שמחים להשתתף בצערה של משפ' מורנייה
הח"כים נראו זחוחים משנודע על חיסול הארכי-מחבל וכעת נותר לגלות מי לא יתאפק ויסגיר את מעורבותנו. בינתיים ש"ס לא פורשת ובליכוד מאוכזבים. הנבחרים
אחר כך, במליאת הכנסת, נראה ממתיק סוד ולוחש ישירות על אוזנו של השר רפי איתן, איש רב מעללים שיודע דבר אחד או שניים על חיסולים ממוקדים.
ישראל הרשמית לא נטלה אחריות על חיסולו של הארכי-מחבל בדמשק, אבל חברי כנסת רבים הביעו שמחה גלויה על החיסול המוצלח. הגדיל לעשות ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי-מפד"ל) שאמר כי הוא "שמח להשתתף בצערה של משפחת מורנייה". חברי הכנסת הערבים שמרו הפעם על פרופיל נמוך. אפילו עבורם אין דינו של מורנייה כדינו של ג'ורג' חבש, שבהלוויתו בעמאן השתתפו אחדים מהם.
אגב היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע השבוע במכתב לח"כ אליהו גבאי, כיאין מקום להעמיד לדין את חברי הכנסת שהלכו אחרי ארונו של חבש, משום שהם יצאו למדינה ידידותית, ירדן, שלישראל יש עמה הסכם שלום.
במנגנוני הביטחון הפנימיים של חיזבאללה שוברים כעת את הראש ומנסים לגלות את מקור הפרצה שהביאה לחיסולו של "איש הצללים" שהצליח לחמוק במשך כעשרים שנה מידם הארוכה של שירותי ביון שונים, שהוציאו עליו חוזה וניהלו אחריו מרדף בלתי פוסק.
אולי
סערת וינוגרד כבר מאחורינו, ובליכוד נאלצו להחזיר באכזבה את החליפות לארון. בינתיים מתנחמים שם בעקיצות כואבות לקואליציה המקרטעת. אין בכנסת מומחה גדול יותר מיו"ר סיעת הליכוד, גדעון סער, לזהות סדקים בתוך שורות הקואליציה, לתקוע בתוכם יתד ולנסות להרחיב את הפערים ביניהן ככל האפשר. השבוע רשם לזכותו סער את אחד מאותם ניצחונות כואבים שמעצבנים עד מאוד את ראשי הקואליציה בשעה שהצליח לגייס רוב כדי להעביר בקריאה טרומית את הצעת חוק הנגב, של חברו לסיעה, ח"כ ישראל כץ.
מדובר בהצעת חוק המעניקה הטבות מס מפליגות לבעלי עסקים בדרום, שעלותה גבוהה והאוצר מתנגד לה בתוקף. ההצעה אושרה על חודו של קול, ברוב של 45 תומכים מול 44 מתנגדים ונמנע אחד. הסיפור מאחורי ההצבעה הוא ההימנעות של ח"כ שי חרמש מקדימה, תושב כפר עזה ויושב ראש שדולת הנגב בכנסת. מסיבה זו הרגיש חרמש מחויב לפחות להימנע אם לא לתמוך בהצעת החוק.
לראשי הקואליציה לקח כמה שניות לעכל את התבוסה בהצבעה, אבל מייד לאחר מכן הסתערו שר האוצר רוני בר-און והשרה המקשרת רוחמה אברהם-בלילא בצרחות על חרמש, והאשימו אותו בכישלון. אברהם-בלילא אף איימה כי חרמש לא יזכה להעביר אפילו חוק אחד בכנסת הנוכחית.
חרמש אמר אחר כך כי הוא לא נבהל מהצעקות. לדבריו, השתכנע תחילה להצביע נגד ההצעה לאחר שנאמר לו כי בכוונת הקואליציה להעביר בעתיד הקרוב הצעת חוק, שיוזמים יעקב מרגי מש"ס ואבישי ברוורמן מהעבודה, המעניקה הטבות מפליגות הרבה יותר לדרום, אולם מששמע את נאומו של שר האוצר, דקות לפני ההצבעה, הבין כי האוצר לא ייתן לכך יד לעולם ואין בכוונתו לאפשר חקיקה פרטית בנושא. על כן החליט להימנע בהצבעה, מה שגרם לגדעון סער וחבריו לחגוג ניצחון.
