חירות חבוטה
מייק המל תוהה האם במדינה בה יש חקיקה נגד זוגות חד-מיניים, אנחנו באמת עם חופשי בארצנו?
כשירדו הוריי מאוניית המעפילים בנמל חיפה, לאחר שחוו את המלחמה בגרמנים על איומיה ביערות וילנה, לאחר בריחתו של אבי ממצעד המוות ולאחר מסע הנקם שלא יצא לפועל בגרמנים, חלמו הם יחד עם מאות האלפים ששרדו את הגהינום כי הם באים לבנות את הארץ בה הם אכן יהיו חופשיים.
הם חלמו שלא יהיו חוקים המגדירים מיהו יהודי, ולמושג יהודי לא תהיה פרשנות מבית מדרשו של איש. את יהדותם שלהם ושל חבריהם הגדירו ערכים, סכנות החיים, כדורי חיילי ה-SS, גדרות מחנות עבודת הכפייה ועשן המשרפות. שם לא היה צריך לבדוק מי אוכל מה בפסח, שם לא היה צריך חוקים שיגדירו מה כשר. שם כולם היו יהודים.
רק כאן, במדינת ישראל בה נולדתי כישראלי שיהדותו ברורה לו מאליה, החופש להיות עצמי וחופשי בארצי הולך ומתמעט. על כל צעד חיובי לכיוון היותנו מדינה יהודית נאורה קם כוח פוליטי שחור ואימתני ומנסה לגזול את חלום החופש של הוריי.
לראות מעבר לסטיגמות
עוד לא יבשו מילותיו של השר לשעבר שלמה בניזרי על רעידות האדמה, אבל על כך שהוא הורשע בפלילים אין כלל וכלל רעידת אדמה.
עוד לא יבש הדיו מעל סיפורי התעללות המזוויעים של כת חרדית מטורפת בילדיהם, מעל האם האונסת את בניה, אבל כבר מוגשת הצעת חוק המיועדת לחסום את האפשרות האפסית לאימוץ על ידי בני זוג מאותו המין.
מה למדנו מכל זאת? שדעות קדומות המבוססות על ראייה שטחית אסור שיהפכו חוק, אסור שיהפכו תרבות. אדם אופיו ורמת מוסריותו אסור שיקבעו על פי דתו, או מינו, או תרבותו או העדפתו המינית - זאת הרי משמעותה העמוקה של הדמוקרטיה - שוויון זכויות
בפני החוק.
אל פתחה של המאה ה-21 אנו צריכים לצעוד קדימה בהבנת המשמעות של זכויות הפרט. אסור לנו לשכוח את משמעותו של פסח כחג החירות. את החירות אסור להפקיד בידי האיומים הקואליציוניים של ש"ס על חוק החמץ. כי לא החירות חשובה להם, לא הסמל והערך שבמצות, אלא הכוחנות, היד הנטויה והזרוע החזקה. כי רק בידיהם כוחו של האל, רק בידי רבניהם היכולת להחליט מי יהיה בן חורין ומי לא.
בכדי להיות עם חופשי בארצנו ולבנות את ארץ ציון וירושלים כבני חורין, אנו צריכים להתגייס למאבק הרואה אל מעבר לסטיגמות ולדעות הקדומות, כי אם לא, נפסיד את חלום החירות.
הכותב הוא יו"ר אגודת ההומואים הלסביות הבי והטראנס בישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
