החיידק האנטי-אמריקני
כבר התרגלנו לכך שארצות-הברית, התורמת הגדולה ביותר לפלשתינים, היא בעיניהם השטן עלי אדמות. עכשיו הגיעה שנאת אמריקה גם לישראל. בן-דרור ימיני על השנאה המאחדת בין אלה הכועסים על הממשל שדורש להוריד מאחזים, לאלה הרואים בבוש רוצח המונים
ולא רק הימין. חסידי אחמדינג'אד שבינינו הבהירו שבוש הוא רוצח המונים שמסכן את הפיוס העולמי. אם רק היה מושיט את הלחי השנייה בתגובה לפיגועי התופת בתחילת כהונתו, היה לנו היום עולם של הרמוניה. אם רק היה מגיע להבנות עם הטליבאן, אל-קאעידה וסדאם - המוסלמים היו ממשיכים להרוג את עצמם. בלי מעורבות של האימפריאליזם האמריקני.
נכון שהממוצע בתקופת סדאם היה 10,000 נרצחים-הרוגים בחודש, וזה הרבה יותר משלטון האימים של כוחות הקואליציה. אבל עובדות, כידוע, אף פעם לא יבלבלו את כוחות הקדמה. הם הרי תמיד יודעים מי אשם בכל צרות העולם. השטן הגדול והשטן הקטן. ארצות הברית וישראל. ולכן, בשלושת העיתונים הגדולים, ולא רק מחוגי האנטי-ציונים, הבהירו הכותבים לבוש מה הם חושבים עליו.
אחמדינג'אד לא היה כותב את זה טוב יותר.

מה שחושב אצלנו מיעוט מבוטל, שיש לו נפח תקשורתי עצום, הוא הבון-טון ברחוב הפלשתיני. ארצות-הברית היא השטן עלי אדמות ובוש הוא מלאך המוות.
עכשיו לעובדות. ארצות-הברית היא התורמת הגדולה ביותר לפלשתינים מאז הסכמי אוסלו. שמא נאמר, שהיא תורמת אך ורק לטובת שלטון ו/או חיילים שאמורים לשרת אותה. גם זה לא מדויק. ארצות הברית היא התורמת הגדולה ביותר לעמותות (NGO's) פלשתיניות, שעוסקות ברפואה ציבורית, ברווחה ובתשתיות.
ויש עוד. ארצות הברית היא התורמת הגדולה ביותר לאונר"א, הסוכנות להנצחת הפליטות והמסכנות של הפלשתינים, שמעסיקה 28 אלף עובדים, רובם פלשתינים, ב-58 מחנות ברחבי המזרח התיכון. לא תמיד מדובר בעבודת קודש. המעורבות של אונר"א בהנצחת הסכסוך, בהסתה ובטרור, באמצעות עובדים וסניפים, ראויה לכתבה נפרדת.
מדינות הנפט, יחד ולחוד, לא מגיעות לקרסוליים של ארצות-הברית בסיוע לפלשתינים. כוויית, למשל, תרמה 2.5 מיליון דולר לאונר"א בשנת 2006. סעודיה - 1.2 מיליון דולר. איחוד האמירויות - חצי מיליון דולר. ובחריין - 30 אלף דולר. ולעומת
ולא רק סיוע כלכלי. האמריקנים, ולא הסעודים, ולא האירופים, הציגו לפלשתינים תוכנית מדינית שלא היתה כמותה. תוכנית שמעניקה להם מדינה על למעלה מ-90 אחוז מהשטח, פלוס תיקוני גבול שיעניקו להם 100 אחוז. התוכנית כללה את חלוקת ירושלים ופתרון הוגן וצודק לבעיית הפליטים. אפילו הנציג הסעודי בוושינגטון, בנדר בן-סולטן, קבע ש"דחיית התוכנית תהיה פשע כלפי העם הפלשתיני". מדובר במתווה קלינטון. הפלשתינים, עם ערפאת בראשם, אמרו את מה שהם יודעים לומר: "לא!".
בוש נכנס לבית הלבן בדיוק לאחר שהפלשתינים דחו את תוכנית קלינטון. אז מה בדיוק ציפו שהוא יציע להם כדי להיות "מאוזן" יותר? את מערב ירושלים, בנוסף למזרח ירושלים? את פינוי אוניברסיטת תל-אביב לצורך מימוש זכות השיבה לשייח מוניס?
תרבות השקר, כידוע, מציירת מציאות שונה לחלוטין. זו התרבות שהשתלטה על חלק ניכר מהתקשורת הערבית ועל חלק לא מבוטל מהתקשורת המערבית. נצטרך, כנראה, להתרגל לתרבות הזאת גם אצלנו.
כל הדברים הללו לא באים לומר שבוש הוא המנהיג הראוי לעולם החופשי. אם הייתי אמריקני, וכתבתי זאת בעבר, הייתי בוחר במועמד אחר. אבל כמות הארס שנשפכה השבוע הבהירה שגם אנחנו נדבקנו בחיידק האנטי-אמריקני, שבנוי על הטעיה והסתה. ולמען הסר ספקות, כדאי להזכיר עוד דבר אחד: אין דבר כזה "רק" אנטי-אמריקניות. תמיד, אבל תמיד, זה הולך יחד עם אנטי-ישראליות.
