בטון ומלט מאיימים על הגן הבוטני
מפעילי הגן הבוטני בעמק חפר חוששים לגורלו. השטח הקסום נקנה ע''י יזמי נדל''ן, המועצה האזורית בעד הבטון ואין ענק שישמור על הגן
לאנשים, שמטפלים בגן כבר למעלה מ- 20 שנה דווקא אכפת. הם טוענים, שמנסים לגזול מהם את פינת החמד למען בצע כסף. לצד השני טענות משלו.
חוות הנוי, המשתרעת על שטח של כ-50 דונם, הוקמה ב-1949 בלב פרדסי השרון, על ידי דוד צפריר ז"ל, מנהל המדור לגננות ושתלנות במשרד החקלאות, כתחנה לפיתוח צמחיית תרבות. הצמחים הובאו מכל רחבי העולם ונשתלו במקום, כדי לברר כיצד הם מסתגלים לתנאי ארצנו.
כיום אפשר למצוא שם כ-2,500 מיני צמחים, בהם פרחים, שיחים ובעיקר עצים, חלקם נדירים. במקום פועלת גם משתלה, המסייעת במימון אחזקת הגן הבוטאני.
מי שניהלה את חוות הנוי במשך שנים והפכה אותה למה שהיא, הייתה האגרונומית רות בנימין ז"ל. בשיתוף מכון וולקני במשרד החקלאות, הפכה בנימין את המקום לגן קסום מחד ומעבדה גננית מאידך, שאפשרה להתוודע למהלך התפתחותו של כל צמח, תכונותיו הבוטאניות ושימושיו בגן.
"כילד זה היה הבית השני שלי", מספר אריאל, בנה של בנימין המתגורר בפרדסיה. "הסתובבתי בשבילים וטיפסתי על העצים. זה היה מקום מדהים. יש בו צמחיה נדירה שהגיעה מכל העולם. חבל שהמקום לא מתוקצב היום, זאת חתיכת היסטוריה".
ב-1984, כמה שנים אחרי מותה של בנימין, קיבל הארגון לגגנות ונוף בישרל את המקום מידי משרד החקלאות והוא האחראי לו עד היום. הארגון מתחזק את הגן ומקיים בו פעילויות הדרכה לגננים, תלמידי בית ספר, אנשי בוטניקה ואדריכלי נוף ומקיים הדרכות לקבוצות מאורגנות.
למקום מגיעים גם באי ''מועדון היום'' של קשישי עמק חפר הנמצא בסמוך, העוסקים בתרפיה בגינון. לארגון תוכניות להקים בחווה מרכז לגינון, שידגים שימוש חכם במשאבי קרקע ומים וישמש מרכז חינוכי ואתר תיירות.
לפני כשנה וחצי, נודע לאנשי הארגון, שהקרקע עליה יושבת החווה, נמכרה ביחד עם שטחי מדרשת רופין הסמוכה, ליזם נדל"ני. "קיבלנו מכתב, שבו נאמר שאנחנו נחשבים לפולשים בשטח", מספר חזי מולא, מנכ"ל ארגון הגננות. "ענינו שאנחנו מפעילים את המקום כבר למעלה מ-20 שנה, בתוקף חוזה שנחתם עם מדינת ישראל. זה לא משש עניין אותם והם הגישו נגדנו צו פינוי.
"פנינו למינהל מקרקעי ישראל והתברר לנו, ששטח החווה מצוין
מנהל מינהל מקרקעי ישראל יעקב אפרתי פנה, לדברי מולא, למשרד החקלאות וביקש שייקח את השטח לרשותו ויחכיר לארגון, כדי שימשיך לתחזק אותו. "במשרד החקלאות לא הייתה התעניינות, למרות, שלדעתנו הם היו צריכים לחטוף מקום כזה שהם לא צריכים להקים או לתחזק".
בניסיון לבטל את רוע הגזירה, הביא מולא לגן נציגים מהמשרד לאיכות הסביבה. לדבריו התגלתה מצידם נכונות לעזור, אבל מי שיכול להכריע את הכף לדעתו, הוא משרד החקלאות.
גם במועצת עמק חפר, הוא לא זכה לאוזן קשבת. "המועצה נוטה באופן ברור לכיוון האופציה הנדל"נית. הצעתי לראש המועצה, רני אידן, להקים כאן מרכז לגינון ונוי שיהיה מוקד תיירותי, אבל הוא לא התלהב".
במקום תמיכה, קיבל מולא מהמועצה דרישה לתשלום ארנונה בסכום של מאות אלפי שקלים, גם עבור השנים שחלפו. לאחר איומים בעיקולים, הגיע ארגון הגננות להסכמות עם המועצה ושילם רק חלק מהסכום.
