ממשלת בריטיש גז
מדוע חותרים לעסקה מסוכנת במקום להשיב את שליט הביתה באיומי חיסול על צמרת חמאס? משה פייגלין טוען: קנוניה
תשובה: כל תשובה שלמעלה מאפס עשויה להיות נכונה. סביר להניח שהרף התחתון יעמוד על 100 הרוגים.
שאלה שניה: כמה חיילים ייחטפו כתוצאה מן העסקה הזו? וכמה הורים צעירים ימצאו עצמם במצבה של משפחת שליט?
ת': כל תשובה שלמעלה מאפס עשויה להיות נכונה. סביר להניח שהרף התחתון יהיה עשרה חטופים.
שאלה שלישית: אם משמעות העסקה הזו ברורה כל כך לכל בר דעת, מדוע ממשלת ישראל בכול זאת מתקדמת לקראתה?
ת': להרוגים ולחטופים העתידיים אין משמעות פוליטית ברגע זה. מי שמערער את יציבות כסאות השלטון הם החטופים הנוכחיים, לא העתידיים. כיוון שישראל נמצאת בעידן של אובדן מוחלט של ערכים וייעוד, לא נותרה להם, לפוליטיקאים, אלא שרידתם האישית ותו לא. גלעד שליט מאיים על השרידות שלהם, ואילו החטופים העתידיים – לא.
שאלה רביעית: אז מה נעשה? נפקיר את גלעד בידי שוביו?
ת': נחסל את המנהיגים הפוליטיים בזה אחר זה, עד שישוחרר. נבהיר כי פגיעה בו תביא לחיסול כל הצמרת המדינית, בלי שום הנחות. אם ראש ממשלת החמאס מנהל משא ומתן לשחרורו של שליט, משמעות הדבר היא שבידיו המפתח לשחרורו והוא האחראי להמשך שביו. עובדה זו הופכת אותו לבן מוות.
שאלה חמישית: אז מדוע לא עושים זאת?
ת': כאן אני צריך להרחיב גם מתוך ניסיוני האישי. כזכור, ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, החליט בשעתו לשחרר מרצחים רבים עבור סוחר הסמים אלחנן טננבאום. שרון לחץ על שרי ממשלתו לאשר את ביצוע העסקה. בתחילת הדרך, רוב השרים התנגדו. התקשרתי באופן אישי ושוחחתי ארוכות עם חלק מהם. ברור היה שאין לשרים תשובות לטענותי, ולרוב הייתה השיחה מסתיימת בהסכמה שבשתיקה.
בסופו של דבר העסקה אושרה בלחץ כבד מאוד של שרון. בהמשך גם שוחרר טננבאום מריצוי עונשו בארץ ופתח בקריירה חדשה. כבר אז חשתי
כדאי שנזכור – טננבאום לא היה חייל בתפקיד, הוא היה סוחר סמים שסיכן את עצמו למטרות רווח פלילי. תמורת האיש הנאלח הזה שילמה ישראל בחייהם של אזרחים רבים שכבר נהרגו בידי המרצחים ששוחררו. את המוטיבציה שעסקת טננבאום יצרה לביצוע חטיפות של חיילים נוספים קשה למדוד, אך ברור שבתוך מכלול התנאים שהביאו לחטיפת גלעד שליט, נמצאת גם המוטיבציה שנוצרה בעסקת טננבאום ובעסקאות קודמות.
בנקודה זו אני צריך לצרף שאלה נוספת, לכאורה לא קשורה לעניין החטיפות, אך בהמשך תבינו את הקשר.
שאלה שישית: מדוע התעקש שרון להפוך את אהוד אולמרט למספר שתיים בממשלתו? כזכור, מדובר באותו אולמרט שזכה להיכנס לרשימת הליכוד לכנסת במקום ה-36. אולמרט, "איש ירושלים וארץ ישראל" שזכרתי מהפגנות משותפות עם ארגוני ימין, הצליח לגנוב את לבי וזכה לכמה עשרות קולות – בהם כמה מקבוצתי במרכז הליכוד. לשמחתי, קולות אלה לא השפיעו בשום אופן על כניסתו לכנסת, וגם לא תרמו משמעותית למיקומו הסופי ברשימה.
מדוע, אם כן, בחר שרון לקחת אדם מתחתית הרשימה ולהופכו לסגן ראש הממשלה? בל נשכח: התשובה לשאלה זו היא הסיבה לכך שאולמרט מכהן כיום כראש ממשלת ישראל!
לאחרונה החל להסתובב באינטרנט מחקר הנושא את השם "ממשלת בריטיש גז". המסמך, בן 60 עמודים, נסמך כמעט כולו על מקורות גלויים. מחקר זה קושר את טננבאום, שרון ומספר גדול של מנהיגים ישראליים מכהנים לחברת בריטיש גז ובעליה, המליארדר מרטין שלאף. שלאף זה נוהג לקנות פוליטיקאים כמו במשחק מונופול ולשחק בהם לאחר מכן לצרכיו העסקיים. יאסר ערפאת היה אחד הראשונים שבהם, וכך זכה שלאף בנתח מרכזי מן הקזינו ביריחו. מטוסו של ערפאת היה בבעלותו של אותו שלאף.
המסמך האמור מסביר את מקור הונם המשותף של פוליטיקאים בכירים מאד בישראל, שלא עבדו יום עבודה אחד בחייהם הפרטיים. מחקר זה מסביר מדוע ויתרה ישראל על פיתוח שדה הגז מול חופי חיפה והעדיפה לחתום באופן תמוה עם חברת בריטיש גז, הקודחת מול חופי עזה דווקא.
כך התברר לי שכפי הנראה, טננבאום אכן מחזיק במידע רגיש מאד ולא סימפטי אודות מנהיגים ישראליים המונחים בכיסו של אותו שלאף. למזלנו, שלאף אינו מעוניין במבצע גדול בעזה, העומד בסתירה לאינטרסים העסקיים של חברת בריטיש גז...
שוב ושוב אני מסביר כי המדיניות הישראלית תקועה בשל אובדן החזון היהודי. "באין חזון יפרע עם". אך ברובד הטקטי מתורגם חוסר המוצא המהותי לשחיתות אישית בלתי נתפסת. מי ששואל את עצמו שאלות כגון: מדוע ישראל אינה הולכת על הפתרון הפשוט של חיסול מנהיגי הטרור האחראים לחטיפת שליט, או כיצד נתקענו עם הטיפוס הנכלולי הזה, אולמרט, ומדוע ישראל אינה מסוגלת להתמודד ברצינות עם רקטות הקסאם, ובקיצור – מהי הסיבה הטקטית הבולמת כל העת את ההנהגה הישראלית - כדאי שיעיין במסמך "ממשלת בריטיש גז", ויזכור את השם: מרטין שלאף.
נא להמתין לטעינת התגובות