לפני קצת יותר מחמש שנים, לאחר שהחל מבצע "חומת מגן", הופצה ידיעה מדהימה: 86 פלשתיניות נאנסו על ידי חיילי ישראל. זה קרה, כך סופר, בעיר שכם.
שמא נאמר, שגורמים חולניים ואנטישמיים הפיצו את העלילה? לא. ממש לא. מי שהפיצה את העלילה היתה ד"ר לין ג'ונס, חברת הפרלמנט הבריטי. אנטישמית? גזענית? מה פתאום. היא שייכת ל"כוחות הקדמה". היא ממפלגת הלייבור. היא "רק" אנטי-ציונית.
לפני שנה ניסתה ד"ר ג'ונס להיכנס לישראל לצורך ביקור הזדהות ברמאללה. היא סורבה. חבל שהשב"כ לא ידע שהיא לא רק "פרו-פלשתינית". זו היתה הזדמנות פז למצוא את הסעיף המתאים ולהעמיד אותה לדין על הפצת עלילות. אם בבריטניה רודפים אחרי קציני צה"ל, מותר לנו להחזיר להם באותה מטבע. אחר כך נעשה חילופי שבויים.
נזכרתי בעלילה הזאת כשעיינתי בדפיו של מחקר חדש, "גבולות הכיבוש", שעוסק בכך שחיילי צה"ל אינם אונסים נשים פלשתיניות. לא שמישהו חשב אחרת, חוץ מד"ר ג'ונס וחסידיה האנטישמים, אבל מתברר שזה עניין מטריד. לא אונסים? הרי בכל מקום הכובשים אונסים. אז מה פתאום דווקא חיילי צה"ל, שלפי "כוחות הקדמה" הם הפושעים הגדולים של כל הזמנים, מתעקשים לא לאנוס? מה קורה כאן?
לפי המחקר של טל ניצן מהאוניברסיטה העברית, "בסכסוך הישראלי-פלשתיני ישנה דה-הומניזציה של האחר". ולכן , "לא ייתכן אקט מיני עם מי שנתפס כלא אנושי". קראתי ושפשפתי את העיניים. דה-הומניזציה, לפי הכותבת, גורמת לכך שלא יהיה אונס. סליחה? אז מדוע יש אונס המוני במוקדי סכסוך אחרים? בגלל הומניזציה?
בין לבין קובע המחקר שהנשים הפלשתיניות דוחות בעיני הישראלים. גם זה קשקוש. הרי ברחבי השטחים יש אלפי פלשתיניות נאות ומושכות. רבות, לא רק הנוצריות, מתלבשות כמו ישראליות. בעיקר במזרח ירושלים וברמאללה. ולמרות זאת, הכיבוש לא יצר אונס.
ולעומת זאת, ברחבי העולם המוסלמי והערבי מתבצעים מעשי אונס כחלק מכל קונפליקט. ואם הערבים היו כובשים את ישראל, גורלם של הישראלים היה גרוע הרבה יותר. מי יודע, לפי הגיונו של המחקר זה היה קורה בגלל הומניזציה של הישראלים.
חיילי צה"ל אינם אונסים בעיקר משום שהם הרבה יותר מוסריים ממה שמספרים עליהם בעולם. החיילים שהתראיינו למחקר דווקא הדגישו את ההיבט המוסרי. למעשה, אין עוד קונפליקט שגרם למספר נפגעים קטן כל כך. ב-40 שנות כיבוש נהרגו 6,000 פלשתינים . רובם מעורבים בטרור. ב-40 שנות כיבוש לא היה אפילו מקרה אחד של טבח מכוון נגד אוכלוסייה אזרחית. לא שזה הופך את הכיבוש לתענוג, אבל אין עוד תקדים בעולם למספר מועט כל כך של נפגעים בקונפליקט ממושך כל כך. כך שהעובדה שאין מקרי אונס אינה החריג. היא הכלל.
נכון שהכותרות בעולם, שמיוצרות על ידי "כוחות הקדמה", מהסוג של ד"ר לין ג'ונס, מציירות מציאות בדויה ומרושעת. אבל העובדות מספרות סיפור אחר. זה לא שלא נעשו עוולות. נעשו. צריך להיאבק בהן. אבל באופן יחסי, והדגש הוא על יחסי, חיילי צה"ל הם הרבה יותר מוסריים. לא הצרפתים באלג'יריה, לא היפנים בסין, לא הרוסים בגרמניה או בצ'צ'ניה, לא האמריקנים בעיראק - אף אחד מהצבאות הללו לא הגיע לקרסוליים המוסריים של צה"ל.
זו עובדה. זו לא עמדה. אבל באקדמיה לא מסוגלים לומר את האמת הזאת. זה הרי מנוגד לאג'נדה.
ג'ורג' אורוול כבר אמר שיש רעיונות שהם כל כך מטופשים, שרק אינטלקטואלים יכולים להעלות אותם. ה"מחקר" דנן מספק לנו עוד הוכחה.
