עקיבא כלב השמירה
הכלב הבין שתפקידו לשמור על בני הבית והוא מבצע את המוטל עליו. אבל רק מפני שהוא שמע מכלב אחר שקורס אילוף יכול להיות סיוט לא קטן. מדור חדש וייחודי חושף איך העולם נראה מנקודת מבט של הכלב עקיבא – כלב השמירה
פרופיל
נערים במצוקה בפנימיית מנוף מפרוייקט אילוף כלבים עבור מערכת הביטחון באדיבות המשרד לבטחון פנים
טוב, אני אשתה משהו ואלך לישון. כשהם הולכים לישון, אגב באופן לא ברור עם שמיכה ולבוש מעוטר פסים, אסור להרעיש בשטח הבית. מי שרק מעז להוציא הגה מפיו סופג נזיפה קשה. אבל כשאני הולך לישון, הכל ממשיך להתנהל כבשגרה, הם אוכלים, יושבים ביחד מול המרובע הצבעוני הזה ועושים רעש מוזר מאיזור הפנים, כנראה ככה הם מדברים.
לא איכפת להם שהלכתי לישון, הם לא מבינים שלכלבים תקן שונה של שעות שינה. אחר כך הם יבואו בטענות שלא הייתי כלב שמירה מספיק מוצלח.
זה לא שמישהו אמר לי פעם משהו או רמז שזה תפקידי, אבל כל פעם שאני פוגש את חומי בגינה הוא מספר לי עוד פרק מתולדות קורס השמירה אליו נשלח. אני לא בטוח שחומי מדייק במינוח המקצועי, אבל במקום הזה מלמדים אותו
להיות ערני שצריך, לזעוק שמגיע איש זר ולהשתמש באלימות שאחד מבני הבית מותקף או נמצא בסכנה.
אולי חומי מגזים אבל הקורס הזה לא נשמע לי מקום נחמד במיוחד – אומנם כשחומי מצליח לעמוד במשימה הוא מקבל צ'ופר נחמד, חטיף שאנחנו הכלבים אוהבים לאכול. אבל כשהוא נכשל או פשוט לא מצליח הם צועקים עליו במקרה הטוב ובועטים בו במקרה קצת פחות טוב.
מאז שחומי התחיל לספר לי מה קורה בחוג הזה שלו, הבנתי את תפקידי בחיים. יותר נכון הבנתי שאני לא רוצה שישלחו אותי לקורס "כלבים שומרים". לכן לקחתי על עצמי את תפקיד כלב השמירה. אני זועק שמישהו דופק בדלת, אני לא מרפה שאני רואה מישהו לא מוכר, אני מחרף את נפשי עבור האנשים האלה שאני גר איתם. נו, אתם יודעים – הם המשפחה שלי.
חבל שהם לא מאפשרים לי תנאי שינה טובים יותר, אחרי הכל, אני בכוננות מתמדת, זמן התגובה שלי שואף לאפס, אני הרי במוכנות קבועה לכל מצב. רק ביקשתי שיתנו לישון בשקט, לא רק שהם סוגרים את האור ואת הדלת ונרדמים בעצמם.
נא להמתין לטעינת התגובות
