אבודים בירוק: המאבק הבלתי מתפשר על שלמות האי
הם שומרים על החופים כאילו אין מחר, הם חוטפים, רוצחים ומשקרים. אין מה להשוות בין הפעולות של הירוקים הרדיקליים בסדרה טלוויזיה בדיונית לבין המציאות. אבל אם התנועות הירוקות לא יחדדו את המסרים ויבחרו נכונה את המאבקים, הן יהפכו לא רלוונטיות ומרוחקות מהקונצנזוס שמחבק אותן היום. מדור חדש - ירוק בע"מ
פרופיל
זו לא הפעם הראשונה שמבוצעים צעדים תמוהים להגנה על אותו האי. באחת העונות הקודמות ולמשך תקופה ארוכה נאלצו אנשים שונים להקיש שורה של מספרים על צג מחשב, אחת ל - 108 דקות. הכל על מנת לשמור על שלמות המקום.
ג'ק מאבודים עם בן. צילום: מתוך אתר
רק בעונה שהסתיימה לא מכבר התחילו צופי הסדרה לחבר את חלקי הפאזל ולהבין, מה יש באי הזה שהשמירה עליו גובלת בטירוף. יותר מזה, לראשונה, התברר, כי האי עצמו הוא מקור סכסוך. נושא המריבה – שטח האי עצמו.
מצד אחד הירוקים, שומרי האי, מבקשים לשמר את האי לנצח. ומצד שני איל הון שטוען שהיה בעבר בעל הבית. הוא מבקש להחזיר לעצמו את הבעלות על המקום. למה לו לעשות כך? האם רק בשל יכולות הסגולה הנסתרות של האי? או אולי מעצם היותו כריש נדל"ן שמעוניין לפתוח את פנינת הטבע הבלתי גלויה לתיירים מכל רחבי העולם.
כך או כך, אותו איל הון משקיע משאבים גדולים, הן בכח אדם והן בתקציב על מנת להשיג את מטרתו. הירוקים, שוכני האי, אינם מסתפקים רק בפעולות פאסיביות, הם למעשה תנועה ירוקה רדיקלית שאינה מהססת במקרה צורך להרוג, לחטוף, לאיים ולתחמן. הכל כדי לשמור על האי וסודותיו ובעיקר על יכולת הריפוי המופלאה שלו. כך הצליח נכה על כסא גלגלים להתחיל לרוץ, חולת סרטן הבריאה לחלוטין וגבר עקר הצליח להכניס את אשתו להריון.
גבול הפעולה שלהם אינו נעצר במחאה, בהפגנה, בשליחת דואר או בעשיית לובי בכנסת. הירוקים, המקומיים, נלחמים על השטח, כמו נמר שעיניו איתרו זה עתה אוכל נע. בעולם הבדיוני
של הטלוויזיה, הצופה מאבד את התחושה של טוב ורע ואינו יודע איזה ערך מוסרי רם יותר.
ומחוץ למסך? הירוקים, אומנם, אינם רוצחים, אינם חוטפים והם כן חושבים לפני שהם מפעילים אמצעי כזה או אחר. אבל הליכתם העיוורת אחר מטרה זו או אחרת, הופכת אותם לא פעם לפחות רלוונטיים.
אין הכוונה למאבקים צודקים, כמו זה על עתיד חוף פלמחים או אחר למען צמצום זיהום האוויר או לשיפור התחבורה הציבורית. הכוונה למאבקים אחרים, כמו ההתנגדות הגורפת לסלילת כבישים או כמו ההתנגדות הכמעט עיוורת להקמת עיר הבה"דים או חפירת תעלת הימים.
מאבקים כאלה, הופכים את הירוקים למיניהם לאולטרה שמרנים. כל תפיסת עולמם, המקדשת, כביכול את טובת האדם, נעצרת ונעלמת בשם טוהר הסביבה. העמידה על הרגליים האחוריות והקביעה ש - זורקים את הכלים ולא משחקים ואל תגעו לי בגבעה - מזכירה את אותה לחיצה עיוורת ולא ברורה של ניצולי הטיסה בסדרה "אבודים" על מקלדת המחשב. כל 108 דקות. אחרת, מי יודע.
אומנם אין מה להשוות בין הפעולות של הירוקים הרדיקליים בסדרה בדיונית בטלוויזיה למציאות. אבל אם התנועות הירוקות לא יחדדו את המסרים ויבחרו נכונה את המאבקים, הן תמצאנה עצמן רחוקות מאד מהקונצנזוס שמחבק אותן היום.
נא להמתין לטעינת התגובות
