שליפות עם המשורר אשר רייך
אלוהים? שלנו הוא המוערך ביותר. חרדים? אין בהם יראת שמיים. מתנחלים? בואו לגליל ולנגב. יציאה בשאלה? לי היו ספקות גם כתלמיד ישיבה. המשורר והעורך המוערך ממאה שערים לשעבר, שולף
בהיותו בן 18, התגייס לחיל השריון ויצא בשאלה. למד תואר ראשון בפילוסופיה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית.
פרסם שירים בעיתון "על המשמר". היה עורך כתב העת "מאזנים", עסק ועוסק בתרגומי שירה לעברית, בעיקר מן השפה הגרמנית, ואלה פורסמו בעיתון "הארץ" ובכתבי עת רבים.
השתתף בתכנית כתיבה בין לאומית באוניברסיטת איובה בארצות הברית. זכה בפרסים ספרותיים, ביניהם: פרס אקו"ם ופרס ברנשטיין, פרס הנשיא, בפרס היצירה לסופרים עבריים מטעם קרן ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול.
בין ספריו: "שנה השביעית לנדודי", "זריחת הלילה", "תמונת מצב", "סדר נשים", "חפיסה", "עובדות בדיוניות", "להפך", "זיכרונות של חולה שכחה", וקובץ סיפורים "איש עם דלת" – סיפורי ילדות במאה שערים.
נשוי בשנית ואב לבן. מתגורר בתל אביב.
אלוהים
זה של היהודים הוא הפילוסופי ביותר והמוערך ביותר על ידי, כיוון שיראת שמים, ככתוב, אינה בידי שמים, אז כל אדם ואדם נותן מעצמו לאלוהיו. הוא קובע את המינון. לאותו אל ערפילי, גדול ופלאי, שאינו נראה ונשמע ומורגש וזה אלוהינו, אל על, שאין לו דמות הגוף ואינו גוף. אף כי בהכרתי אני מנסה לברוח ממנו, אני חש שהוא קיים.
השואה
נכדו בן הארבע של רעי הטוב, יוסי, שאל אותו ביום השואה: "סבא, אלוהים ברא גם את היטלר?" את התשובה מוצאים בברכה: "יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הרע". כך על פי מקור הברכה, במסכת "ברכות".
התנ"ך
הביוגרפיות של הלשון העברית, של אלוהים, והסאגה של העברים. הוא הספר החשוב ביותר שנכתב אי פעם, על המופלאות שבסיפוריו. בתור ספר דתי הוא ייחודי כי אינו מסתיר את האדם אלא מראה אותו על גדלותו ושפלותו. ערכיו הספרותיים הותירו אותו לעולם, בעוד שספרי דת של תרבויות קדומות יותר נעלמו כמו של אשור ושומריה ובבל ועוד.
מצוות
אלו שבין אדם לחברו שגם יום הכיפורים אינו מוחל עליהם, אלה ברובן מצוות חברתיות שאני מעריך ומשתדל לקיים במידת האפשר. מִצווה לעשות מִצווה כזו כשם שעבֵרה היא לעשות עבֵרה.
עם סגולה
צירוף כבול זה הביא לעם ישראל לדורותיו צרות רבות עד שהגענו למקומנו. אנחנו לא עם סגולה אלא עם שְׁגוּלָה. עם דפוק, מזוכיסטי וחנוק מחולי רע.
קרבנות
בו בזמן לשירה בבית המקדש, בחצרותיו הקריבו קרבנות ובכך חיקו את התרבויות שהיו באזור. בית המטבחיים הזה היה חיקו של עבודה זרה והצידוק לקיומו היה שסיפק פרנסה לכוהנים, ללויים ולעובדי בית המקדש.
נצח
המלה יפה ושקופה ככדור בדולח. אך נצח ישראל כנראה כן משקר מזה דורות, בגלל אי יכולת האדם להבינו מן היסוד. אנשים – "רבנים" ורועי צאן – הופכים את המושג "נצח ישראל" למוש שקרי והמושג מעביר אותם לא רק על דעתם, אלא על דתם, ולא לתפארת החידוד אני אומר זאת, אלא בכאב גדול.
חזרה בתשובה
אין מושג כזה. חוזר ממה? במקורות נקרא החוזר "בעל תשובה". רבים באים מתוך ריקנות ואכזבה, אך נניח לכך. הבעיה שהם מתמסרים מיד לכיתות ולחצרות והופכים אותם לרובוטים. אדם צריך לחזור בתשובה בלא להפגין חיצוניות של מדים, לעטור פנים בשיער וללכת שחור-שחור, אלא ללמוד תורה.