מי שספגה השבוע תבוסה מוחצת במליאת הכנסת היתה מפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. המפלגה יצאה לבחירות כשאחד מדגליה המרכזיים היה חוק ברית הזוגיות, המבקש לאפשר נישואין אזרחיים לפסולי חיתון או למי שאינו מעוניין להינשא על פי ההלכה.
במשך כל תקופת ישיבתה בממשלה לא הצליחה המפלגה לקדם את הצעת החוק ודווקא כעת, כשהם באופוזיציה, ניסה איש המפלגה ח"כ דוד רותם להביא את הצעת החוק לאישור בקריאה טרומית. התוצאות היו מביכות: 59 ח"כים הצביעו נגד הצעת החוק ורק 20 תמכו בה.
ח"כ רותם תקף בחמת זעם את הליכוד, קדימה, העבודה וש"ס על שנתנו יד להפלת הצעת החוק. ח"כ רותם גילה כנראה באיחור שהכוח המניע מאחורי רוב התהליכים בכנסת הוא אינטרסים פוליטיים צרופים. מה שמתמיה הוא מדוע רותם האמין מלכתחילה בסיכוייו לקדם את ההצעה.
"נוצרה בכנסת קואליציה מוזרה של שלי יחימוביץ' מהעבודה וסיעת מרצ, שרוצים למצוא חן בעיני ההומואים והלסביות, ומצד שני סיעת ש"ס", אמר בזעם. הוא גם האשים את הליכוד שלא התייצב מאחורי ההצעה משום שנתניהו פוזל כבר לכיוון הקואליציה העתידית עם ש"ס, לאחר הבחירות הבאות.
"אנחנו נזכור לכם את זה", הבטיח רותם ואחר כך התעמת עם שר הדתות יצחק כהן מש"ס. זה כמובן לא נשאר חייב ואמר: "של נעליך מעל רגליך כשאתה מביא לכנסת הצעת חוק כזו. זו בושה וחרפה. פה קיימת מדינה יהודית, אתה הורס את יסודותיה - חצוף ופופוליסט זול". רותם ענה: "אתה סחטן. רק באמצעות סחטנות הצלחת להקים את משרד הדתות".
כששניהם שולפים ארגומנטים כל כך טובים, למה לנו להתערב. מה שכן, עושה רושם שישראל ביתנו תצטרך להתנחם בסופו של דבר בתחרות "מחוקק נולד" שהיא מארגנת במלון בצפון הארץ.
מייד אחרי שרותם ספג את המפלה במליאה הועלתה להצבעה הצעת חוק זהה, אלא שהפעם היה חתום עליה משה שרוני מהגמלאים. גם פה הוא ספג מפלה קשה בהצבעה. מה שהוציא אותו מהכלים היתה העובדה שדווקא חבריו למפלגת גיל לא טרחו לתמוך בו. "הם עשו במכנסיים", הסביר שרוני את התנהגות חבריו.
חברו לסיעה שהתנגד להצעה, ח"כ אלחנן גלזר, הסביר: "יושב ראש הקואליציה אלי אפללו אמר לנו שאם החוק עובר, ש"ס פורשת מהממשלה". מה זה נישואין אזרחיים לעומת עוד שנה בכנסת.
עוד לפני שהתבשרנו על חיסולו של המנוול מורנייה, למדנו בכנסת על פעולה מזהירה של ח"כ אסתרינה טרטמן, שבעזרת חושיה הבלשיים גילתה כיצד ניסו אלמונים להוליך אותה וקבוצת חברי כנסת שולל. אותם אלמונים הזמינו אותם לכינוס עם ראשי שבטים אינדיאנים בארצות הברית, כינוס שלא היה ולא נברא. בסביבתה של טרטמן היו משוכנעים כי מדובר בגורם עוין שרצה להביא אותה ואת חבריה בדרכי עורמה לארצות הברית, ושם לחטוף אותם או אף גרוע מזה, ורק תושייתה היא שהצילה את מדינת ישראל ואת כנסת ישראל מחורבן גדול.
