"הפצע עדיין פתוח והכאב רק מתגבר"
בנות זוג של חללי צה"ל מבקשות הכרה בכאבן למרות שלא היו נשואות להם. בטקס הנצחה שערכה עמותה לתמיכה נפשית בחברות הן ניסו להתמודד עם האבל
משתתפות בטקס הנצחת חללי צה''ל של העמותה לתמיכה נפשית בחברות של חללי מערכות ישראל. צילום: תומר ולמר
טקס הנצחת חללי צה"ל נפתח הבוקר, קצת פחות משבוע לפני אירועי יום הזיכרון עצמו, באתר יוצאי קהילת זגלמביה סמוך למודיעין. בטקס השתתפו החברות של חללים מכל מלחמות ישראל ובני משפחות החללים. בעמותה חברות עשרות נערות ונשים שחבריהן נפלו בקרב עוד במלחמת יום כיפור ועד מלחמת לבנון השנייה. במלחמה האחרונה נוספו לעמותה שלוש חברות נוספות, וכעת היא מונה 270 חברות.
אומיאל מספרת כי "מטרת העמותה היא לעזור לנו, החברות השכולות, לעבד את האבל וללמוד כיצד להתמודד איתו. אני אמנם", היא מודה, "חיה ביומיום ומתפקדת כרגיל, אבל השכול ממשיך ללוות אותי בכל רגע בחיי. השכול קיים בנו, החברות השכולות, בכל רגע בחיינו".
אומיאל מתייחסת לחוסר המודעות לכאב של חברות הנופלים שאינן נשואות להם. "אנחנו רוצות להגיד דבר אחד: תנו לנו להיות ותנו לנו מקום בתודעה ובהכרה הציבורית. זה שהחבר שלנו נהרג זה אומר שמבחינתנו זה פצע לכל החיים. בהרבה מקרים חבר לחיים הוא מעין בן משפחה, וברגע שהוא נהרג מדובר בטרגדיה קשה מאוד".
"אין הכרה רשמית"
דובר העמותה, אורי אטון, מסביר כי "אין הכרה רשמית וממסדית בחברות העמותה, על אף שמדובר בשכול לכל דבר. אמנם משרד הביטחון תומך בסיוע פסיכולוגי ובאמצעות קבוצות תמיכה, אך לא מעבר לכך". אטון מספר כי מדובר בטקס הראשון של העמותה. "בכוונתנו לקיים אותו מדי שנה, ביום שישי לפני יום הזיכרון".
הוא מוסיף כי "האמירה
של הבנות היא שהן רוצות להרגיש חלק ממשפחת השכול, ומבחינתן אין הבדל בין נערה או אישה, שהייתה חברה לחיים של חלל צה"ל ואשר מאבדת את הנפש התאומה שלה בן רגע בשעה שהוא שירת את מערכות ישראל, לבין אלמנה שכולה. הרצון הפנימי של הבנות הוא לתמוך אחת בשנייה ולהביא להכרה ציבורית בנושא".
מארגני האירוע סיפרו ל-nrg מעריב כי הם הזמינו לטקס נציגים מצה"ל וממשרד הביטחון, אולם לצערם לעת עתה הנציגים לא הגיעו.
נא להמתין לטעינת התגובות
