כל האמת על המכונית ההיברידית
האם המכוניות ההיברידיות הן אכן הידידותיות ביותר לסביבה? כולל הבטריות? ומה עם חסכון ויעילות כלכלית? רז גודלניק משיב לכל השאלות שלא העזתם לשאול
תגיד, שאלתי אותו כשנסענו ביחד לפרוק את הנגלה הראשונה – כמה דלק צורך האוטו? פרד חייך ואמר שמנוע של 5.9 ליטר אוכל דלק ובעיר הוא מגיע לחמישה ק"מ לליטר דלק. מחוץ לעיר הוא הוסיף בגאווה, המכונית כבר מגיעה ליותר מ-7 ק"מ לליטר דלק.
נאנחתי בשקט, אבל לא אמרתי כלום כדי לשמור על מצב רוח טוב. איכשהו השיחה בכל זאת התגלגלה למכוניות ופרד נשא נאום ארוך בגנות המכוניות ההיברידיות.
עיקר הטענות שלו היו לגבי הסוללה של המכוניות ההיברידיות והנזק שהיא מסבה לסביבה בסוף חייה. תשמע לי, הוא אמר, אין כמו מכונית שנוסעת על דיזל. הרבה יותר טוב ממכונית היברידית.
דבריו של פרד הידהדו בראשי בהמשך היום אחרי שנפרדתי ממנו לשלום. החלטתי לפשפש שוב בעובדות בכדי לעשות לעצמי קצת סדר לגבי מספר אמונות רווחות לגבי מכוניות היברידיות ולראות מה נכון ומה לא כל כך נכון.
1. האמר הרבה יותר חסכוני בצריכת האנרגיה הכוללת שלו ממכונית היברידית.
לא נכון. ב-2006 יצא לאור מחקר של חברת מחקר בתחום הרכב, CNW Marketing Research, שבדק את כמות האנרגיה שנצרכת במחזור החיים של כלי רכב, החל משלב ההרכבה שלהם ועד שהם יורדים מהכביש (dust to dust).
המשתנה שהוגדר על ידי המחקר היה 'מספר דולרים למייל במשך חיי המכונית' או במילים אחרות, מה מחיר האנרגיה לכל מייל שהרכב נוסע בימי חייו.
הממצאים היו מפתיעים - מחיר האנרגיה של האמר מדגם H3 עמד על 1.95 למייל לעומת מחיר האנרגיה של הונדה אקורד היברידית שעמד על 3.30 דולר למייל וטויוטה פריוס – 3.25 דולר למייל.
נשיא חברת המחקר, ארט ספינלה, טען אז כי "אם הצרכן דואג לנושאים כגון ההשפעות הסביבתיות של צריכת אנרגיה, ישנן מכוניות עם צריכת דלק חסכונית שלמעשה עולות לחברה האנושית יותר ממכוניות רגילות ואפילו ממודלים גדולים של כלי רכב."
המחקר עשה כמובן הרבה רעש תקשורתי, אבל לאחר מכן נמצא שההנחות, הקישורים והממצאים שבו הם במקרה הטוב לא מוכחים ובמקרה הרע שגויים. כך לדוגמא, הניחו במחקר שהפריוס תעשה במשך חייה על הכביש 175,000 ק"מ, בעוד שההערכה של טויוטה על סמך נתונים מהשטח עמדה על 280,000 ק"מ.
בנוסף, CNW ייחסה משקל רב לצריכת האנרגיה בזמן תכנון, פיתוח וייצור הרכב ופחות לצריכת האנרגיה בזמן התפעול שלו על הכביש. ההנחה הזו הופרכה על ידי מספר מחקרים של מוסדות מחקר אחרים שטענו שמרבית צריכת האנרגיה של מכונית היברידית נובעת מתפעולה השוטף.
בשורה התחתונה, המחקר של CNW עשה הרבה רעש, אבל בסופו של דבר התברר שמדובר במהומה על לא מאומה - ההיברידיות עדיין טובות מההאמר, גם בצריכת האנרגיה שלהן.
2. הסוללה במכונית היברידית מזיקה לסביבה.
