מי אתה דמיטרי מדבדב?
המועמד הוודאי לכהן כנשיא הרוסי הבא מבטיח חופש ורפורמות, אך צפוי להעמיד בראש ממשלתו את פוטין. האם הוא יצליח להפוך לנשיא בזכות עצמו? פרופיל
הנושא היהודי היה מאז ומתמיד טעון ברוסיה, ולקראת הבט חירות מפיצים חוגים לאומניים סהרוריים שמועות על זהותו היהודית של המועמד כמעט אוטומטית, בניסיון לטעון לחוסר לגיטימיות של המועמד. אלה נתפסים לשמות שונים במשפחתו של מדבדב, המעידים לכאורה על יהדותו, ואפילו שמות המצביעים על יהדותה של אשתו. שאלת זהותו הדתית של מדבדב תישאר כנראה בגדר חידה לא פתורה, וכן זהותה של רוסיה ביום שאחרי בחירתו.
במערב אוהבים לכנות את מדבדב "הבובה" של פוטין. הנשיא היוצא, כך נדמה לכולם, החליט להעדיף את מדבדב החלש על פני אחרים, חזקים בהרבה, כיורשו. פוטין, אחרי הכל, הוא גם האיש שבזכותו הגיע מדבדב לאן שהגיע. לכאורה, אין למדבדב שום מנגנון שמציית לו או נאמנים שילכו אחריו באש ובמים, והוא בן חסות מובהק של פוטין. הציפייה הכללית היא שאחרי היבחרו בבחירות שתוצאותיהן ידועות מראש, ימונה פוטין לראש ממשלה, ובכך יעקוף את החוקה האוסרת כהונה שלישית כנשיא.
אלא שרבים שוכחים דבר אחד: אין דבר כזה ברוסיה נשיא חלש. מי שיושב בקרמלין הוא תמיד הכי חזק. די להיזכר בפוטין עצמו, שמונה על ידי קליקה מצומצמת של אוליט גרכים ומקורבים לקרמלין לרשת את בוריס ילצין ב-1999. ההחלטה למנות את פוטין האלמוני למדי לראש ממשלה ואחר כך לנשיא (בבחירות דמוקרטיות נוסח רוסיה) נבעה משיקולים אינטרסנטיים. הכוונה היתה למנות נשיא בובה כדי שאותם אלה שהיו עם היד על השיבר, ימשיכו לשלוט בתקציביים הממשלתיים ובניהול המדינה.
אולם, לא עבר זמן רב עד שהתברר כי פוטין אינו הנשיא החלש שכולם חשבו שיהיה. מיד עם היכנסו לקרמלין החל להרחיק מעמדות של השפעה ושליטה אוליגרכים ופקידים רבי עוצמה, והחליפם בפקידים
הדוב הרוסי, כינויה ההיסטורי של האימפריה, מרמז על חיה מנומנמת, מסורבלת ומעט פרימיטיבית, אך למעשה מדובר בטורף מסוכן.
אישיותו של מדבדב מצביעה לכאורה על מרחק רב בינו לבין אותו דוב רוסי - המשפטן הליברלי, הילד הטוב שמתקשר בכל יום לאמו ומתרגל יוגה, ושהלהקה החביבה עליו היא להקת הרוק הכבד "deep purple". אך אף שמדבדב, רק בן 42, נחשב בן חסות מובהק של פוטין, איש לא יופתע אם ההנחה שמדובר בנשיא בובה תתבדה שבועות מספר לאחר כניסתו לקרמלין.
מדבדב נולד בסנט פטרסבורג, העיר השנייה בחשיבותה במדינה, ובה חי בדירה קטנה עם אביו הפיזיקאי ועם אמו, מורה לספרות וללשון רוסית. כמו כל קומוניסט לשעבר גם מדבדב מתהדר בשורשים ממעמד הפועלים - עובדי חווה ונפחים. הוא אוהב לספר איך היה מנסה להשיג עותקים אסורים של "החומה" של פינק פלויד, או אלבומים של להט קות מערביות נוספות כמו לד זפלין, "purple deep" ובלק סאבאת, שהיו אסורות במשטר האפל ההוא.
