כרגיל, רלף ניצח
רלף קליין היה מאמן מעולה, אבל הכדורסל בשבילו היה קודם כל אנשים. ל-,78 המספר שקלעה מכבי בגמר בבלגרד, הוא אמנם לא הגיע. אבל מי שהוא רלף קליין, תמיד ינצח
כשהכרתי את רלף הוא כבר היה אגדה. המאמן ששם את מכבי והנבחרת על המפה, שכמעט ניצח את מייקל ג'ורדן באולימפיאדת ,1984 שפרץ את כל הגבולות והחומות סביב הכדורסל של מדינה קטנה ומוקפת אויבים.
רלף קליין. צילום: דניאל זאורשטרום
בניגוד לאחרים שהיו שותפים למעשה הציוני הגדול הזה, זה לא גרם לו להסתגר ולחלק את העולם לאויבים ולאוהבים. רלף ידע שאוהבים אותו, ונהנה מזה. הוא ידע שמעשיו קנו לו מעמד של זקן השבט, זכות דיבור על הכול ורישיון לומר את הדברים שאף אחד אחר לא אומר, וחגג על זה כאילו אין מחר.
רלף היה מאמן טקטי מעולה, אבל הכדורסל בשבילו היה קודם כל אנשים. הוא האמין בשחקנים שיתפקדו ברגע האמת, בלי קשר לתרגיל שסימנו להם ולמצב במגרש. זה לא פשוט למאמן, כי יש בתפיסה הזו משום ויתור על מעט השליטה שיש לך בעולמך. אבל חושיו אמרו לו שזה הדבר הנכון.
היתה לאיש המורכב הזה הבנה אינסטינקטיבית
הוא היה המאמן הגדול ביותר בתולדות הספורט הישראלי. אף אחד לא קרוב אפילו. אבל גדולתו האמיתית היתה דווקא בשנותיו האחרונות. אין מאמן שלא חושב שהוא הכי טוב בעולם, עד יומו האחרון. אבל אחרי שהאימון במסגרות הבכירות נגמר לו. רלף לא שקע אל המרירות והזיכרונות, אלא פרח עוד יותר.
הוא אימן נערות וקבוצות בליגה ב,' הוא דיבר על כדורסל עם כל ילד בסביבה, הוא נהנה מהשקיעה כמו שרק מי שאוהב כל רגע ביום יכול ליהנות ממנה. בשנים האחרונות, ועוד יותר אחרי שחלה, האיש שגדל לתוך מקצוע שבו רק התוצאה הסופית חשובה גילה פתאום את הנאות הדרך.
ביום הולדתו ה-77 והאחרון פגשתי את בתו, רינת. תזכירי לרלף, אמרתי לה, שבמיתולוגיה שלו 77 הוא המספר של המפסידים. חייבים להגיע לפחות ל-,78 המספר שקלעה מכבי בגמר נגד וארזה בבלגרד. רלף לא הגיע, אבל זו היתה התגלית הנפלאה שלו: מי שחי נכון, מי שרוחץ באהבה ומשיב אותה לעולם, מי שפיו ולבו ומעשיו שווים, מי שהוא רלף קליין תמיד ינצח, אפילו כשהצלצול הסופי נשמע.
נא להמתין לטעינת התגובות
