חוק לסתימת פיות
ח"כ ארדן יביא היום לקריאה טרומית חקיקה שתאלץ שופטים להורות על מניעת פרסומים עיתונאיים. 26 ח"כים כבר חתמו על ההצעה. ח"כ יחימוביץ': " סכנה ברורה ומיידית לחופש הביטוי"
ארדן וחבריו אינם אוהבים את העובדה שבתי המשפט נוהגים לדחות בקשות לצווי מניעת פרסומים עיתונאיים המונחות בפניהם. על כן הם מבקשים לצמצם דרמטית את שיקול הדעת של השופט בבואו להכריע בתחום זה ולהוסיף לחוק שישה קריטריונים. בין הקריטריונים המוצעים להוצאת צו מניעה לפרסום: "הנזק שעלול להיגרם למבקש בשל הפרסום גדול מהאינטרס הציבורי שבפרסום"; " אין בפרסום כל עניין ציבורי והוא עלול להשפיל אדם או לבזותו"; " הפרסום בוטה בלשונו או באופן ניסוחו". יש אף סעיף האומר כי "הפרסום מייחס לנפגע ביצוע עבירה פלילית, במישרין או בעקיפין, או מעשה אסור אחר, ואין בידי המפרסם ראיות מספקות להוכיח את הפרסום". כלומר, אם ראש הממשלה, למשל, היה מבקש במסגרת חוק כזה למנוע את פרסומי החשדות לגביו, ייתכן ולעולם לא היינו שומעים על פרשת טלנסקי.
"הצעת החוק נותנת כלים דרקוניים בידי כל מי שיחוש עצמו נפגע או נעלב ממשהו שכתבו עליו", אומרת ח"כ שלי יחימוביץ' מהעבודה. "חברי הכנסת מוכרחים להבין שבהיותם נבחרי ציבור הם גם יספגו ביקורת מדי פעם ואל להם להשתמש לרעה בכוחם כמחוקקים כדי לנסות ולהצר את צעדי התקשורת. זה חוק עם סכנה ברורה ומיידית לחופש הביטוי, ואני מקווה שהח"כים שחתומים עליו יתעשתו וימשכו אותו בחזרה".
הצעת החוק מבקשת גם לשלש את סכום הפיצוי לו יהיה זכאי תובע ולקבוע אותו כסכום מינימלי של 150 אלף שקל. זאת לעומת תקרה של 50 אלף שקל כיום. בהמשך, מבקשים הח"כים גם כי אותו גוף שיבקש למנוע את הפרסום אודותיו, יקבל לידיו את החומר שעומד להתפרסם.
לדברי עו"ד מיבי מוזר, שעסק לא אחת בתביעות לשון הרע, זו החקיקה הכי "אנטי ערכית" שאפשר להעלות על הדעת. "זו הצעה קיצונית שמבטאת את החרדה מפני חופש הביטוי", אומר מוזר. "הניסיון להעלות את סכום הפיצוי הוא ביטוי לניסיון לסתום את הפה לתקשורת. ברור להם שיש מדינות בעולם בהן החשש מפיצויים בלתי סבירים גרם לזה שעיתונות הפכה להיות עלון של השלטונות ולא חוקרת ועובדת כפי שעיתונות צריכה להיות.
במקרה או שלא במקרה, מנהל ארדן בימים אלה מאבק משפטי משלו נגד העיתון "גלובס". העיתון הכלכלי פרסם כי ארדן פעל, לכאורה, בניגוד עניינים כשדן בישיבות ועדת הכלכלה בנושא מע"ץ, המעסיקה את אשתו. כעת נראה שגם הוא מגמגם מעט. "אני לא דבק בנוסח הזה, אם אשתכנע שיש בו פגיעה בחופש הביטוי, אני כמובן מוכן לשקול לצמצם את מגבלות החוק. הסכמתי גם שיעבור לוועדת החוקה של הכנסת", אמר אתמול ארדן למעריב. עם זאת, הוסיף, "אני חושב שבהגדלת הפיצוי אין פגיעה בחופש הביטוי. הפיצוי היה מגוחך ואין הרתעה אמיתית שתמנע הוצאת דיבה. לגבי החלק של צווי המניעה, אני אומר חד משמעית כי אין לי שום כוונה לפגוע בעבודת העיתונות. חופש הביטוי הוא לא חופש הביזוי. כיום אין כל איזון, ובתי המשפט לוקחים יותר מדי את הצד של התקשורת ואי אפשר להוציא צו מניעה. הצעת תיקון החוק תגן יותר על הציבור מאשר על חברי הכנסת, ומי שטוען אחרת לא מבין את החוק". באשר לעניינו האישי, אמר ארדן כי "החוק יחול רק אחרי כניסתו לתוקף, לכן הוא לא קשור לתביעה שלי ".
נא להמתין לטעינת התגובות