נכון, אבל התמונה מעט יותר מורכבת. יש הרבה סוגים של סוללות, חלקן מזיקות יותר לסביבה וחלקן פחות. הסוללות שבמכוניות היברידיות הן סוללות ניקל מטאל, שרמות הרעילות וההשפעה הסביבתית שלהן נמוכה יותר לדוגמא מזו של סוללות ניקל קדמיום.
ארגון Environmental Defense ביצע בשנת 2005 מחקר מקיף של שלושה חודשים לבדיקת ההשפעות הסביבתיות של מחזור החיים של סוללות מסוגים שונים ומצא שסוללות ניקל יותר טובות מסוללות Lead-Acid, אבל פחות טובות מסוללות ליתיום.
צריך גם לציין שיצרניות המכוניות ההיברידיות עושות מאמץ כדי לדאוג שהסוללה תסיים את חייה באופן ידידותי לסביבה.
טויוטה
בנוסף, הסוללות, לפי טענת יצרניות המכוניות ההיברידיות, מיוצרות כך שיחזיקו מעמד למשך פרק זמן ארוך ולא ידרשו החלפה במשך כל חיי המכונית. הונדה טוענת כך לדוגמא לגבי המכוניות ההיברידיות שלה ואילו טויוטה מדווחת כי לפי המבחנים שלה, הסוללות אמורות להחזיק מעמד לפחות 240,000 ק"מ ללא צורך בהחלפה. עם זאת, אין ספק כי עדיין מדובר בעקב אכילס סביבתי של המכוניות ההיברידיות.
3. עדיף לקנות רכב קטן וחסכוני בצריכת דלק ממכונית היברידית.
תלוי. מבחינה כלכלית, כנראה שכן, אבל החישוב תלוי במשתנים שונים כמו ההפרש שבין מחיר המכונית ההיברידית לבין מחיר המכונית הקטנה, ההפרש בצריכת הדלק שלהן וכמובן מחיר הדלק.
מכונית היברידית יותר יקרה, אבל אמורה ליצור חיסכון משמעותי בהוצאות על דלק בשל חסכנותה בצריכת דלק שקשה להשתוות אליה.
אם קונים מכונית זולה וחסכונית, יש סיכוי טוב שקניית רכב קטן וחסכוני תהיה משתלמת יותר מבחינה כלכלית, אבל כאמור צריך לבדוק את כל המשתנים הרלוונטיים. כעיקרון, ככל שמחיר הדלק עולה, כך יותר משתלם יותר לקנות מכונית היברידית ולהיפך.
מבחינת ידידותיות לסביבה, התשובה היא כנראה שלא. כפי שאפשר לראות בסעיף הבא, מכוניות היברידיות נחשבות בדרך כלל למכוניות יותר ידידותיות לסביבה ממכוניות אחרות, למרות שאפשר למצוא לדוגמא מכוניות שעולות עליהן בהיבט ירוק ספציפי כזה או אחר, כמו פליטת פחמן דו חמצני לדוגמא.
4. מכוניות היברידיות הן המכוניות הכי ירוקות שיש.
בד"כ נכון. מכוניות היברידיות זוכות באופן גורף כמעט בכל מחקר או בדיקה שבאים למצוא מי המכונית הירוקה ביותר.
הנה מספר דוגמאות: מחקר שביצעה ממשלת שווייץ בכדי למצוא מי המכונית הכי ירוקה ואשר השווה 6,000 סוגים שונים של מכוניות, הכתיר את טויוטה פריוס בתור המכונית הירוקה ביותר.
אגב, פרד המוביל ידע על מה הוא מדבר כשדיבר בשבח מכוניות שנוסעות על דיזל – לפי נתוני השוויצרים המכוניות שפולטות הכי מעט פחמן דו חמצני הן מכוניות מונעות בדיזל - פולקסווגן פולו וסיאט איביזה (99 גרם לק"מ נסיעה).
טויוטה פריוס הגיעה רק שלישית ביחד עם מיני קופר מונעת בדיזל (104 גרם לק"מ נסיעה). עדיין, כאמור, בשקלול המצטבר, טויוטה פריוס זכתה במקום הראשון.
