המהפכה של פרידמן בפתח
השר הפיץ תזכיר לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטי העליון, שלפיו תבחר הממשלה חמישה מחבריה
על פי תזכיר החוק החדש, במקום תשעה חברי ועדה לבחירת שופטי בית משפט עליון, יהיו 11 חברי ועדה, ובמקביל ישתנה גם ההרכב האנושי שלה. במקום שלושה חברי ועדה, שהם נציגים של בית משפט עליון – נשיא בית משפט עליון ושני שופטים, ישבו בהרכב החדש רק שני נציגים שלו – נשיא בית משפט עליון ושופט אחד.
נציגי לשכת עורכי הדין יישארו שניים, כמספרם היום, ואותו הייצוג יישמר לגבי חברי הכנסת, ששניים מהם יישבו בוועדה, וכן לשרים מהקואליציה שלהם שמורים שני מקומות בוועדה למינוי שופטי העליון, אחד מהם עבור שר המשפטים.
השינוי הוא בכך שהממשלה תוכל, על פי ההצעה, לבחור שני נציגים נוספים, שיבואו מחוץ למערכת הפוליטית. אחד מאלה יהיה שופט בדימוס (לא בהכרח שופט עליון), והשני - איש ציבור מתחום המדע או התרבות. נציג נוסף יהיה אחד משבעת נשיאי האוניברסיטאות, שייבחר על ידי הנשיאים עצמם. למעשה, מדובר בהרחבת הכוח הפוליטי בתוך הוועדה, מאחר שלממשלה יש זכות לבחור חמישה נציגים, ובמקביל חל צמצום משמעותי של כוח שופטי בית משפט העליון.
יותר מכך - כעת תצטמצם לאין שיעור זכות הווטו שהייתה עד כה לשופטי העליון בוועדה, ויהיה עליהם לנהל מסע שכנוע נרחב, במידה שיעדיפו מועמד אחד על רעהו. לדברי פרידמן, במקביל לשינוי הרכב הוועדה יש בכוונתו לבטל את המינויים הזמניים לבית המשפט העליון.
באשר לשינוי מערך הכוחות בתוך הוועדה ציין פרידמן כי "השקפת עולם אכן צריכה לבוא לידי ביטוי בבואנו לבחור שופטים לבית המשפט העליון. אולם השקפת עולמם של פוליטיקאים משקפת את הציבור הרבה יותר מאשר השקפת עולמם של
במקביל לכך, מציע החוק לשנות גם את הרכב הוועדה לבחירת שופטים לבתי משפט השלום והמחוזיים. השינוי המוצע במקרים אלה איננו רחב כמו השינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים בבית משפט העליון, והוא יתבטא בכך שבמקום שלושה שופטי עליון בוועדה זו ישבו בה נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים מחוזיים בדימוס, שייבחרו על ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים בפורום קבוע.
לטענתו של פרידמן, דמוקרטיזציה של מערכת המשפט וניסיון לפזר את הכוח לכל בתי המשפט במקום לרכז אותו, כפי שקורה היום רק בבית המשפט העליון. כאמור, זה השינוי היחידי המוצע בהרכב הוועדה לבחירת שופטים של הערכאות מחוזי ושלום. על פי הצעתו של פרידמן, מספר החברים בוועדה זו יישאר תשעה, כמספרם כיום.
נציגות השופטים בישראל פרסמה היום מכתב תגובה חריף להצעתו של פרידמן. "נדהמנו לגלות הבוקר מתוך פרסום בעיתון על הצעת החוק של השר", נכתב. לדברי הנציגות, בעבר סוכם כי השר יידע את השופטים מבעוד מועד כשיעלה הצעות חוק הנוגעות אליהם, כדי שלא יצטרכו לגלות זאת מהתקשורת. נציגו השופטים טוענת כי אף הנשיאה בייניש ומנהל בתי המשפט לא ראו את ההצעה ולמדו עליה מהעתון.
"העברנו אליך הצעה למבנה הוועדה שתמליץ על מינוי נשיאים וסגני נשיאים", נכתב בהודעה לפרידמן, "הבינונו כי המבנה שהוצע על ידינו היה מקובל עליך וגם על הנשיאה, עתה לפי הפרסום, אנו למדים כי לא כך הדברים".
נציגות השופטים קובעת כי המבנה המוצע לא מקובל עליה מסיבות רבות והשופטים מבקשים פגישה דחופה עם שר המשפטים כדי שיוכלו להסביר את עמדתם.
ח"כ אופיר פז פינס הביע את התנגדותו להצעת החוק של פרידמן. " אינני מבין מה הבעיה של השר פרידמן עם הרכב הועדה הנוכחי ומדוע הוא ממשיך עם ריצת האמוק שלו לקעקע את מערכת המשפט", אמר ח"כ פינס. "מהלכו הוא חלק מהמלחמה שהכריז על מערכת המשפט הישראלית ומניסיונותיו להקטין את כוחו של בית המשפט העליון. עד עכשיו הצלחנו לסכל את רוב יוזמותיו אך הוא כל פעם ממציא רעיונות חדשים שיגבילו ויפגעו בעצמאותה של הזרוע השיפוטית בישראל".
פינס הוסיף כי פרידמן מדבר על דמוקרטיזציה של מערכת המשפט אך בעצם הוא יוצר פוליטיזציה. "ביום שבו ימונו שופטים על ידי הפוליטיקאים נציין את סופה של הדמוקרטיה הישראלית", טען פינס. "מפלגת העבודה איננה יכולה לאפשר למהלך כזה לעבור והוא יגרום למשבר קואליציוני".
גם ח"כ אורית נוקד החברה בוועדה לבחירת שופטים הצטרפה להתנגדות ואמרה כי "השינוי שפרידמן מציע פוגע במעמדו ובעצמאותו של בית המשפט העליון ויביא לפוליטיזציה של מערכת המשפט". לדבריה, "מן הראוי שכל נושא הקשור בשינוי הרכב הועדה לא יעשה באופן חד צדדי. אם שר המשפטים היה טורח לעיין בהסכמים קואליציוניים וקווי היסוד של הממשלה הוא היה מגלה שהצעתו סותרת אותה".