יציאה בשאלה
הייתי תלמיד ישיבה, כשהספק החל לכרסם בי, והבינותי כי בכך הגעתי לדרגת האמונה הגבוהה ביותר. שהרי "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים" וזו אחת הקביעות התלמודיות המופלאות ביותר. האדם נולד חופשי מכל מוסרות האמונה, כדי לבנות לעצמו את רמת האמונה שיש בכוח נפשו לשאת.
חרדים
חרדים לְמה? הרי אין בהם יראת שמים.
דתיים
רובוטים על פלגיהם ומפלגותיהם ושרצי קופותיהם, שהעיקר הפך אצלם לטפל והטפל ירש את העיקר. לא כולם, אבל הרבה, רבים, שמביישים את המעטים הנאצלים כפי שהם מביישים את התורה.
רבנים
במקרים רבים מדי, זהו תואר מיותר ומזויף המבזבז כספי ציבור ומוליך שולל את הציבור הדתי. בדור האחרון כמעט שאין בכלל רבנים. אני מכיר אצלנו "רבנים"
אל תעשו לכם רבנים. האחרונים שהיו רבנים: הרב שלוימע זלמן אוארבוך והרב קאפח. אז פְשוֹט נבלה בשוק ואל תצטרך לרבנים.
רפורמים; קונסרבטיבים
איני מזלזל בהם כמו שהחרדים מזלזלים בהם. הם נחוצים בגלות ואם הם מונעים התבוללות – דיינו. הם מונעים בכוח הטקסים שהם עושים. הרפורמה היא הדבר החסר ביותר לדת ישראל, בימינו, רפורמה שהזמן גרמה שתהיה.
נטורי קרתא
שומרי העיר, שומרי הקריה שהם הפכו אותה לזונה! איזה שֵם אירוני לְכת אנטישמית, שונאי עצמם ושונאי אחיהם. כת שמשום מה נחשבת ליהודית, ודאי לא לכת עברית ולישראלית.
שלושת השבועות
תקופת "בין המצרים" המתחילה בפריצת חומות ירושלים, שנמשכת עד: ימינו אלה. ואנו, בני בניהם, מצפים לשבוע הרביעי שיתחיל השתא בגאולה שלימה באמת. בלי "משיח" ובלי מקדשים.
חב"ד
פעם ראשי התיבות היו - חכמה, בינה, דעת. היום אני סבור כי משמעותם היא - חיים בעולם דמיוני. עיקר המשיחיים שביניהם. עם זאת חשוב לומר: חב"ד עושה גמילות חסדים במקומות נידחים בעולם.
ברסלב
אני מעריץ את רבי נחמן והסיפורים שסיפר ונרשמו. גדול היה לא רק בתורה אלא בהליכות חייו. ואילו חסידיו, שלרובם הייתי קורא בעלי תשובה, עוסקים בתיפלות ובגמגום שמו ותורתו: נ נח נחמ נחמן מאומן. מה המשחק האווילי הזה, נס שלא היה שמו קלמן.
מתנחלים
אומר בכל לשון של עדנה: עדיין פיסת הארץ שבידינו, זו שהעולם מכיר בה, ריקה. הנגב זועק להתנחלות. הגליל בוכה שיתנחלו בו. אפילו ארץ המכבים, במרכז, מן העיר מודיעין עד בית גוברין, אינה מיושבת.
בואו, רדו, בבקשה, נערים טועים מן הגבעות ובואו בהמוניכם להתנחל בלב הארץ. היו ישובים בדעתכם להתיישב כאן, מה לכם בשכם?
הציונות הדתית
פעם זה היה צירוף מגנטי שקיים תורה ועבודה ומדינה. לא נותר מכך דבר. ממשיכיה היו למשיחים, לא עלינו.
הרב קוק
הגדול שבגדולים. מן הנפילים שלא מתקופתנו. אבל, כמו שעיוותו פסוקי תורה ופסוקים מדאורייתא, משניות ותוספות של רבנים גדולים, כך עיוותו גם את משנתו. ודי לחכימא ברמיזא.
תהלים
אחד מספרי הסגולה של העם היהודי. פיוט נטו. לעתים, ברגעים קשים, בא לי נוחם דרך מלמולים של פסוקי תהלים לעצמי.