כמו פוטין, גם מדבדב סיים לימודי משפטים באוניברסיטה בלנינגרד. בניגוד אליו, המשיך מדבדב לתואר שלישי וסיימו ב-1990, כשנה ומשהו לפני התמוטטותה של ברית המועצות. בתחילת שנות ה-90 החל מדבדב לעבוד אצל אנטולי סובצ'אק, מרצה לשעבר באוניברסיטה שנבחר לראשות העיר. ממש באותו זמן עזב פוטין את הקג"ב, והשתלב בלשכתו של סובצ'אק כעוזרו ואחר כך כסגנו. מדבדב שימש כיועץ משפטי, והתקרב לפוטין שצבר השפעה גדולה בניהול העיר, כמו גם חשדות רבים על שחיתות.
ב-1996 נפרדו דרכיהם, לאחר שסובצ'אק נוצח בבחירות, עקב חשדות כבדים לשחיתות שאילצו את כל צוותו לעזוב איתו. פוטין עבר למוסקבה והשתלב בתפקיד זוטר בקרמלין, ואילו מדבדב נשאר בסנט פטרסבורג. באוגוסט 1999 מונה פוטין לראש הממשלה בעקבות משבר פוליטי. ילצין הודיע אז בפומבי כי פוטין הוא גם המועמד המועדף לרשת אותו. בתגובה, החל היורש להזרים את אנשיו מסנט פטרסבורג למוסקבה, ואלו החלו במהירות לתפוס עמדות מפתח שלטוניות, השתלטו על משאבי המדינה, על הכוח ועל ההשפעה והתוו את מדיניות הפנים והחוץ - אחד מהם היה מדבדב.
מדבדב מונה למזכיר ממשלתו של פוטין, ניהל את קמפיין הבחירות המוצלח שלו לנשיאות, וזמן קצר לאחר היבחרו של פוטין באפריל 2000 מונה לסגן ראש הלשכה הנשיאותית, הגוף החזק ביותר ברוסיה וזה שמנהל בפועל את ענייני המדינה. בתוך זמן קצר מונה מדבדב ליו"ר מועצת המנהלים של ענקית הגז הרוסי, גזפרום, המספקת כרבע מכספי המסים השנתיים ברוסיה. ללא שליטה בה, אין סיכוי לשום נשיא רוסי להתמיד בשלטונו.
באוקטובר 2003 כבר מונה מדבדב לראש הלש?כה הנשיאותית. בנובמבר 2005 היה לסגן ראשון לראש הממשלה, תפקיד שלא היה קיים קודם לכן, וקיבל סמכויות למספר פרויקטים לאומיים שהגבירו את חשיפתו בתקשורת והגדילו את האהדה כלפיו בציבור. ההערכות היו שמדבדב נבחר ליורש, אולם יעברו עוד שנתיים עד שההתמודדות על לבו של הנשיא תוכרע לטובתו.
במהלך 2007 מינה פוטין את שר ההגנה לשעבר סרגי איוונוב לתפקיד המקביל לזה של מדבדב, וההתמודדות הגיעה לישורת האחרונה. מאחורי איוונוב - חברו של פוטין משירותם במודיעין החוץ של ברית המועצות - עמד מנגנון שלם של אנשי שירותי הביטחון והשירותים החשאיים בעבר ובהווה, המכונים סילוביקי. רבים מהם מיודדים עם פוטין, ומיוצגים בידי סגנו הכוחני בלשכת הנשיא, איגור סצ'ין. כולם העריכו כי איוונוב הנצי ייבחר ליורש, פשוט משום שהוא חזק יותר.
