גשר לנשיאות
אברהם תירוש מאמין שאם דוד לוי רוצה להיות הנשיא הבא של א"י, עליו לחזור למגרש הפוליטי
לוי גם רחוק מאוד מהדימוי הטמבלי שניסו ליצור לו בעבר באמצעות סדרת הבדיחות עליו. הוא אדם נבון ושקול, כשאינו מתלהם בנאומים. יעידו על כך שרים שישבו איתו בממשלות ישראל, וכל מי ששוחח איתו שיחה רגועה ורצינית בארבע עיניים.
עמיתי שלום ירושלמי ערך כאן שלשום הקבלה בין עמיר פרץ לדוד לוי. הוא צודק חלקית. שניהם שגו לחשוב, שכדי להגיע לראשות הממשלה, תשוקתם הפוליטית האמיתית, עליהם לעבור דרך תפקיד מיניסטריאלי מדיני-ביטחוני. שם נפלו למלכודת. משרד החוץ חיסל ללוי את הקריירה, משרד הביטחון לפרץ.
אך כאן מסתיים הדמיון, וכל השוואה היא לטובת לוי. פרץ כשל מהותית במשרד הביטחון, מפני שלא התאים לתפקיד ולא מילא אותו כהלכה. איש, חוץ ממנו, אינו חושב היום שהוא מתאים לראשות הממשלה, ואף אחד גם לא יציע לו אי פעם לשוב למשרד הביטחון.
לוי, לעומתו, לא כשל כשר החוץ, ודאי שלא עשה בושות. להפך, היו לו אפילו הישגים. הוא כיהן שלוש פעמים בתפקיד זה אצל שלושה ראשי ממשלה, ואם ניטרלו אותו פה ושם, הרי זה מה שראשי ממשלה בישראל עושים בדרך כלל לשרי החוץ שלהם. בהיותו בצמרת, איש לא פסל על הסף אפשרות שלוי יכהן כראש ממשלה, חוץ מכמה גזענים כמו השר ההוא.
הכהונה כשר החוץ חיסלה ללוי את הקריירה לא מחמת כישלון, אלא בגלל עצם לכתו אליה, השתקעותו בה ולהיטותו הכפייתית כמעט להחזיק בתפקיד. בכך זנח את סדר היום החברתי - שבשמו ניהל מלחמות עד אז ושבתפקידים הקשורים בו נשא - והפסיד את תמיכתם של קהלים, שראו בו מנהיג חברתי הנושא את דגל מאבקם.
גם אם יישבע שהמשיך לדאוג להם, זה לא יעזור. קשה לקשי היום, לנצרכים ולאנשי עיירות פיתוח לראות את מי שמתעופף בעולם חנוט בחליפות,
בזמן האחרון החל דוד לוי לדבר על אפשרות שובו לפוליטיקה. לחזור להשפיע. כך בראיון לפני כעשרה ימים בידיעות אחרונות וכך מפי "מקורבים" שונים. ונשאלת השאלה, למה הוא צריך את זה? הרי כבר לקראת הבחירות האחרונות כשל בניסיון להיבחר למקום ריאלי ברשימת הליכוד, ומדוע שיצליח עכשיו, לאחר שנעלם כמעט מתודעת הציבור? מדוע לו להסתכן בהתבזות כזאת?
אני אגיד לכם מדוע, וזו אינה השערה ולא הערכה. זה ידע אישי בדוק. דוד לוי שואף להיבחר לנשיא המדינה אחרי שמעון פרס. הוא יודע שאם יוסיף להיות צפון בביתו בבית-שאן, יישכח לחלוטין ולא יהיה לו שום סיכוי מול מועמדים כרובי ריבלין, דליה איציק ודומיהם, הנמצאים כמעט מדי יום בחדשות.
כדי שיוכל לגייס תמיכה בין חברי הכנסת וליצור לעצמו סיכוי כלשהו, הוא חייב לשוב לזירת ההתרחשויות הפוליטית, להיות נוכח, לשוב לתודעה. וגם אז זה יהיה קשה.
קו הגמר של המירוץ של דוד לוי חזרה לפוליטיקה, אם אכן ייצא לדרך, הוא אפוא המשכן שברחוב הנשיא בשכונת טלביה, לא זה שבגבעת-רם. איני יודע אם יגיע לשם. אני כן יודע שהוא מתאים לא פחות מהמועמדים המסתובבים עכשיו בשוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
