות של הטלוויזיה המסחרית, היא לא יכולה לתמוך בהגדלת מספר הגופים שייאבקו על עוגיית הפרסום.
אותו מכל חובותיו עד כה, מה שיאפשר לו אוויר צח לנשימה. באשר לפרסום בכבלים כשחרב המכרז המתקרב מונפת על צווארו, משתוקק ערוץ 10 לעבור לשיטת הרישיונות כחנון המשתוקק ליפתו. ככל שיחלוף הזמן, והוועדה שמקים השר אטיאס תתקרב לגיבוש עמדותיה, תלך ותתבהר העובדה כי ערוץ 10 כאן כדי להישאר. בערוץ מקווים גם שמעבר לשיטת הרישיונות יהיה כרוך בהסדר כלשהו, שימלט
ובלוויין, אין ערוץ שצפוי להתנגד למהלך זה יותר מערוץ .10 כגוף התקשורת הכי לא מרוויח בסביבה, החורבן שבכניסת פרסום לכבלים וללוויין יהיה בלתי הפיך בעבורו.
ההתבטאויות של מנכ"ל רשת, יוחנן צנגן, לא מותירות מקום לתהיות. "חוק ההסדרים יביא לסגירת הערוצים המסחריים בישראל," אומר צנגן. "הצופה רק יפסיד. הוא ייאלץ להיחשף לעוד עשרות ערוצים שממומנים מפרסומות, יקבל מוצרים נחותים בהרבה ובמקרה הטוב הנחה מזערית של שקלים בודדים בדמי המנוי." בדיון בוועדת הכלכלה תקף צנגן גם את שיטת הרישיונות. "זה יהפוך את השוק לאנרכיה מוחלטת," אמר. בעוד קשת שותפה לעמדתו בעניין הפרסום, באשר לרישיונות, לא נשמע קולה בבהירות דומה. הפנטזיה של הזכיינית החזקה יותר, להיפרד מהשידוך הכפוי עם רשת ולהקים ערוץ משלה, נראית כעת קרובה מתמיד למימוש.
במועצת הכבלים והלוויין, הגוף הרגולטורי האחראי על הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל, שכרו חברה כלכלית ויועץ, שיבדוק כמה באמת תעלה לנו חבילת בסיס מצומצמת. לדברי יו"ר המועצה, ניצן חן, כפי שזה נראה כרגע אולי כדאי להמתין מעט לפני שמנפצים בקבוק שמפניה על הממיר. "ברמה העקרונית זה חלום רטוב של כל רגולטור," אומר חן, "אבל כל הרעיון הזה נהגה בחופזה, ללא בדיקה מעמיקה או מחשבה כלכלית משמעותית. ברמה העקרונית אנחנו בעד, אבל אם יזעזעו את השוק, ובסוף נגלה שבכלל אין הוזלה משמעותית, לא עשינו כלום".
"אנחנו נגד פרסומות בכבלים ובלוויין," אומר אחד הפעילים המרכזיים במאבק היוצרים נגד גופי השידור. "כשיהיו פרסומות בכבלים, הזכיינים בערוץ 2 וב-10 יגידו שחוק כזה משפיע על הכנסותיהם והם יפסיקו להשקיע ביצירה. באותה מידה, כשיכריחו את הכבלים ואת הלוויין לספק חבילה צרה, הם יגידו שהם מפסידים מזה, וגם זה יפגע בראש ובראשונה ביצירה. לאוצר יש נקודת מבט צרה מאוד." בעניין הרישיונות היוצרים מבטאים נקודת מבט די מפוכחת, כשהם מבינים שזה רק עניין של זמן עד שיתרחש המעבר לשיטה החדשה. השאלה, מבחינתם, היא איך ינוסח החוק שיאפשר זאת, והאם הוא ידרוש מהגופים לעמוד במחויבויותיהם כלפי היצירה הישראלית.
לשר אריאל אטיאס יש את ההזדמנות להוכיח את עצמו כשר הפעלתן ביותר בחייה הזמניים של הממשלה הנוכחית. בתוך קדנציה, לא מלאה, עשוי אטיאס לשנות את פני התקשורת הישראלית ללא היכר. לאטיאס היה חשוב להבהיר שהשינוי מתחיל אצלו ולא במשרד האוצר, וכעת, כשהוחלט שהוועדה שתוציא את הבשורה תפעל במשרדו, אין מאושר ממנו. אטיאס רוצה לראות פרסומות בכבלים ובלוויין, ולראות את הערוצים 2 ו-10 עוברים לשיטת הרישיונות. יותר מכול, חשוב לו לראות את שמו חתום מתחת לשתי ההחלטות. "חשוב לפתוח את שוק הפרסומות מחד ולתת אופק עסקי ורגולטורי לערוצים המסחריים מאידך," אמר השבוע ל"מעריב."
"זו מכת מוות בשבילנו," אמר ל"מעריב" מנכ"ל ערוץ המוזיקה 24 דן תדמור, בשבוע שעבר. הערוץ, כמו ערוץ ,9 הם שני הערוצים הייעודיים היחידים מתוך חמישה, שהצליחו להתרומם בישראל. לכן, רבים בשוק התקשורת תוהים איך בכלל עולה הרעיון להוסיף עוד אפיקי פרסום בטלוויזיה. את ליאוניד בלחמן, מנכ"ל ערוץ ,9 מטרידה העובדה שהמפרסמים הבינוניים, עבורם בונה האוצר את אפיקי הפרסום החדשים, יברחו ממנו. "אי אפשר להכניס עוד כלי תקשורת למעגל ולצפות שהעוגה תגדל," הוא אומר. דאגה דומה רובצת גם על לבם של אתרי האינטרנט, בעלי העיתונים והרדיו האזורי.
באופן טבעי, המפרסמים והפרסומאים הם תומכיו הגדולים של רעיון הפרסום בכבלים ובלוויין. במכתב שהפנו לשר התקשורת מוקדם יותר החודש, הם קראו לו לחבק את יוזמת האוצר בהקדם. הסיבה ברורה - עוד במות לפרסם בהן ועוד מפרסמים שיקבלו הזדמנות להיחשף, או במילים אחרות, הגדלת התחרות של גופי השידור על לבם ועוד כסף לכיסם. "אנו צופים שסך כל ההשקעה בפרסום בטלוויזיה יגדל, כמקובל בשוק מתקדם ומשוכלל," כתבו איגודיהם לשר אטיאס, "ואז ייצא שוק הטלוויזיה נשכר, כמו גם הצרכן, שייהנה מתוכניות ערכיות יותר והפקות משמעותיות יותר, וכמובן - ממחיר חבילה נמוך יותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
