הזדמנות מחודשת
חוק החנינות לא ישחרר לרחוב פושעים מסוכנים. ח"כ אורי אריאל בעד
פרופיל אורי אריאל
- חנינה גורפת לעבריינים תרמוס את שלטון החוק. חבר הכנסת רן כהן נגד
פעמיים בלבד העניקו במדינה "חנינה כללית". בפעם הראשונה לאחר הקמת המדינה, ובפעם השנייה לאחר השמחה הגדולה שאחרי מלחמת ששת הימים. הנחת היסוד הציבורית הייתה, שבמועדים מיוחדים, כשמתגלה המאחד ומתעוררת התקווה לעתיד, צריך לתת עתיד ותקווה גם למי שכשל.
אין מדובר במי ששחרורו יפחיד, חלילה, את קורבנותיו או יטיל אימה, ובוודאי לא את מי שהורשע בעבירות חמורות או פגע קשות בסביבתו. אין הכוונה שתקוותו של האחד תהיה הסיוט של שכנו.
רוח הפיוס והתקווה
אבל בציון דרך כמו 60 להקמת המדינה, כשכל ימות השנה אנו חברה שסועה ומסוכסכת, כשמולנו עומדים אתגרים ביטחוניים קשים מנשוא ומצוקות חברתיות דחופות, מותר לגלות נדיבות ורוחב-לב, תוך איזון וזהירות, ולתת הזדמנות מחודשת למי שנכשל.
הזדמנות, ולא הפקרות. תקווה, ולא כעבריין התנועה שלועג לשוטר אזולאי אחרי שהלה ויתר לו. נכון, עלולים להיות גם נהנים שלא כשורה מחוק זה. אבל לשם כך תהיה ועדה שתבחן כל מקרה לגופו, וגם אם הוא יעמוד בקריטריונים
המסר של החנינה צריך להיות ברור: "איננו מתעלמים מהעבירה שעברת, אבל במסגרת רוח הפיוס והתקווה, במועד בו אנו מציינים את הקמת הבית הלאומי של כולנו, אנחנו מוכנים לתת לך הזדמנות מחודשת". הרי כל המיועדים לשחרור, אותם מעלימי מס או נוכלים קטנים, כל יום בבית הסוהר הופך אותם לפושעים יותר מתוחכמים, יותר ערמומיים, יותר מסוכנים. זה יותר טוב לחברה?
נא להמתין לטעינת התגובות