ניקוד
הרב קוק המשיל את הניקוד לנשמת האותיות העבריות. נכון הדבר שהאותיות המנוקדות הן לא רק יפות יותר, אלא אף מחכימות יותר את קוראן. זאת, כמובן כאשר המנקד איננו נוקד.
אגי משעול
משוררת נפלאה שיש לה משעול משלה. אני מכיר את שלבי התפתחותה, אוהב ומעריך את יצירתה.
פיוטים
סידור התפילות שלנו ומחזורי התפילה לחגים, הם פיוט טהור שכתבו משוררים שונים בתקופות שונות. נולדתי לתוכם, ינקתי אותם יום יום בתפילותי כילד, כנער וכעלם, ועדיין אני מעיין בהם מדי פעם בפעם.
אהוד בנאי
יישר כוחו. עדיין לא שמעתי את אלבומו. אשמתי.
מאזנַיִם
אוריד לרגע את אדרת הצניעות ואומר שבשנות השבעים היתה רמתו גבוהה ונקבע סטנדרט חדש, שלצערי לא נשמר אחרי תקופתי.
הלוואי שהעורכת החדשה תצליח. אני רק חושש כי החקקים והמקקים של האגודה לא יאפשרו לה לבטא את עצמה ואת טעמה.
חידודי לשון
חולשה אישית שלי ואולי, לעתים, עוצמה.
רונה קינן
מכיר את מוצאה והוריה. לא כל כך מכיר את שיריה. הפסד שלי, כמובן.
נעמי שמר
משוררת מופלאה, נכס לאומי, זן שנעלם.
ירושלים
כמה נכבשה ושרדה וחרבה ונבנתה מחדש. מי לא שר עליה? והיום כבר אינה שלמה כי היא הפכה לגשר קאטאלוני צר מאוד. צר לי שאנו עדים בדורנו לחורבן שלמותה של עיר הבירה, לשינוי הרכב אוכלוסייתה.
האנס מגנוס אנצנסברגר
משורר גרמני נודע של תקופתנו, שבאחרונה הופיע מבחר משיריו, בתרגומי, בהוצאת "קשב", ושמו "עבודות צל". יש בו הומור ואירוניה ופיכחון. הוא יודע לכתוב שירים לאנשים שאינם קוראים שירה.
תרגום
משורר אחד אמר שזה דומה לאישה – אם היא יפה היא לא נאמנה. איני מסכים עם קביעתו ומשתדל שהתרגום שלי יהיה יפה, כי ביופי יש גם נאמנות משל עצמו. היופי בתרגום שירה, לעומת פרוזה, הוא בצורך להעביר גם מצלול וגם את השתיקות הצליליות שבין המלים.
תרבות
מילה גדולה ורחבה המלאה בקוצים ובמהמורות. למשל, אומרים אצלנו "תרבות אוכל" וזו שקריות טלוויזיונית. כי אדם אוכל כדי להתקיים ולא מתקיים כדי לאכול.
שיעשו, בבקשה, תכנית טלוויזיה על מה שקורה שעות אחדות אחרי האוכל. תרבות היא תולדות האדם, לא במשמעות הביולוגית, אלא בהיותו מוֹתר מן הבהמה.
ערוץ 2
אחד העריצים על ההמונים בארץ.
נינט
לא יודע. אם כי זה מהדהד בי. הו, כן, איזו ידוענית חדשה מן הסוג שמפעל המִחזור הטלוויזיוני מייצר בלי סוף.
אלישבע רייך-זוהר
האישה הזאת היא אשת איש ולא נושא מתאים לשליפה. מכל מקום, היא טובת מראה, אנינת נפש ויפת לב.
אינטרנט
לא מזמן פנה אליי משורר צעיר, באמצעות אל זר, שכינויו היווני: אינטרנט, והזמין ממני שירים. לא הצלחתי להעביר אותם בדואר האלקטרוני. התייאשתי והזנחתי והתייאשתי. מי ילמדני לעבוד נכון באינטרנט?
nrg יהדות
רק עתה, בעזרת ירעם נתניהו שפנה אליי, התוודעתי למערב הפרוע של האינטרנט, והוא שלח לי יריות אזהרה וכמה שולפים. התרשמתי ורשמתי לפני להשיב, וכאן התוצאה. שפטו בעצמכם.
thexfiles@013.net.il
נא להמתין לטעינת התגובות