מי יודע, אולי ההזמנה הפיקטיבית היתה המעשה האחרון של אותו מורנייה בטרם התפוצץ בג'יפ הפאג'רו שלו בדמשק. מה שהדליק אצלה נורה אדומה היתה העובדה שהאלמוני שהתקשר בטלפון מחו"ל ודיבר אתה במשך שעה ארוכה בעברית במבטא אמריקאי כבד, סיפר לה כי במסגרת הביקור בארצות הברית הם ידלגו תוך חצי שעה מוושינגטון למדינת וויומינג הרחוקה, לבקר בשמורת טבע אינדיאנית.
אלא שטרטמן היא לא פראיירית, נהפוך הוא, מבט אחד במפה הספיק לה להבין כי מדובר בתרגיל עוקץ. גם העובדה שהמזמין טרח לציין בפניה שוב ושוב כי הוכנו לה מראש מסעדות כשרות בכל מקום, עוררה את חשדה והיא מיהרה לספר על כך למנכ"ל הכנסת, אבי בלשניקוב. המנכ"ל צלצל לשגרירות ישראל בוושינגטון ושם אמרו לו כי מדובר ככל הנראה במתיחה שכן כל השמות של המארחים ושל מקומות האירוח הם המצאה אחת גדולה.
עתה נראה כי או שחבורה של צ'יפים אינדיאנים נעלבה עד עמקי נשמתה - וישראל איבדה ידידים חשובים במרחבי הערבות הנצחיות של אדומי העור, או שמישהו ארגן פה מתיחה לקראת 1 באפריל או פורים, וכל העסק התחרבש לו בגין כישוריה הבלשיים של אסתרינה. מכל מקום, ברור שמי שעומד מאחורי הספק-מזימה ספק-תרגיל עוקץ בנה על להיטותם של חברי הכנסת לצאת לכינוסים חובקי עולם.
הלוביסטים המסחריים, אלה שמייצגים חברות ענק במשק, תאגידים וקונצרנים עתירי ממון, הפכו למכה אמיתית בכנסת וכל מי שמכיר את המציאות הפרלמנטרית יודע כיצד מצליחים הלוביסטים לתמרן את חברי הכנסת להצביע עבור האינטרסים של הגורמים ששכרו את שירותיהם.
חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ הצליחו להעביר השבוע בוועדת הכנסת, כהכנה לקריאה ראשונה, הצעת חוק שבאה להסדיר את התנהלותם של גדודי השדלנים ברחבי המשכן. על פי הצעת החוק שיזמו, יצטרכו הלוביסטים לגלות שקיפות מלאה: הם יצויידו בתגים מיוחדים מטעם הכנסת ויאלצו לחשוף באתר הכנסת בשליחותו של מי הם עובדים.
כמו כן, ייאסר עליהם לגייס חברי כנסת להצבעות, ליצור מחויבות אישית של חברי הכנסת כלפיהם או להבטיח טובות הנאה כלשהן. הצעת החוק היא צעד חשוב בדרך לשים סוף לג'ונגל הזה, אבל היא איננה פותרת את הבעיה, שכן ישנם בכנסת לוביסטים סמויים, למשל פעילים של מרכזי מפלגות, שאומנם לא עובדים במשרדים של לובי ושל יחסי ציבור, אך עושים את אותה פעולה בדיוק, לעיתים תמורת תשלום.
ברחבי הרשת זכה חבר כנסת גלעד ארדן (ליכוד), מחוקק היפראקטיבי, לכינוי גנאי "גלעד טרחן" בשל החוקים נגד עישון ו"חוק הקסדות", המחייב רוכבי אופניים לחבוש לראשיהם קסדה. אלא שח"כ ארדן לא נרתע מהביקורת והוא ממשיך לייצר חוקים באופן סדרתי, בעיקר בתחום הרכב והתעבורה.
דווקא השבוע הייתה לארדן עדנה, לאחר שועדת הכלכלה שבראשה הוא עומד אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק מבורכת שלו, פרי יוזמה משותפת עם ח"כ אמנון כהן (ש"ס). ההצעה קובעת כי רוכש רכב יוכל לגשת לכל מוסך שבו טופל הרכב בעבר ולכל חברת ביטוח שבה היה הרכב מבוטח, ולקבל מידיהם את כל המידע הקיים בנוגע למכוניתו.