מחקר השוואתי דומה שביצע הארגון ACEEE - The American Council for Energy-Efficient Economyבשנת 2007 העמיד בראש הטבלה את טויוטה פריוס ואחריה את הדגם ההיברידי של הונדה סיוויק ( המחקר, יש לציין, התייחס רק לדגמים המונעים על בנזין).
הונדה סיוויק ההיברידית קפצה למקום הראשון בבריטניה, שם היא זכתה ב-2007 (שנה שנייה ברציפות) בתואר המכונית הירוקה ביותר בבריטניה.
אבל יש גם דעות אחרות. אוניברסיטת קארדיף פרסמה בחודש ספטמבר 2007 ממצאי מחקר מקיף שבדק שורה ארוכה של משתנים סביבתיים, תוך נתינת משקל של 50% לפליטת פחמן דו חמצני ותחמוצות חנקן.
משתנים אחרים היו תהליך הרכבת המכוניות, האנרגיה שהן צורכות ועלויות סיום חיי המכונית. החוקרים דירגו במקומות הראשונים שני דגמים של מכוניות סמארט ואילו טויוטה פריוס, ההיברידית הראשונה ברשימה, הגיעה רק למקום ה-12.
5. מכוניות היברידית היא אמצעי התחבורה הכי ידידותי לסביבה.
לא נכון. יש אופציות יותר ידידותיות לסביבה, החל מהליכה ברגל ורכיבה על אופניים וכלה בתחבורה ציבורית.
גם אם האופציות הנ"ל אינן רלוונטיות בסיטואציות מסוימות, הרי שישנן אפשרויות נוספות ירוקות יותר, כגון נסיעה במשותף עם אנשים אחרים (קאר-פול), או תוכניות לשיתוףמכוניות שקיימות באירופה, ארה"ב ובמספר קיבוצים.
צריך לזכור שעתיד בר-קיימא מושתת על פתרונות תחבורה ציבורית נגישה, זולה ונקייה ולא על מיליארדי אנשים שנוסעים ממקום למקום במכוניות היברידיות.
6. מכוניות היברידיות הן העתיד הירוק של תחבורה פרטית
כנראה שלא. הדעות חלוקות לגבי העתיד על הכבישים, אבל דיעה אחת שמשותפת לרבים היא שמכונית היברידית היא רק שלב ביניים. וינוד קושלה, לדוגמא, מאמין שהפריוס היא כמו האתנול המיוצר מתירס – שלב ביניים בדרך לפתרון מתקדם, ירוק וכלכלי יותר.
קושלה לא מאמין שלמכוניות היברידיות יש פוטנציאל אמיתי לכבוש נתח שוק רציני, בעיקר בגלל המחיר הגבוה יחסית שלהן והיכולת המוגבלת לשפר את ביצועי הסוללות ולהקטין את מחירן.
קושלה מאמין שהעתיד שייך למכוניות מונעות בדלקים על בסיס צמחי כמו אתנול לדוגמא, שלדעתו יהיו עדיפות באופן משמעותי על מכוניות היברידיות במונחי עלות כספית ותועלת סביבתית. ישנם גם כאלו כמו שי אגסי לדוגמא, הרואים במכוניות חשמליות את העתיד ואחרים שתולים את יהבם בתאי דלק מימניים כמקור האנרגיה הנקי שיכבוש את שוק המכוניות.
מכוניות היברידיות רחוקות משלמות. כמו פתרונות ירוקים אחרים בתחום של תחבורה פרטית, החל ממכוניות חשמליות וכלה במכוניות שמונעות בשילוב של בנזין ואתנול, גם למכוניות היברידיות ישנם חסרונות בצד יתרונות.
אולם בסופו של דבר, גם אם נתעלם לרגע מהתרומה השיווקית שלהן לקידום המודעות הירוקה על הכביש ומהעובדה שהן הצליחו להראות שגם מוצר ירוק יכול להפוך לסמל סטטוס, הרי שעדיין מדובר במכוניות הכי ירוקות שאפשר למצוא כיום על הכביש.
ואת פרד אני מקווה לפגוש בשנה הבאה עם הגירסה ההיברידית של ה-Dodge RAM. גם היברידית וגם דיזל – נראה לי בהחלט שילוב מנצח. מקווה שגם לפרד.
נא להמתין לטעינת התגובות
