במערה החשמלית
בן כספית סבור כי דבריו של פואד במערה בבית שערים מעידים כי אהוד ברק לא השתנה בכלל
פרופיל אהוד ברק, בנימין (פואד) בן אליעזר
הבעיה עם הדברים שאמר אתמול פואד בן-אליעזר ישר לתוך המיקרופון הדומם שרבץ לפניו, כפולה: ראשית, שהם נכונים. שנית, שהם נאמרו על ידו, האיש החזק והקרוב והמשפיע והדומיננטי ביותר ליד אהוד ברק. יש רק אחד קרוב יותר ממנו. שלום שמחון שמו. הוא היה זה שהקשיב. כומר הוידוי של פואד. הקשיב ושתק. לכאורה, לא היה הרבה חדש בדברים, שהרי פואד צוטט ביום שישי במעריב כמי שהרעים בקולו, דפק על השולחן וקונן שהבעיה היא שלברק "אין סביבה תומכת". עכשיו מתברר שהסביבה של ברק תומכת מאוד. באהוד אחר. אולמרט.
פואד הוא מפלגת העבודה. בטנו הולכת לפניו ונחשבת לרגישה והמנוסה ביותר בשטח. הוא המוציא, הוא המביא. בשיחות הסגורות שהוא מקיים בשבועות האחרונים, הוא נשמע פטלי. מדבר, אפילו, על פרישה. נמאס לו. בשיחה האחרונה שקיים עם ברק השמיע פואד לברק דברים קשים. הטיח בו, כמו שהוא יודע, כמעט הכל. "אני צריך שיריון?", אמר לו, "אתה עוד מעט תצטרך שיריון". אחר כך באה ישיבת הממשלה ביום ראשון וחלק מהדברים יצאו גם, בלי כוונה, ישר למיקרופון של חדשות ערוץ 2.
"הוא כבר יטפל בעצמו"
הישיבה התקיימה אתמול בפארק הלאומי בית שערים, בתוך מערה. מיקום מדויק מזה קשה היה למצוא. המערה החשמלית. דבריו של פואד באו מהבטן, וגם כוונו לשם. אהוד ברק לא היה בישיבה הזו, כי נפגש באותה שעה עם קונדוליזה. אהוד אולמרט כן. הוא יכול לחכך ידיים בהנאה, אולמרט. העבודה, שתכננה לפוגג אותו, מתפוגגת במקומו. בסוף, במקום
והנה, רק אתמול, מכה נוספת מכיוונו של עמיר פרץ: בית המשפט המחוזי הורה למפלגה לקיים עד יוני את הבחירות לכל מוסדותיה המשותקים. פרץ ימשיך להקיז מברק דם עוד הרבה זמן, כי אין לו מה להפסיד. לברק יש.
פרויקט מיוחד של מוסף שבת של מעריב בסוף השבוע הדגים את גודל הצרה בה הוא שרוי. את העובדה שהשכיל להרחיק מעל פניו כל מי שיכול היה לעזור לו. את חזרתו למי שהיה פעם, האיש שיכול לעשות הכל לבד, כי הוא, הרי הכי מוכשר בעולם. זה לא ייאמן איך אנשים לא משתנים. לא ברק, גם לא ביבי. שניהם, התקוות הגדולות של פעם, ממשיכים להתפלש, גם בסיבוב השני, באותו רפש בדיוק. ברק אמר פעם שלגבי ביבי, הוא לא מודאג. "הוא כבר יטפל בעצמו", אמר , וניגש גם הוא, לטפל בעצמו. באותה מידה של כישרון.