משמרת לילה במפעלי הקסאם
"אנו יכולים לייצר 100 במשמרת", מתגאים במפעל לייצור הרקטות בעזה. חלק מהחומרים - מישראל
"אנחנו מסוגלים לייצר 100 טילים במשמרת לילה", התפאר מנהל המפעל, שהזדהה בשם עבדול, באוזני אולריקה פוטץ, כתבת מהדורת האינטרנט של השבועון הגרמני "דר שפיגל", שביקרה במפעל לפני פחות משבועיים. "הלילה נסתפק בעשרה טילים. בדרך כלל אנחנו 12 עובדים, אבל הלילה הגיעו רק שלושה".
לטענתו, כל השאר ניצלו את נפילת החומה ברפיח כדי לעבור למצרים, לעשות קניות. נתון זה אכן מתאים לכך שבסוף ינואר, בשבוע שבו הגבול בין הרצועה ורפיח המצרית נפרץ על ידי החמאס, נרשמה ירידה חדה בירי קסאמים לעבר ישראל.
עבדול הודה כי השתלם בייצור הטילים בסוריה, בירדן "ובמדינה נוספת". לשאלה אם מדובר באיראן הוא ענה בשתיקה ובחיוך רחב. באחת מפינות סככת הפח צילמה פוטץ ערמה גדולה של שקי אשלגן, עם כתובות בעברית. "את זה אנחנו משיגים מישראל", הוא התגאה. "אין לנו שום מגבלה של חומרי גלם. יש לנו מספיק להרבה שנים".
שקים המכילים חומר המשמש לייצור קסאמים. צילום: אולריקה פוטץ אולריקה פוטץ
"לא שמחים כשילדים נפגעים"
יצרני הקסאמים מעריכים את מחירו של כל טיל בכ-500 יורו (כ-3,000 שקל), ומדגישים כי אין להם בעיות מימון. חומר הנפץ של הטילים מיוצר במקום, שילוב של דשנים חקלאיים כמו האשלגן, סוכר וחומרי נפץ, שלדברי עבדול מוברח ברובו מסודן, דרך מצרים, וחלק קטן מקורו במזרח אירופה.
המנהל וחבריו חשפו בפני פוטץ את כל תהליך הייצור, החל מרקיחת חומר הנפץ בדוד שהונח על גזייה, קירור החומר, הכנסתו לצינור והרכבת מרעום שנועד לפוצץ את המטען ברגע הפגיעה
בקרקע. "זה מקצוע מסוכן", הוא הסביר, וציין כי רבים מחבריו נפגעו ב"תאונות עבודה". הטילים הגמורים מועברים למקומות מחבוא בצפון הרצועה, משם נוטלים אותם חברי חוליות השיגור.
עבדול ניסה להצדיק את הירי המאסיבי על יישובים ישראליים והדגיש כי אפילו צה"ל, שמשתמש בכלי נשק מודרניים ומדויקים, פוגע בנשים ובילדים. "אם אנחנו הורגים חייל, אז כמובן שאנחנו מאושרים", הוא אמר. "ואם אנחנו פוגעים בילדים, אז כמובן שאנחנו לא שמחים".
נא להמתין לטעינת התגובות
