עוזי כהן - האיש שייצר כותרות - בראיון אחרון
4 ימים לפני מותו התראיין סגן ראש עיריית רעננה ל"זמן השרון". כהן, שסבל משפעת הכחיש שנעלם מהשטח בעקבות המלצת המשטרה להעמידו לדין
עוזי שתק. זו תופעה שגם זקני רעננה מתקשים לזכור, ובכל זאת, לא מדובר היה רק בחרם תקשורתי, אלא בהיעדרות מהעבודה, מישיבות הנהלה, מהכנס שארגנה העירייה בנושא כביש 531. מה הפלא שבמצב שנוצר החלו להתרוצץ שמועות על כך שעוזי מתכונן להודיע בימים הקרובים על פרישה מהחיים הפוליטיים.
אלא שבירור מעמיק העלה ש"לא פרישה ולא נעליים", כהגדרתו. עוזי פשוט חלה בשפעת. בימים האחרונים לחייו היה האיש מחובר לקומפרסים, שותה מרק תימני ומודד חום כל שלוש שעות. בשיחה שקיימנו עמו בתחילת השבוע הראה המדחום שלו 39.2 מעלות.
הצענו לו בנימוס להתקשר במועד מאוחר יותר, אבל עוזי פשוט סירב לנתק את הטלפון. "זה בסדר. אני רוצה לדבר כדי שלא יגידו זה בר מינן חס וחלילה", הוא צחק בקול צרוד.

מספרים על עוזי כהן שנהג לברוח מבית הספר כדי לעבוד בחנות ולפרנס את משפחתו הענפה. כששאל אותו בעל החנות מדוע הוא בורח מהלימודים, אמר עוזי "משעמם לי". בעל החנות לא ויתר והסביר לו בטון אבהי: "אם לא תלך לבית הספר – לא תשיג עבודה טובה". עוזי לא התבלבל וענה לו: "זה בסדר, אני לא רוצה לעבוד בבית הספר...".
הסיפור הזה, שהפך לחלק מהפולקלור של עוזי, נשמע השבוע שוב ושוב במסדרונות הפוליטיים של רעננה, ובעצם סיפר את כל הסיפור – האיש שלא הלך ללימודים ועשה בית ספר לכולם,
ביום ראשון לפני כשבועיים, כשהיחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה (יאח"ה) המליצה להעמידו לדין בחשד לעבירות של מירמה והפרת אמונים (חריגות בנייה בביתו, העסקת קבלן גינון של העירייה, הענקת רישיון עסק לגן אירועים שלא כדין), נראה היה שהסיפור של כהן גמור.
במשטרה דיברו על התיק כמעין פרשת "סיטי טאואר 2", לא פחות. האיש שהיה עד לפני כמה שנים "המנכ"ל של המדינה" נראה לפתע כמו הלבנה האחרונה במקדש המפורק שכונה פעם "מרכז הליכוד".

השבוע האחרון נתן את אותותיו בעוזי כהן, לא רק בהתאדותו של החיוך הרחב, שהפך במרוצת השנים לסמלו המסחרי, אלא גם במרץ הבלתי נדלה שדעך בבת אחת.
לכל אורך הראיון הוא מנסה להישמע חזק, ולשלוף מטבעות לשון ייחודיים, כמו בימיו הטובים, אבל משהו בקצב השיחה מלמד שלא רק השפעת הכריעה אותו – גם הפוליטיקה המקומית לא עשתה לו חיים קלים.
בישיבת המועצה האחרונה, שהתקיימה שלושה ימים לפני ההודעה הדרמטית, ניסה כהן להתבדח ושאל אם הכניסו תמונה שלו לקובץ סיפורים של ילדי רעננה. בדרך כלל הערה כזו גוררת גלי צחוק, אלא שהפעם ההערה הייתה כל כך חלשה, שאפילו חופרי, שישב לידו – התקשה לשמוע את השנינה.

התעייפת? שאלתי אותו.
"כל אחד מתעייף. אתה יודע מי לא מתעייף? אלה שיושבים באופוזיציה וצועקים. זה הכי קל".
אתה מאוכזב ממישהו?
"אף אחד. כולם עשו את העבודה שלהם. העיתונאים צריכים לעשות כתבות, והאופוזיציה צריכה לעשות צעקות".
ומה עם התושבים שאתה מתגאה כל הזמן באהבה שלהם?
"התושבים נפלאים. היית צריך לראות כמה טלפונים התקשרו אליי, אמרו לי עוזי, אתה לא עוזב אותנו. אנחנו איתך".
איך מגיבים במשפחה שלך?
"הם לא מתרגשים. הם יודעים שזה הכל מחזור של ידיעות ישנות שאין בזה כלום. בטח שכואב להם שמשמיצים אותי, אבל הם יודעים שאני לא פראייר".
במשפחה שלך לא אומרים לך בשביל מה אתה צריך את זה?
"מה פתאום? הם יודעים שאני חי בשביל העיר הזו. מה אני אעשה בלי רעננה? אני אשב בבית אבות? זה גם יגיע, אבל לא עכשיו".

תרוץ בבחירות הקרובות?
"בטח. לא רק שאני ארוץ – אתה תראה גם שאני אקבל יותר מנדטים, כמו שעינו את דרעי והוא רק הלך והתחזק. 17 מנדטים הוא קיבל. אני לא אומר שאני מקבל 17 מנדטים, אבל לפחות פי שניים".
אז אולי תרוץ שוב לראשות העירייה?
"זה לא. הודעתי שאני תומך בחופרי, ואחרי שהוא תמך בי ככה – בכלל אין מה לחשוב. אני איתו כמו עם בילסקי – עד הסוף".
אז אני מבין שאין מה לדבר על פרישה.
"בטח פרישה, עוד 20 שנה".
עיריית רעננה מסרה בתגובה לראיון, ימים ספורים לפני מותו של סגן ראש העיר, כי "עוזי כהן, סגן וממלא מקום ראש עיריית רעננה, משרת את תושבי רעננה כנבחר ציבור קרוב ל-19 שנים, רובן כסגנו המסור של ראש העיר הקודם זאב בילסקי, ומוסיף לפעול באותה מסירות גם היום. עיריית רעננה פועלת ברוח חוקי מדינת ישראל, בה אדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו".








נא להמתין לטעינת התגובות