"מבחינת המועצה אנחנו לא בעלי השטח. לא ברור לנו מה האינטרס שלהם כאן, הם היו אמורים להיות ניטראליים. חבל שהם לא מוכנים לתמוך במקום הזה. לבוא ולומר, שיותר כדאי לבנות פה - זה מחדל. לא יתכן שמועצה אזורית, בתקופה שכל כך מבינים את חשיבות איכות הסביבה, לא לוקחת מקום כזה בשתי ידיים".
מולא גייס אנשי מקצוע בתחומי הגננות והנוף לטובת מאבקו. ישראל גלון, מנהל המחלקה להנדסת הצומח הגננות והנוף במשרד החקלאות, כותב בחוות דעתו על המקום, שהחווה היא חלק מההתפתחות ההיסטורית הגננית בארץ, שלחלק מצמחי הגן חשיבות היסטורית והם מוגנים על פי חוק היערות. גלון מברך על התוכנית להקים במקום מרכז לימוד ומידע.
אדריכלית הנוף רויטל שושני כותבת, שמקום כזה, מלבד יכולתו להפוך את הגינון לנכס חברתי ותרבותי, יכול לשמש כאתר לניהול פרויקטים מחקריים בשאלות עכשוויות כמו שינוי האקלים בגנים, הגדלת המגוון הביולוגי וחיזוק סטנדרטים ליצירת גינון בר קיימא.
ב-2006 חוקק משרד החקלאות את חוק הגנים הבוטאניים, הקובע קריטריונים להגדרת שטח כגן בוטאני. מולא מקווה, שאם חוות הנוי תוגדר כך היא תהיה זכאית להכרה ותמיכה כלכלית מהממשלה. "אם ניתן יהיה לשנות את הייעוד שלה לגן לאומי, זה בכלל יהיה שטח שלא ניתן לגעת בו".
דודי ליטבק, נציג חברת "ברסי נכסים בע"מ", שקנתה את השטח ומי שמשמש כיום כמנכ"ל מדרשת רופין, טוען בתגובה, שהטענות נגד החברה "שקריות ומבזות את האינטליגנציה". לדבריו אין בכוונת החברה לבנות בשטח הגן הבוטאני.
"מתחם רופין נקנה מבית המשפט לאחר שהיה בהליכי כינוס על ידי משקיע זר, שראה במתחם יכולת להגשים חזון ולהקים קריית חינוך ייחודית", הוא כותב בתגובה שהעביר ל"nrg, ירוק נושך". "הן הסכם החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל והן התב"ע, מאפשרים שימוש בשטח אך ורק לצורכי חינוך".
ליטבק טוען עוד, שחוות הנוי היא חלק מהמתחם שנרכש ושמפעילי החווה יושבים בשטח שלא כדין. לטענתו, לא ייתכן שקיבלו היתר לשבת במקום ממשרד החקלאות, מכיוון שהשטח מעולם לא היה שייך למשרד.
ארגון הגננים בחר, כך גורס ליטבק, להתעלם מכל ההצעות לשיתוף פעולה שהוצעו לו והעדיף לפנות למסלול המשפטי. אגב, מולא מצידו, טוען שהארגון היה זה שפנה לחברה בהצעה לשתף פעולה, אך היא הייתה זו שדחתה את ההצעה.
ליטבק מאשר את קיומן של תוכניות לפיתוח קריית החינוך, אך אלה אינן כוללות, לדבריו, את שטח חוות הנוי. "המדרשה משתרעת על שטח של 420 דונם ואין כל צורך והיגיון לפגוע דווקא בגן הבוטאני. יתרה מכך, אנחנו מחפשים דרכים לשדרוג החווה ופיתוחה, מתוך הכרה שמדובר באחת משכיות החמדה של עמק חפר".
מהמועצה האזורית עמק חפר נמסר, שהשטח עליו נמצאת חוות הנוי מיועד על פי תוכנית ע.ח. 2/6 למוסד חינוכי, אך עד כה לא הוגשה למועצה כל תוכנית באשר לבינוי בשטח.
ממשרד החקלאות נמסר, שחוות הנוי שימשה בעבר כחוות אקלום לצמחי נוי של מכון וולקני, ושטחה הוחכר למשרד על ידי מנהל מקרקעי ישראל. כיום החווה מנוהלת בפועל על ידי ארגון הגננות ואין למשרד שום חזקה עליה או אפשרות להשפיע על גורלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
