ועדת וינוגרד: צה"ל גילה חולשה במלחמה
בדוח הסופי מתחה הוועדה ביקורת חריפה על הצבא. "צה"ל אמור לבצע את החלטותיו של הדרג המדיני", נכתב בדוח. "במלחמה הוא לא מילא זאת בהצלחה"
- דוח וינוגרד הסופי: סיקור מיוחד ב-nrg מעריב
- לקריאת הדוח המלא של ועדת וינוגרד
- הביקורת של הוועדה על הדרג המדיני
חברי ועדת וינוגרד מתחו ביקורת נוקבת על הדרג הצבאי הבכיר ועל התנהלותו במהלך המלחמה, והטילו על כתפיו את רוב העול. "צה"ל אמור לבצע את החלטותיו של הדרג המדיני", נכתב בדוח. "צה"ל במלחמת לבנון השנייה לא מילא את תפקיד זה בהצלחה הדרושה". חברי הוועדה הוסיפו תימוכין לטענתם זו וכתבו כי "צה"ל לא סייע לקבלת החלטות, לא העמיד לדרג המדיני את הידע הנחוץ כדי שהאמצעים יתאימו ליעדים וכן לא הציע תוכניות וחלופות לביצוע יעדי הממשלה.
"בדרך ניהול המלחמה על-ידי המטכ"ל התגלו מספר חולשות וליקויים שתרמו לכשלים במלחמה ולתוצאותיה מבחינה צבאית", חרצו חברי הוועדה. "המטכ"ל לא גיבש תפיסה אסטרטגית כוללת של המלחמה, הפקודות לא היו ברורות ולא היה שיח ברור ומכוון בין המטכ"ל ובין פיקוד הצפון. חלוקת העבודה בין המטכ"ל לפיקוד הצפון לא היתה עקבית וטובה, מידת השליטה והבקרה על הכוחות לא היתה מספקת ולא היתה למידה מספקת של לקחים בין שלבי המלחמה הראשונים להמשכם".
בדוח מצאו חברי הוועדה לנכון להדגיש כי "ישראל לא סיימה את המלחמה עם ניצחון חד-משמעי", ולפרט כי "גורם מרכזי בתוצאה זו היתה העובדה שעד סיום הלחימה ולאחריה לא היתה קביעה מפורשת שאכן מדובר במלחמה. תודעה של מלחמה היתה מחייבת התייחסות שונה לחלוטין לחיזבאללה כיריב משמעותי שחייב מלחמה של ממש כדי להכריע".
במסמך ביקשו חברי הוועדה להתייחס גם לנושא ההרתעה של מדינת ישראל, וכתבו כי ניתן יהיה להשיג שלום רק בצל כוח מרתיע. "כאשר הצבא החזק במזרח התיכון יצא להילחם בחיזבאללה ולא ניצח אותו בבירור", כתבו, "היו לדבר השלכות שליליות מרחיקות לכת על מעמדה של ישראל".
בנוגע לניהול המתגלגל של המלחמה כתבו חברי הוועדה בדוח כי הליקוי הבולט בהיערכות המטכ"ל משתקף באי גיבוש של תוכניות מבצעיות מעודכנות. "לא מצאנו פעילות של סוף מעשה במחשבה תחילה", גרסו. "מצאנו מידה רבה של תזזיתיות בפקודות ובמשימות המטכ"ליות". בהמשך כתבו חברי הוועדה כי עודף הפקודות, הסיכומים והמסמכים יצר הצפה, בלבול, אי בהירות ולעתים פרשנות לקויה של הכוונות.
הוועדה מתייחסת גם לממשק הלקוי בין המטכ"ל לפיקוד הצפוני, שהשפיע מאוד על תוצאות המלחמה ועל התנהלותה. "לתפיסת הפיקוד ולמפקדו היתה מעורבות זו של המטכ"ל עמוקה מדי ואף מיותרת, הפריעה
בדוח מתארים חברי הוועדה גם את אירוע חטיפתם של חיילי המילואים אהוד גולדווסר ואלדד רגב בפרוטרוט, וקבעו כי מדובר "בכישלון מבצעי צורב במיוחד". חברי הוועדה אמרו כי חטיפתו של החייל גלעד שליט לרצועת עזה היתה אמורה לשמש התרעה לפני העומד לבוא, וציינו כי לא היתה היערכות מוקדמת להתנהלות הדרג הצבאי והמדיני במקרה של אירוע חטיפה.
כמו כן מתחה הוועדה ביקורת חריפה על תפקודו של חיל הים במהלך ימי המלחמה, כשמרכזה על אירוע הפגיעה בסטי"ל אח"י חנית. מהדוח עולה כי הפעולה קרוב לחוף "העידה על זלזול של חיל הים ביכולותיו של החיזבאללה להציב איום של ממש מול כליו". דוח הוועדה השתמש במילים כמו "שאננות", "זלזול", "חוסר משמעת מבצעית", "דיווחים חלקיים ולקויים" כדי לתאר את שרשרת הכשלים שהובילה לאירוע עצמו.
בסיכומו של דבר המליצו חברי הוועדה על שיפורים ושינויים בכמה נקודות עיקריות. "על צה"ל לפעול לשיפור התרבות הארגונית הנהוגה בו", חרצו חברי הוועדה. "על צה"ל לפעול לשיפור שיטתי של הכשרת מפקדים ושיבוצם. על צה"ל לפתח מדדי מוכנות, כוננות וכשירות, כולל בחינת הנחות בדבר הזמן הדרוש למלא את החסר בזמן רגיעה ובחירום. הממצאים יובאו בחשבון בתכנונים והחלטות על פעולות, ויוצגו תקופתית בפני הדרג המדיני".
הם הוסיפו כי "על צה"ל לפעול להטמעה מלאה של נורמות יסוד של התנהגות בכל הרמות, כולל משמעת, דבקות במשימה, טוהר הנשק, כללי המשפט הישראלי והבינלאומי, נטילת אחריות והטלתה, ודיווח מלא ומדויק".
נא להמתין לטעינת התגובות
