דלתות מסתובבות
שכיחות ההטרדות המיניות במקום העבודה מביאות את מוריה דאום קפלן למסקנה הבאה: השאירו את הדלת פתוחה ותמנעו מאישומים פליליים. במגזרית קוראים לזה ייחוד
הפסיקה הזו בהחלט מעלה את רף הדרישות של החוק ממעבידים גברים, ויש שיאמרו שהיא מעלה גבוה מדי את הדרישות, אבל הישנות המקרים של הטרדות במקומות העבודה מעלה כמה שאלות מעשיות: איך אפשר להגן על נשים מפני בוסים מרושעים המנצלים אותן? ומה עם העוולות שאינן קשורות בהטרדות מיניות, אבל מקוממות לא פחות?
למשל נשים בהריון.
אין ספור נשים בהריון יכולות לספר כיצד פוטרו מהעבודה ברגע שהבוס שלהן גילה את ההיריון, אחרות פוטרו יומיים אחרי שפגה ההגבלה החוקית על איסור פיטורין; וישנה גם השיטה ההומאנית יותר: להתעלל בעובדת עד שתודיע מרצונה על התפטרות, ולחסוך את דמי הפיצויים. ועוד לא דיברנו על נשים בתפקידים בכירים שמקבלות שכר הנמוך באופן משמעותי מגברים באותו תפקיד.
אז מה עושים? פונים לכתובת הזמינה ביותר לאנשים דתיים בעלי מודעות ודחף לשינוי חברתי - עמותת מעגלי צדק.
לעמותת מעגלי צדק יש מיזם נפלא שנקרא "התו החברתי". התו החברתי היא תעודת כשרות לבתי עסק שמקפידים על נגישות לנכים , בדיוק כמו שהם מגנים על הזכויות השונות של העובדים שלהם. ובכן, אני מציעה להוסיף עוד סעיף לתו: היחס לנשים.
החיים (והמוות ביד) והלשון
מעתה כדי לקבל את התו, בעלי העסקים יצטרכו להוכיח כי גברים ונשים בדרגים זהים מקבלים משכורות אחידות. הם יצטרכו להקפיד על זכויותיהן של נשים הרות, ולכבד את שעות ההנקה המגיעות לאמהות צעירות אחרי לידה. בלי כל אלה, לא יינתן תו חברתי.
ואיך כל זה קשור להטרדות המיניות? פה אני רוצה להציע מספר קווים מנחים שיעזרו לכל בוס להימנע מתלונות על הטרדות בעסק שלו. את הקוד הזה לא אני ניסחתי. קוראים לו איסור ייחוד. ולא, אני לא מתכוונת להחיל את ההלכה על בעלי עסקים קטנים, רק את הרוח הכללית של הדברים.
למשל: אסור למנהל להישאר לבד במשרד עם עובדת יחידה לאחר עשר בלילה. אתה בתקופה לחוצה? יש עוד משהו שצריך לסיים? תדאג שיהיו שני עובדים לפחות. זה אפילו יחסוך זמן.
וגם: הקפד להשאיר את הדלת פתוחה כשאתה בשיחה שגרתית עם אחת
נכון שיש גם אנשים שמאד מקפידים על איסור ייחוד ובכל זאת מטרידים מינית,
אבל אני בהחלט חושבת שכמה מהצרות האחרונות שנפלו עלינו כמו חיים רמון והחיילת ממשרדו, שלא לדבר על הסיפור המצחין סביב משה קצב - היו נמנעים אם נבחרנו היו מצווים בחוק לא להימצא לבד בחדר עם הנשים הנתונות למרותם.
נראה לי שההקפדה על הכללים הלא מסובכים הללו, צריכה להיות הקריטריון הבא שיוסיפו במעגלי צדק לתו החברתי. ובפעם הבאה שאתם בודקים אם לבית הקפה האהוב עליכם יש תו תקן חברתי, וכדאי שתבדקו, תבררו גם את מצבן של הנשים העובדות במקום, והאם הם שמעו כבר על דיני ייחוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
