אושרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מצב המים
הוועדה לביקורת המדינה אישרה, בצעד חריג, הקמת וועדת חקירה ממלכתית נוכח משבר המים. שר התשתיות: "הוועדה תסביר לכולם מה קומץ פקידים, מוכשרים ככל שיהיו, מסוגלים לעולל למדינה שלמה"
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן אליעזר טען בדיון בוועדת ביקורת המדינה כי המשבר הנוכחי הוא תוצאה של שורה ארוכה של כשלים אשר הביאו אותנו ל"שוקת שבורה" תרתי משמע .
בן אליעזר אמר כי "לא רק שאני לא מתנגד להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לכישלון המדינה באספקת היצע המים המותפלים, אני עומד על כך שהוועדה תקום ותסביר לכולם מה קומץ פקידים, מוכשרים ככל שיהיו, מסוגלים לעולל למדינה שלמה.
בן אליעזר ציין כי על "הוועדה לקבוע חד משמעית מי אשם ולמה, שכן הפקידים משתנים אבל הקונספציה נשארת – תמיד לראות הכל דרך החור שבגרוש ודרך שנת התקציב".
גם מבקר המדינה מיכה לינדשטראוס הביע שביעות רצון מהקמת הוועדה ואף אישר אותה כנדרש על פי החוק. לינדשטראוס ציין כי "יש חשיבות רבה להקים את הוועדה נוכח מצב המים הקשה שהמדינה נמצאת בו ובמהשך לחשיפות בנושא בדוחות מבקר המדינה".
כזכור, הרשות הממשלתית למים ולביוב הכינה תוכנית חירום, שמטרתה להוציא את משק המים מן המשבר הקשה שבו הוא מצוי. בחורף האחרון היה שחון באופן קיצוני וממוצע הגשמים בו עמד על כ - 65% מהממוצע הרב שנתי. רע במיוחד הוא המצב באגן הכנרת ובאזור ההר שם ממוצע הגשמים עומד על פחות מ-60% מהממוצע הרב שנתי.
מדידות שבוצעו בכינרת בתחילת החודש הוכיחו כי הכנרת הגיעה לנקודת שפל. על פי מדידת השירות ההידרולוגי של רשות המים הגיעה הימה למינוס 213 מטרים, שיעור המוגדר כקו האדום התחתון. המשמעות היא ירידה באיכות המים, עלייה בכמות האצות הרעילות בכינרת וגרימת נזק אקולוגי לימה.
מנכ"ל רשות המים אורי שני הסביר כי אשר המפלס יורד אל מתחת הקו השחור רצוי מאוד שלא לשאוב מים, והחל מגובה של כ-60 סנטימטרים מתחת לקו השחור כלל לא ניתן, מבחינה טכנית, לשאוב.
"על פי ההערכות", אמר פרופ' שני, "מדובר בתקופה של כחצי שנה עד שנגיע לשפל הזה". לפי פנחס גרין ממנהלת הכנרת, צפויות למשק בישראל שלוש שנים קשות מאוד. "אמנם בישראל ישנם שני מרכזי התפלה שעובדים", הוא הסביר, "אך מצב משק המים כל כך
כתוצאה ממצב זה, הוחלט, כאמור, ברשות המים על רפורמה במשק המים. בוטלו ההנחות להשקיית גינות, וכל אדם המשקה את הגינה בביתו משלם תעריף זהה לתעריף מי הברז. כמו כן, מתוכנן איסור על השקיית גינות ציבוריות ופרטיות, וכל מי שיפר את הסנקציה הזו ייקנס.
"ועדת חקירה נוספת לא תציל כרגע את משק המים", מסרה עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל אדם טבע ודין. "הבעיה ידועה, הסיבות ידועות וכך גם הפתרונות. אם מדינת ישראל רוצה לקיים משק מים בר קיימא וארוך טווח עליה להנהיג מדיניות עקבית של חיסכון בכל מגזרים ולפעול להגנה ולטיהור מקורות המים הטבעיים שלה.
איסר-איציק ציינה כי "כבר הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא משק המים, ועדת מגן, שפירסמה את מסקנותיה ב- 2002 וקבעה כי "המשבר לא נגרם רק בגלל השינויים האקלימיים, שגרמו לירידה בכמות הממטרים ואף לא בגלל העלייה החדה בהיקף האוכלוסין ב-50 השנים האחרונות וברמת החיים. הכישלון המהדהד הוא בעיקרו מעשה ידי אדם". מסקנה זו נכונה גם לימים אלו ממש".
לעומתה, דודי קויכמייסטר יו"ר פורום תאגידי המים בירך על הקמת הועדה, ומציע לה "להתמקד בבדיקת הכשלים ביישום התוכניות הרבות והטובות שהוכנו בעבר על מנת להתמודד עם משבר המים הצפוי, תוכניות אשר לא ייושמו על ידי רשות המים והביוב הממשלתית וקודמתה נציבות המים".
וכמוהו גם ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר עמית של השדולה הסביבתית חברתית בכנסת, אשר הצביע בעד הקמת ועדת החקירה ואמר ש "מחדל המים של ממשלת ישראל מחייב חקירה מעמיקה וצעדים נחושים".
נא להמתין לטעינת התגובות