מדבדב, בהשוואה לאיוונוב, למרות כל שנותיו במחיצתו של פוטין, לא הזדהה עם מחנה הסילוביקי, וזוהה יותר כטכנוקרט בעל השקפה ליברלית בתחום הכלכלי והאזרחי. למרות זאת, בחרו בו פוטין ומקורביו. ההכרזה הרשמית נמסרה באסיפה מיוחדת של מפלגת השלטון בדצמבר 2007. ימים ספורים לאחר שמועמדותו של מדבדב לרשת את פוטין פורסמה, ביצע מדבדב את חלקו בעסקה, והציע לפוטין להתמנות כראש ממשלה בכפוף לו. פוטין לא סירב.
מקובל לחשוב שמדבדב נבחר כי מדובר באדם חלש פוליטית, שאין מאחוריו מנגנון כוחני כשל איוונוב ושהפטרון היחיד שלו הוא פוטין. הנחה זו מתבססת על ההשערה שרוסיה בשלטון מדבדב תמשיך להיות מנוהלת בידי פוטין, שעל פי חוק לא יכול לכהן כהונה שלישית. כך גם יימשך הכיוון שבו בחר לרוסיה - מדיניות חוץ נצית, שלטון ריכוזי, תקשורת ללא אופוזיציה, דיכוי חופש הביטוי והחופש הפוליטי, ובעיקר מניעת כל זעזוע בזהות הפקידים שיושבים על בארות הכסף של רוסיה.
אפילו מדבדב עצמו התבטא לפני מספר ימים בדבר חשיבותה של היציבות במדינה וההמשכיות, ואישר שהוא מתכוון להמשיך לעבוד יד ביד עם פוטין." אם אזכה לאמון להנהיג את המדינה, אני מתחייב להמשיך את הדרך שהוכחה כיעילה, דרכו של הנשיא פוטין", אמר.
ועדיין, למרות הדרך שעבר בחסותו של פוטין, נראה שמדבדב, לפחות לפי חלק אחר ברטוריקה שלו, מייצג משהו שונה ורענן, מה שמעורר בלבול רב בקרב הפרשנים הפוליטיים במדינה. מדבדב לא נראה כמי שעושה מאמץ מיוחד להסתיר את הלך רוחו הליברלי. בנובמבר 2007, למשל , אמר שגזפרום לא צריכה להיות מונופול בשוק הדלק הרוסי, והיה רוצה לראות חברות זרות וכוחות חדשים מקבלים אפשרות לעבוד ברוסיה.
בנאומו האחרון קרא להנהיג רפורמות בתחום הכלכלי והמנהלי, וציין את חשיבות המאבק בתופעה של השחיתות והשמירה על עצמאות התקשורת. "חופש טוב יותר מאי חופש", ציין מדבדב, במשפט פשוט, אך לא מובן מאליו ברוסיה של פוטין.
רבים ברוסיה מתקשים להבין כיצד ידור החזון הזה בכפיפה אחת עם הצהרותיו של מדבדב על שיתוף פעולה עתידי עם פוטין כדי לשמור על הישגי השלטון. אחת הפרשנויות משתעשעת ברעיון שמדובר בטקטיקה של "השוטר הטוב והשוטר הרע" - ראש הממשלה פוטין ינהל את המדינה, ואילו מדבדב הליברל יציג מראית עין של רפורמות, אך יהיה חסר כוח של ממש.
כך או כך, ימים מתוחים עוברים על בכירי הממשל הרוסי. ואיש אינו מוכן להתנבא מה יקרה ביום שאחרי בחירתו של מדבדב. רבים בצמרת הממשל חוששים שמדבדב אכן יהפוך מסוכן להם, ממש כאותו דוב מיתולוגי, ויפזר את נאמני השלטון הקודם, כמו שעשה פוטין לפניו.
"אם אגיד לך את דעתי עליו, אצטרך להרוג אותך ואחר כך להתאבד", אמר השבוע למעריב בהומור מריר אך מציאותי, פקיד בלשכה הנשיאותית של פוטין.
נא להמתין לטעינת התגובות
