צחוק המילואים
בין הסיורים במהלך המילואים ליאור רותם טוען: עדיף תגמול כספי, מהטבות שנוטות להתמסמס
מי שבסופו של דבר מגיע לשירות מילואים עושה זאת מרצונו ומתוך בחירה מודעת בדרך הישר. אף אחד לא מגיע למילואים מאימת החוק – שכן החוק במדינת ישראל הפסיק מזמן להטיל את אימתו על פשוטי העם ופרנסיו כאחד, ולא חסרות דוגמאות לכך. ישראל הפכה מזמן ממדינת חוק למדינת צחוק, בה מי שמצפצף על החוק צוחק בקול רם על המעטים שעוד בוחרים לקיים אותו, ועוד מאמינים שזו הדרך לקיים חברה מתוקנת בישראל – וזו הציונות האמיתית.
לאור זאת מצפים המילואימניקים בכיליון עיניים לאישורו של חוק המילואים החדש, שיבטיח להם הטבות וזכויות יתר - כמי שנחשבים לנושאים בנטל וכבעלי חובות יתר. מצפים בכיליון עיניים אך מציאותיים מתמיד, יודעים המילואימניקים שיהיה זה נס אם חוק המילואים החדש יעבור במסגרתו הרחבה ומבלי לעקר אותו מתוכן ממשי.
בין סיור אחד למשימה אחרת, שעה שאני מנותק כמעט מהעולם החיצון והתקשורת האלקטרונית, עסוק בלשמור על שטח שברור לי שהוא חלק מהמדינה הפלשתינית שתקום בבוא היום, נתקלו עיניי כמו גם עיניהם של חברי בעוד כתבה על שלב נוסף באישור חוק המילואים. הכתבה אישרה את שידענו כולנו – הטבות המשמעותיות של תוספת נקודות זיכוי במס ההכנסה וההנחה בארנונה (שהיא ללא כל ספק נחשבת למס עקיף) בדרך החוצה מהחוק.
ההטבות הללו הן המשמעותיות ביותר, ולו רק בגלל העובדה שהן שוות כסף, כנראה יותר מדי כסף לממשלה. בעולם המערבי שבו הפך הכסף לדת, הוא הוא התגמול המשמעותי ביותר. כבר עייפנו מטפיחות על השכם. שכמנו כבדה מלשאת את אמצעי המיגון השונים שהפכו את צה"ל מצבא התקפי ויוזם לצבא ממוגן ומחופר.
"מה נעשה עם כניסה חינם לגנים הלאומיים?" שואל אחד, וחברו מוסיף: "וזה רק בזמן שירות המילואים
כדי שהסיפור הזה שנקרא "חוק המילואים החדש" לא יהפוך ל"צחוק המילואים" וישים אותנו ללעג ולקלס בעיני חברינו, בני משפחתנו והמשתמטים למיניהם, יש לתת למשרתים במילואים (העושים זאת בהתנדבות כבר אמרנו) תגמול בצורה של כסף. תנו לנו לבחור היכן להשקיע את הכסף הזה – אם בחופשה בארץ, או בחסכון ללימודים לילדינו או בכל דבר אחר, ולו רק על מנת שהייאוש במדינה ייעשה קצת יותר נוח.
הכותב הוא עורך בדסק החדשות של nrg מעריב