האנטי-אתרוג החדש
גדי טאוב טוען כי למרות כל העוינות בתקשורת, אולמרט עדיין עדיף על קודמיו – נתניהו וברק
ההנחה מאחורי הניתוחים האלה היא שאין ספק שראוי לראש הממשלה שיפנה את כיסאו, וכל התמרונים האלה עיקרם היאחזות בקרנות המזבח. כולם מניחים כמובן מאליו שעל אולמרט ליטול "אחריות אישית" ולהתפטר לאלתר. כשם ששרון הפך בפי הפרשנים אתרוג, כך הפך אולמרט בפי הפרשנים לאנטי-אתרוג, למין שרץ. הוא אשם, זה ברור וידוע, ותיכף גם נמצא במה. לינדנשטראוס יודע, ואם לא, אז וינגורד יודע.
כל זה נראה כמו אובדן פרופורציה, גם בימין וגם בשמאל. ראשית, מלחמת לבנון היתה טראומטית, משום שיומרותיה היו גדולות והישגיה מוגבלים. היא גם חשפה את העובדה שתקוותם של רוב הישראלים (שהייתי שותף לה) להגיע לפתרון של חלוקה באופן חד-צדדי, לא תוכל לצאת לפועל בעתיד הקרוב. אבל למרות שהמלחמה דכדכה אותנו מאוד, היא לא היתה כישלון בסדר הגודל של יום כיפור, ואין בה, בשגיאותיה ובהישגיה המדיניים והצבאיים (שאותם, משום מה, איש לא זוכר) שום דבר שאפשר לקרוא לו "מחדל". גם בהתנהלותו של ראש הממשלה מאז לא היה שום דבר בסדר גודל כזה.
אז תסלחו לי שאני לא משתתף בספורט שנעשה מקובל כל-כך, לתאר את אולמרט כמין חדל אישים. זה ביטוי של חוסר פרופורציות, ושל נרגנות וקוצר ראייה. מזינים את המגמה הזאת הטהרנים משמאל ו"המילואימניקים" (שם קוד למי שבחלקם הגדול הם המחנה הכתום) מימין, וכל השאר נגררים אחריהם. אובדן הפרופורציות הזה עוד יביא על ראשנו את נתניהו או, בסיכוי נמוך יותר, את ברק. ונתניהו וברק, כדאי לזכור, היו שני ראשי הממשלה הגרועים בתולדות ישראל. שניהם בעלי יומרת מנהיגות מרחיקת לכת שאין לה כיסוי. כלומר, שניהם משלבים בנחרצות קוצר ראייה מדיני.
שרון יישם את "מורשת אולמרט"
אין בכוונתי לטעון שאולמרט לא עשה טעויות. רק שהטעויות האלה קטנות בהרבה מאלה של ברק ושל נתניהו. הוא עדיין מייצג את המרכז שחותר לחלוקה, ובהיעדר ייצוג למרכז הזה, לא ברק ולא נתניהו יוכלו לחלץ את ישראל מאחיזת החנק של הקיצונים בצד הפלשתיני מכאן, והקיצונים בצד הישראלי מכאן.
אז אולי כדאי להזכיר את סדר הזמנים לכל אותם פרשנים מפולפלים, החושפים את השימוש המניפולטיבי של אולמרט במיתוס "מורשת שרון". "מורשת שרון" הנוכחית - החתירה לחלוקת הארץ - לפחות בימין, היא רעיון
ששרון שאל מאולמרט. במובן זה, שרון גילם את מורשת אולמרט, ולא להפך.
אולמרט היה איש הימין המרכזי הראשון שאמר בגלוי שהיאחזותה של ישראל בשטחים, אם תימשך, תוריד לטמיון בסופו של דבר את חלום המדינה היהודית. ובזה הוא עדיין מאמין, ובצדק. גם אני הייתי רוצה לראות את בן-גוריון, או את רבין, אוחזים בהגה בשעה הזאת. אבל, סליחה על הכפירה בעיקר, שום דבר בהתנהלותו של אולמרט עד הלום הוא לא חמור עד כדי כך, שמצדיק להעניש את כולנו בעוד קדנציה של נתניהו או של ברק.
נא להמתין לטעינת התגובות
