נועם, לך ללמוד תורה!
אם נדיבות היא אסטרטגיה של הישרדות, אז אנחנו בעד. יקרת פרידמן רואה בנועם טור ממשיכו של רבי עקיבא ומפצירה בו להצטרף למיגזר
ובכל זאת, מאתגר פי כמה להתעלם מדמותו של נועם טור, המיליונר האמיתי של התוכנית "הישרדות" שחרכה מסכים. עובדה שאני, חשוכת הפלאזמה, עודכנתי באופן שוטף בפרטי הקרנבל (אם כי לא לגמרי. עד היום אין לי מושג מה עולל דן לקוריצה ומה היו מניעיו).
כך למדתי לתת בהם סימנים: מי תחמן השנה, מיהו חנון העונה, איזוהי יפהפיית הנילוס, מי עדיין נותרה בבחינת אניגמה, מי שוחר יחס ומי סתם רעים.
על רקע הילולת התככים בלטה שבעתיים האצילות של נועם טור וענוותנותו. הבן אדם שמר על פרופורציות ולא התאהב בעצמו. בזמן שיתר המתמודדים ליהגו ללא הפסקה, הוא הקפיד על פשטות דיבור וניקיון מבט (אבסורדי ככל שזה יישמע, בהתחשב באופנת הלבוש על האי).
שיוויון הנפש שלו נוכח הפסדים כמו ניצחונות היה מפליא, והשיא – בעצם מסירת שרשרת החסינות לקולגה-יריבה שלו, מה שמצמצם באופן דרסטי את סיכוייו לזכות בפרס נחשק בהחלט. צמצום של מאה אחוזים, למעשה. ובתמורה ל- מה, בעצם? שום דבר. הוא עשה את זה כדי לעשות את זה.
תאמרו: "זו אסטרטגיה". תלונתם הנפוצה של הלוזרים במשחקי הריאליטי המטופשים אומרת "נוצחתי בנקודות כי אני פחות חזק באסטרטגיה, אך אילו במירוץ-אופי היה מדובר, הרי שללא ספק הייתי לוקח, בזכות אישיותי המזהרת".
הבה נודה על האמת: אם נדיבות היא אסטרטגיה, ואצילות היא אסטרטגיה, אז אני בעד. עובדה שאף אחד אחר על אי העלובים לא חלם לנקוט בטקטיקה כל כך מכבדת ומכובדת. ובכל מקרה לא יתכן שמעשה הנדיבות היה חיצוני בלבד, כיוון שבן אדם שמסוגל לפתח אסטרטגיה עקבית של נדיבות-ללא-תנאי
היה זה רבי עקיבא שטבע את הכלל ליחסים חברתיים מאוזנים: "שלי – שלך ושלך – שלך". אני נותן לך משלי מבלי לדרוש תמורה. אני דורש מעצמי את המקסימום, מבלי לצפות להדדיות ממך. ואת זה אני עושה מתוך כבוד לעצמי, כבוד אליך, וכמובן מתוך כבוד לריבונו של עולם שהעמיד אותך מולי. ובתרגום לעברית עדכנית: פראייר. רבי עקיבא מספק לנו את הנוסחא לפראייריוּת מוּדעת. רוצים אסטרטגיה? זו האסטרטגיה הטובה ביותר.
רבי עקיבא. פרא אציל וצנוע. כנראה שזה מה שהדליק את רחל כשראתה את רבי עקיבא, רועה הצאן הפשוט עם החליל, והיא רצתה להינשא רק לו. אולם נשים לא יכולות לשאת חיים במחיצתו של בור ועם הארץ, אצילי ככל שיהא. "עקיבא, לך ללמוד תורה", עודדה אותו, והשאר היסטוריה.
הבן אדם קורץ מחומר נדיר של צדיקים גאונים. כמה שנים של ליטוש בבית מדרשם של גדולי הדור, והיהלום התנוצץ - עד היום.
ללא גיבוי מתמיד של לימוד תורה - על שלל הדקויות העדינות שבה - הוא ודאי היה מתבגר, מוליד ילד או שניים, מפתח מרירות כלפי האנושות, מתקוטט עם אשתו לעייפה וסובל משיעמום ולחץ דם גבוה. כמו רוב החבר"ה בשכונה.
מה שרציתי לומר לך, נועם (הנה הרעבעצין שבתוכי זוקפת את ראשה), זה שאנחנו עובדים חיים שלמים כדי לרכוש מושג כלשהו בהנהגות הכבוד לזולת, שאצלך הן בגנים.
רק אל תסתפק במקום שבו אתה נמצא כעת, מקומו של רועה הצאן התמים (או הכוורן). קח אותו איתך ללימוד של תורה עם מוסר, שמעלה את החיים מזירה עכורה של הישרדות - למקום מרתק, מורכב ומלא משמעות, ומאפשר לאורה של הנשמה להתנוצץ לאורך ימים ושנים.
את התכונות כבר יש לך. רק קצת ליטוש, קצת הברקה. נועם, לך ללמוד תורה.
נא להמתין לטעינת התגובות
