חיסול ממוקד שקרוי "חקירת רה"מ"
והנה שוב מנקר חשד שהפרקליטות והמשטרה החליטו על התוצאה לפני החקירה. גדי טאוב על התנהלות מערכת אכיפת החוק בפרשיות אולמרט
אירועי השבוע שעבר, יחד עם גל ההדלפות החדש של הפרקליטות, מעבים את עננת החשש על התנהגות רשויות אכיפת החוק. ולטובת בריאותן של הרשויות הללו כדאי שעננת החשד הזו תפוזר בדחיפות. כי האמון בהן, כפי שמעיד "מדד הדמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, צונח בקצב מדאיג מאד. האמון בבית המשפט העליון ירד ב-12% בשנה האחרונה. רק 34% מהישראלים נותנים אמון ביועץ המשפטי לממשלה, ומספר האזרחים הנותנים האמון במשטרה ירד בשנה החולפת מ-41%, מספר נמוך מלכתחילה, ל-33%.
צד אחד של כל זה חמור במיוחד: היחסים בין מערכת אכיפת החוק לפוליטיקאים. התחושה הקשה שמערכת אכיפת החוק החליטה מראש לחסל שר משפטים אחד – חיים רמון – רק התחזקה לאחרונה. אחרי שהיה ברור וידוע שהמשטרה והפרקליטות נהגו שלא כשורה בחקירת רמון, בא היועץ המשפטי לממשלה ודרש, בטונים היסטריים למחצה, למנוע הקמת ועדת חקירה בנושא.
אם יש משהו שמבעיר כובעים על הראש, זה הדבר: ניסיון למנוע חקירה. וזה לא נגמר כאן. כי הניסיון של מזוז, כזכור, הצליח, והמבוכה רק גדלה. לא קשה לעשות את ההיקש: אם בכוחן של הפרקליטות והמשטרה ליצור סביב כל שר מחול שדים לפני משפט, ואפילו בלעדיו, איזה פוליטיקאי יסכן את ראשו ויצביע נגד דעתו של מזוז? בקיצור, המביט מן הצד היא עשוי להתרשם שמזוז הצליח לכפות את דעתו על שרים שפשוט מפחדים ממנו.
השבוע הנוכחי, לפני עסקת השבויים, נפתח בהדלפה מגמתית של דברים מתוך חקירת אולמרט. גם זה עושה רושם רע מאד. למה הפרקליטות עסוקה כל כך בהדלפות ובתדרוך עדים ועיתונאים? איך כל זה קשור לתפקידה? בא מני מזוז וסיפק לכולנו חומר למחשבה. לא תפקידו של היועץ, הוא אמר למעריב השבוע, להכריח ראש ממשלה להתפטר, או להכריז על נבצרות. את זה יכול לעשות רק לחץ ציבורי. מה צריך אזרח להסיק מכל זה? שההדלפות הן ניסיון מכוון לתזמר לחץ ציבורי? שהפרקליטות החליפה את תפקידה כמבררת עובדות בתפקיד של יצירת ספינים? ואיך שני אלה – חתירה לאמת ותוויית ספינים – אמורים להתקיים יחד?
שוב, הרושם שהשאירה פרשת רמון הולך ומתחזק. שוב מנקר החשד שהפרקליטות והמשטרה החליטו על התוצאה לפני החקירה. יכול להיות שהצדק נעשה, אבל כך הוא לא ייראה, או שהוא ייראה רע מאד: במקום שנרגיש שנוהגים באחריות ובכובד ראש באישומים כבדים נגד ראש ממשלה
אולי כל התחושה הזאת, המעיקה, היא מופרכת. אולי. אבל, כפי שכתב השופט בדימוס ורדי זיילר במכתבו לשר המשפטים, אם יתמיד חשד מן הסוג הזה "איש לא ייתן אמון ברשויות משליטות החוק". לכן, את עננת החשד הזאת צריך לפזר. אחרי שילך אולמרט, ואיתו פרידמן, ואחרי שישקעו צהלות הקרב, תוכל הממשלה הבאה למנות ועדת חקירה ממלכתית, בראשות שופט, ובהרכב שתקבע, על פי החוק, נשיאת בית המשפט העליון. סמכות פחותה מזו לא תצליח להחזיר את האמון הציבורי לרשויות שהאמון הוא אוויר נשימתן.
נא להמתין לטעינת התגובות
