טמטום לאומי
לישראל יש זכות להגיב על טילים, גם אם המשפטנים ינסו לקשור את ידי שר הביטחון. בן-דרור ימיני
זהו. שאין חיה כזאת. זו המצאה ייחודית של משפטני ושופטי ישראל, שיושבים בחדרים מחוממים, סליחה על הקלישאה, והתפקיד היחידי שלהם הוא להמציא הוראות שאין להן שום קשר למציאות. הרי אצלנו, במסגרת המשפטיזציה, העמדה האישית של המשפטן או שופט החליפה את החוק. אז עכשיו אנחנו זוכים לעוד ביטוי של הטמטום הלאומי הזה.
עכשיו לעצם העניין. חוקי המלחמה אינם עוסקים בכל סיטואציה. בוודאי שהם אינם מסוגלים להגדיר מהי "תגובה סבירה ומידתית" - חיה שלא קיימת בשום חוק או אמנה. האם יש צורך שאלף איש יירצחו בפיגועי טרור כדי שלישראל תהיה זכות להגיב? האם שיתוק של אזורים מאוכלסים עם מאות אלפי אנשים, מאימת הטילים, הוא סיבה מספיק טובה לתגובה אלימה? גם לכך אין תשובה ברורה.
אבל יש ניסיון מצטבר. הבריטים, למשל, הפציצו ערים רבות בגרמניה, וגרמו לעשרות אלפי הרוגים, בהפצצות שגרמו לעשרות אלפי הרוגים ולחורבן איום ונורא. לא רק דרזדן. בהמשך נכתבו על כך ספרים. מוצדק? לא מוצדק? פשעי מלחמה? איש לא דרש להעמיד לדין את סר ארתור האריס, ראש להק המפציצים, וגם לא את צ'רצ'יל, שנתן לו את ההוראה. ויכוח יש. ויש גם מי שטוען, שהיתה הצדקה מוסרית להפצצה ההמונית, הברוטלית, משום שהיה צורך בהרג ובחורבן כדי להרתיע את הגרמנים. אכן, לאחר אותה מלחמת עולם שנייה נוראה, שודרג החוק הבינלאומי. כדי שזה לא יקרה שוב.
אבל ראשית, אנחנו מתמודדים עם צד שמכריז במפורש שהמטרה שלו היא השמדה. אז נכון שעכשיו אלו "רק" קסאמים. אבל אין כאן שום נחמה. תנועת החמאס היא הזרוע המבצעת של "האחים המוסלמים". המצע שלה אנטישמי. המצע שלה קורא להשמדת ישראל. התמיכה העיקרית באה ממדינה, איראן, שמכריזה גם היא על כוונתה למחוק את ישראל מהמפה. ועל הרקע הזה יושבים משפטנים ומקשקשים לנו בשכל על "תגובה סבירה ומידתית". הם פשוט השתגעו.
זה לא אומר שישראל צריכה להרוג, לאבד ולהשמיד. זה לא פורים, למרות שאיראן בעניין. זה אומר שלישראל יש זכות תגובה. וזה אומר שאם מישהו יורה עלינו מתוך בית ספר, ישראל רשאית להשמיד את אותו בית ספר, על הרוצחים שיושבים בתוכו ועל משגרי הקסאמים. אסור לפגוע באזרחים או תלמידים, בתור שכאלה. אבל אם הם נותנים לרוצחים לשבת בקרבם, הם עלולים לשלם מחיר. ולכן, לפני שישראל פועלת, היא חייבת להפציץ את הרצועה עם כרוזים המבהירים: כל מקום שממנו נורית רקטה מועד לתגובה אוטומטית. חובה לתת לפלשתינים יום או יומיים של הפצצת כרוזים. להזהיר. להבהיר. רק אחר כך להתחיל בנוהל הפצצות, שבוודאי יגבו גם מחיר חיים.
האם זו תגובה
והיה גם כיסוי משפטי. סעיף 28 באמנת ז'נבה הרביעית קובע במפורש: "מציאותו של מוגן לא תשמש עילה לחיסון נקודות או שטחים מסוימים בפני פעולות צבאיות". כך גם פרוטוקול 1, סעיף 52.2, לאמנת ז'נבה הרביעית, שמתיר התקפה על מטרות אשר "לפי טבען, מיקומן, והשימוש שנעשה בהן, מהוות תרומה אפקטיבית לפעולה צבאית, ואשר הריסה מלאה או חלקית שלהן מעניקה יתרון צבאי ברור".
אבל אצלנו, אפשר להניח, איש לא יקרא את הסעיפים הברורים. אנחנו בעידן אחר. לא עידן המשפטיזציה. הלוואי. המשפט ברור. אנחנו כבר בעידן הטמטום.
ועוד משהו: הדברים הללו לא באו לומר שפעולת תגובה שכזאת היא הדבר הרצוי, כדי לעצור את הקסאמים. אולי כן. אולי לא. משום שלכותב שורות אלה, בניגוד לכל הפרשנים, אין מושג ירוק מה עושים. הדברים הללו באים לומר רק, ואך ורק, שזכות מלאה לתגובה כזאת - יש ויש.
נא להמתין לטעינת התגובות