סוחר רכב משומש שימסור מידע חלקי או מוטעה על הבעלים הקודמים, על קילומטראז' שעשה הרכב ועל תאונות שעבר יהיה צפוי לקנס של 200 אלף שקל ולביטול העסקה. למעשה, כמעט שאין אזרח בישראל אשר רכש מכונית משומשת ולא נתקל בתופעות שליליות מסוג זה, ועל כך רק אפשר לומר: איך לא חשבו על זה קודם.
באותה קטגוריה נופלת גם הצעת חוק אחרת של ארדן ושל ח"כ דוד טל (קדימה), שעברה השבוע בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. ההצעה מגבילה את זמן המתנה לטכנאי המבצע ביקור בית. מי לא מכיר את התופעה שבה הטכנאי מודיע כי יבוא "בין שמונה לשתיים" ותוקע אותך יום שלם בבית. כעת זמן ההמתנה המירבי יעמוד על שעתיים בלבד. מי שיחרוג מהזמן שנקבע באופן בלתי סביר יצטרך לפצות את הלקוח פיצוי כספי, מבלי שזה יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק. ממש ימות המשיח.
"אם אתה רוצה לירות, תירה, אל דבר!", היה משפט המפתח במערבון הספגטי הקלאסי "הטוב, הרע והמכוער". השבוע היו מי שאמרו כי חוקי המערב הפרוע חדרו גם לספר החוקים של מדינת ישראל, בשעה שוועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה שתי גירסאות להצעת החוק המכונה "חוק שי דרומי" - על שמו של חוואי הכבשים שירה בינואר 2007 למוות בגנב שפרץ לחוותו, והפך, כך נדמה, לגיבור לאומי.
אחת ההצעות שהוגשה משותפת לחברי הכנסת ישראל כץ, יצחק אהרונוביץ, צבי הנדל ואלי גבאי, והיא קובעת כי אדם שיפגע במי שפרץ לביתו יזכה לפטור מאחריות פלילית, גם אם לא היה חשוף לסכנה מוחשית ואף אם תגובתו לא היתה סבירה ונחוצה בנסיבות העניין.
בנוסף, מקלה הצעה זו בתנאי הפטור למי שיפגע בפורץ שחדר למשקו החקלאי או לעסקו. הקלה זו מתבטאת בעיקר בכך שרק מעשה בלתי סביר בעליל ייחשב לפעולה בלתי סבירה וימנע את הפטור מאחריות פלילית.
הגרסה השנייה שאישרה הוועדה - גרסת הממשלה – מתייחסת לפריצה לבית מגורים בלבד ולא לחווה. עם זאת, החליטו חברי הוועדה להוסיף לגרסת הממשלה סעיף הקובע כי אם האדם שפעל כנגד הפורץ חרג במעט ממתחם הסבירות, יקל בית המשפט בעונשו והוא אף רשאי לפטור אותו לגמרי מאחריות פלילית.
ח"כ טלב א-סאנע, שהתנגד להצעת החוק הפרטית, אמר בדיון כי "המשמעות היא שהעונש על עבירת התפרצות הוא הוצאה להורג. כך נחסוך אולי מקומות בבתי הכלא, אבל נצטרך להגדיל את שטחי בתי הקברות". ח"כ כץ אמר בתגובה כי מטרת הצעת החוק היא ליצור הרתעה, שכיום אינה קיימת.
יו"ר ועדת חוקה ח"כ פרופ' מנחם בן-שושן הסביר כי המציאות כיום היא שאנשים מתקשים להגן על גופם ועל רכושם מפני פורצים ולכן על המחוקק מוטלת החובה לפעול על מנת לשנות את מה שכינה "מאזן ההרתעה בין האנשים תמי הלב לאלה המבקשים לפגוע בהם".
השאלה הנשאלת היא האם במדינה עצבנית כמו שלנו, שבה אנשים נרצחים על זכות קדימה בכביש או על ויכוח על חנייה, הצעת חוק שמתירה אצבע קלה על ההדק לא תהפוך את מדינת ישראל למערב הפרוע.
אריק בנדר, האיש שלנו בכנסת, מסכם מדי סוף שבוע את השבוע שהיה במשכן: הצעקות במליאה, הוויכוחים בוועדות, התככים במסדרונות, הדילים במזנון והנבחרים שהכניסו עניין לחיים בכנסת.
נא להמתין לטעינת התגובות
